עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראלעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > זרמים ביהדות
התנועה המסורתית בישראל


תקציר
מקור טקס ברית המילה הוא במקרא, הברית המקראית היא ברית הדדית והיא מהווה ביטוי מרכזי של הקשר בין עם ישראל לבין אלוהיו. המאמר מציג סקירה היסטורית החל מתקופת המקרא ועת העת החדשה ביחסם של היהודים למצוות המילה. כמו כן, המאמר מתייחס לסוגיית ההגדרה המשפטית של ברית המילה.



ברית מילה


זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר" (בראשית י"ז 10).

מקורה של ברית המילה בציווי האלוהי לאברהם אבינו למול את בנו יצחק. הברית המקראית היא ברית הדדית: האל מבטיח לאברהם להיות לו לאלהים, להרבות את זרעו ולתת לו את ארץ כנען (בראשית י"ז 6 - 8) ואברהם מתחייב לשמור על מצוות המילה לדורות. התורה מתארת מספר אירועי ברית מילה: מילת אברהם את עצמו ואת ישמעאל בנו, מילתם של אנשי שכם, מילת בנו של משה רבנו על-ידי ציפורה אמו ומילת יהושע בן-נון את כל הזכרים לקראת הכניסה לארץ ישראל.

עם ישראל, בכל התפוצות ולאורך הדורות, המשיך לקיים מצווה זו ולמוּל את בניו. ברית המילה הפכה אפוא לביטוי מרכזי של הקשר בין עם ישראל לבין אלוהיו. בתקופת החשמונאים (המאה ה-2 לפני הספירה) הפכה ברית המילה לסמל לייחודו של עם ישראל מאומות העולם והטקס נקבע כאחד ממרכיביו המרכזיים של תהליך הגיור היהודי. באותה תקופה נקבעה גם מערכת הכללים המאפיינת את הטקס, כולל מתן שם לתינוק במהלכו. מעדויות וממצאים מאותה תקופה אף עולה כי החלו להופיע מוהלים מקצועיים שביצעו את הברית במקומם של אבות התינוקות.

לאורך הדורות ובימי הביניים בפרט נאלצו יהודים להיאבק על זכותם לקיים את מנהג אבותיהם נוכח איסורים וגזירות שלטוניות נגד סמלים מובהקים של העם היהודי ובהם ברית המילה. יהודים רבים נפלו על קידוש השם בשל רצונם להמשיך ולקיים את הברית הקדומה.

בעת החדשה, ובמאה ה-19 במיוחד בקהילות אשכנז, התקיימו מחלוקות רבות בעולם היהודי על אופן ביצועה ההלכתי של ברית המילה נוכח גילויים והתפתחויות מדעיים ורפואיים. עיקר הדיון נסב סביב דרך הטפת הדם בעת המילה ("מציצה"). פולמוס זה ממשיך להדהד גם בימינו אנו.

במדינת ישראל ברית המילה לילוד היא מעשה הנתון לבחירתו של הורי הילוד. היא אינה מוסדרת בחוק. זאת ועוד, הברית אינה חלה תחת הגדרתם של מעשים רפואיים המפורטים בפקודת הרופאים. ועדה בין-משרדית המשותפת למשרד הבריאות ולרבנות הראשית עוסקת בהסמכת מוהלים לביצוע מילה ובפיקוח על עבודתם. עם זאת, קיומה של הוועדה אינו מונע ממוהלים שאינם מוסמכים על-ידה לבצע בריתות.

סוגיית ההגדרה המשפטית של ברית המילה עולה תכופות לסדר היום הציבורי. הכנסת מתלבטת מזה שנים בשאלה האם לחוקק חוק מוהלים, ואף הוגשו מספר הצעות חוק בעניין, אשר האחרונה בהן הונחה על שולחן הכנסת בשנת 1998 בעקבות עלייה חדה במילת מבוגרים עולי חבר המדינות. הטיעונים הנשמעים בעד הסדר בחוק של הנושא מקורם ברצון לפקח על כישוריהם של המוהלים ועל הכשרתם המקצועית. מנגד ניצבת העמדה כי מדובר בהליך טקסי-דתי אשר הסדרתו צריכה להיעשות בכלים מסורתיים. כמו כן, מועלה החשש כי הדבר עלול לעודד חקיקה בתחום זה במדינות שונות העלולות להגביל את יכולתם החוקית של יהודים לקיים את מצוות המילה.

ביבליוגרפיה:
כותר: ברית מילה
שם  האתר: התנועה המסורתית בישראל
בעלי זכויות : התנועה המסורתית בישראל
הוצאה לאור: התנועה המסורתית בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית