הסדרי נגישות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



היינו כד היינו חבית
מחבר: פרופ' אדמיאל קוסמן


תופעה חוזרת היא בכמה משניות שכלי קרוי מתחילה כד ובהמשך מתחלף הכינוי הנקוט לכלי זה - והוא קרוי לפתע חבית.

כך למשל במשנה בבא קמא ג, א: "המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור ואם הוזק בה בעל החבית חייב בנזקו".1 מכאן לומד רב פפא (בבבלי בבא קמא כז ע"א) ש"היינו כד היינו חבית ".2
מן התופעה הלשונית נלמדה, מאוחר יותר, על ידי הסתמא-דגמרא (שם) מסקנה מעשית: אם אכן כד וחבית הם אחד - הרי שאם אדם שילם עבור חבית (שמשמע שהיא גדולה) יכול המוכר לתת לו עבור כספו כד (שהוא קטן יותר). מסקנה זאת נראית בלתי הגיונית, ולכן סוכם לבסוף שהעניין תלוי בהרגל הלשוני הנקוט באותו מקום שבו מדובר: במקום שבו מבלבלים לחלוטין בין כד לחבית אכן יהיה הדין כך, אבל במקום שבו נהוג לקרוא כד לכלי קטן וחבית לכלי גדול – הרי שם אם סוכם בין הקונה והמוכר על חבית – על כורחו נותן המוכר חבית לקונה ולא כד, ואם סוכם על כד – מקבל הקונה על כורחו כד ואינו יכול לתבוע חבית.

הערות שוליים:

  1. וכן ראו: משנה בבא קמא ג, ה: "זה בא בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור" וכו'. וכן שם, י, ד: "זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש" וכו'.
  2. מבחינה היסטורית טוען רי"נ אפשטיין, מבואות לספרות התנאים, ירושלים תשי"ז, עמ' 238-240, כי חילופי לשון אלו מסמנים שינוי מקורות שעמדו לפני מסדר המשנה, ובמקור "מי ששנה במשנתנו 'נשברה כדו' וכו' – לא שנה 'ואם הוזק בה בעל החבית חייב בנזקו' – וזו משנת ר' יהודה" (שם, עמ' 238). אך ר"ד הלבני, מקורות ומסורות, מסכת בבא קמא, ירושלים תשנ"ג, עמ' ק איננו מקבל השערה זו וסבור שלפנינו גיוון ספרותי.

 


מעבר ללקסיקון > מונחון למשנה ולמקורות תנאיים מאת פרופ' אדמיאל קוסמן
ביבליוגרפיה:
כותר: היינו כד היינו חבית
שם  הפרסום מקורי: מונחון למשנה ולמקורות תנאיים
מחבר: קוסמן, אדמיאל (פרופ')
תאריך: 2008
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. אוצר מילים, מטבעות לשון, ומונחים משנאיים מבוארים על ידי פרופ' אדמיאל קוסמן.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית