בציור מתואר אדם יושב, חסר מעש, סיגריה בידו, מבטו פונה כלפי מטה. חוסר המעש בא לידי ביטוי הן בתנוחה הסטאטית של הדמות והן בהרכב הצבעוני של הציור – הצבעים קרובים זה לזה בגוון ואין ביניהם ניגודים שיכולים ליצור דינאמיות, קצביות. בנוסף לסטאטיות שיוצר ההרכב הצבעוני, יש בבחירה בגוונים אלו כדי להשרות אווירה עגומה על הציור.
למרות ששלוס בחרה להתמקד בתיאור דמות אחת, אין אנו מזהים את הדמות כדיוקן של אדם מסוים. גם כותרת הציור אינה מעניקה שם לפועל, וכך הדמות הופכת להיות מעין דמות המייצגת מעמד של אנשים עובדים, מעמד שאותו בחרה לתאר שלוס ביצירות רבות שלה.
