הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה חמישיתעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה חמישית
קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה


תקציר
תיאור התנופה העירונית והכלכלית בעקבות העלייה החמישית והשפעתם הייחודית של העולים מגרמניה. המאמר בוחן  את היחס שבין תרומתם של העולים מגרמניה להתפתחות הכלכלית והחברתית בארץ ישראל לבין קליטתם והשתלבותם.



העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933: קליטה חברתית - כלכלית מול קליטה חברתית - תרבותית
מחברת: ד"ר מרים גטר


בהיסטוריוגראפיה של היישוב תוארה העלייה החמישית כגורם מרכזי בתמורה הדמוגראפית, הכלכלית והחברתית שחלה בארץ-ישראל בשנות השלושים.1 מאוכלוסיה שמנתה בסוף 1931 175,000 יהודים צמח היישוב לכדי חצי מיליון נפש עד שנת 1939. הגידול היה בעיקרו באוכלוסיה העירונית, לפי ששמונים אחוזים מבני העלייה החמישית השתקעו בערים הגדולות. תל-אביב היתה באותן השנים כרך מודרני בן 150,000 תושבים. להתפתחות עירונית זו הקבילה התפתחותה של התעשייה היהודית, הן על-ידי הרחבת מפעלי-התעשייה הוותיקים הן על-ידי הקמתם של מאות מפעלים חדשים. בעיקר התפתחו תעשיית המזון, הטקסטיל וענף הבנייה. שתי החברות הגדולות – חברת החשמל וחברת האשלג – זכו אף הן לתנופה מרשימה. עם הגידול התעשייתי התפתחה גם הבנקאות המסחרית, שנעשתה מודרנית באופיה.

את צביונה של העלייה החמישית העניקו לה בעיקר העולים מגרמניה, אף-על-פי שחלקם בעלייה היה כ- 21 אחוזים בלבד. החותם שטבעו על אופיה של עלייה זו והשפעתם על התפתחותה הכלכלית של ארץ-ישראל היו דומינאנטיים, הן משום שבעלי-ההון בעלייה זו הגיעו בעיקר מגרמניה והן משום אופיה החברתי-התרבותי. כעלייה של עילית. מספרם של בעלי המקצועות החופשיים ובעלי ההשכלה בקרב עולי גרמניה היה גדול. דפוס-החיים, הרגלי-החיים והרגלי-הצריכה שהביאו אתם מארץ-מוצאם היו שונים מן המקובל בארץ-ישראל עד אותו זמן. הם שינו את פני הבנייה העירונית, בהדגישם את הפונקציונאליות והאסתטיקה: הם שינו את דמותן של החנויות ופתחו בתי-קפה; הם יזמו הקמת מפעלי-תרבות (התזמורת הפילהרמונית) ותרמו להתפתחותם של מוסדות קיימים, והם-הם היו קהל-הצרכנים העיקרי של מפעלי-תרבות אלה. האקדמאים שעלו מגרמניה נקלטו באוניברסיטה העברית בירושלים והטביעו חותמם על דרכי-ההוראה ועל ההישגים המדעיים, ובמיוחד השפיעו על רמת הרפואה. קיצורו של דבר: העלייה מגרמניה יצרה טיפוס חדש של מעמד בינוני עירוני בארץ-ישראל.

אולם השפעתה הרבה של העלייה מגרמניה על ההתפתחות הכלכלית והחברתית בארץ-ישראל לא הקלה על קליטתה והשתלבותה. היפוכו של דבר: היחס בין תרומתה להתקדמותו המהירה של היישוב באותן השנים ובין אופי השתלבותם של עולי גרמניה בחיי-החברה ובחיי-התרבות על כל גילוייהם היה הפוך. במישור הכלכלי ניכרו תרומתם והישגיהם בזמן קצר, אך השתלבותם החברתית-התרבותית היתה תהליך ארוך ורב-לבטים.
במאמר זה ננסה לבחון את יחסי-הגומלין שנוצרו בין העילית החברתית והפוליטית ביישוב לבין העולים מגרמניה, ובעיקר היחסים שבין היישוב היהודי בכללו והעולים שנקלטו בעיר ובמושבה.

לחלקים נוספים של המאמר:
העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933: קליטה חברתית-כלכלית מול קליטה חברתית-תרבותית (פריט זה)
העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933: אופיה של העלייה מגרמניה
העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933: היישוב: דימוי ומציאות

הערות שוליים:

  1. ראה: ספר תולדות ההגנה, ב, חלק שני, עמ' 41-3.
ביבליוגרפיה:
כותר: העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933: קליטה חברתית - כלכלית מול קליטה חברתית - תרבותית
מחברת: גטר, מרים (ד"ר)
תאריך: יולי 1979 , גליון 12
שם כתב העת: קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית