הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > תנועות ארגונים ומוסדותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצות > יהודים בארצות הבריתעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > זרמים ביהדות
כתר הוצאה לאור


תקציר
התנועה הקונסרבטיבית היא אחד מארבעת הזרמים הדתיים הפועלים בקהילה היהודית בארצות הברית משחר המאה ה-21. מקובל לראות בו זרם שהוא ב"מרכז", כלומר, ליברלי יותר מן האורתודוקסיה ומסורתי יותר מן הרפורמה או מן הרקונסטרוקציוניזם. 



יהדות קונסרבטיבית
מחבר: ניל גילמן


התנועה הקונסרבטיבית היא אחד מארבעת הזרמים הדתיים הפועלים בקהילה היהודית בארצות הברית בשחר המאה ה-21. מקובל לראות בו זרם שהוא ב"מרכז", כלומר, ליברלי יותר מן האורתודוקסיה ומסורתי יותר מן הרפורמה או מן הרקונסטרוקציוניזם. אף שהוא בראש ובראשונה זרם אמריקני, הוא מיוצג גם בתנועה ה"מסורתית" בקנדה, בישראל ובארצות שונות באירופה ובאמריקה הדרומית.

מבחינה מוסדית, הליבה של היהדות הקונסרבטיבית היא סמינר, בית המדרש לרבנים באמריקה, Theological Seminary the JEWISH (נוסד בשנת 1886) השוכן בניו יורק ומשמש בית אולפנה המכשיר רבנים, מחנכים, חזנים, אקדמאים ועסקנים מקצועיים או מתנדבים הממלאים את תפקידם בקהילה בכללה. התנועה הקונסרבטיבית כוללת גם איגוד קהילתי שבו בערך 600 בתי כנסת (בתי הכנסת המאוחדים של היהדות הקונסרבטיבית) והוא נותן חסות לתנועות נוער, ובכללן נוער איחוד בתי הכנסת (United Synagogue Youth) המאגד תלמידי תיכון ותנועת "כוח" העומדת לרשות צעירים בגיל האוניברסיטה, לאיגודים הקשורים בבתי כנסת, לנשים (ליגת הנשים למען היהדות הקונסרבטיבית) ולגברים (הפדרציה של מועדוני גברים יהודיים) ולאיגודים מקצועיים כגון" האספה הכללית של הרבנים" ו"האספה הכללית של החזנים."היא פורשת את חסותה גם על יוזמות חינוכיות, שהבולטת בהן היא "מחנה רמה, "רשת של מחנות קיץ חינוכיים באמריקה ומחוצה לה.

בישראל מיוצגת התנועה בידי מוסד חינוכי אקדמי, "מכון שכטר למדעי היהדות, "המכשיר רבנים ומחנכים לשירות בישראל ונותן את חסותו ליוזמות חינוכיות למען יהודים במזרח אירופה ויהודים שבאו משם, ובידי סניף של האספה הכללית של הרבנים ואיגוד של קהילות. בית מדרש אחר לרבנים, מכון זיגלר ללימודים רבניים, הוא חלק מן "האוניברסיטה ליהדות", השוכנת בלוס אנג'לס, שנוסדה במקורה בידי הסמינר בניו יורק אבל היא מתפקדת עכשיו כאוניברסיטה עצמאית ללימודים יהודיים גבוהים. בוגרי מכון זיגלר, מכון שכטר ובית הספר לרבנים של הסמינר בניו יורק זוכים כולם להכרה כרבנים של התנועה הקונסרבטיבית.

מקורותיה של התנועה הקונסרבטיבית עוד ב"האסכולה ההיסטורית" של יהודי אירופה אמצע המאה ה-19 אסכולה זו, שהיתה בעיקרה קבוצה של מלומדים ורבנים, קידמה בברכה גם את האמנסיפציה וגם את ההשכלה היהודית וששה להזדמנויות החדשות שנוצרו להגיע להשתתפות מלאה של הקהילה היהודית בחיים הפוליטיים והאינטלקטואליים של המערב. היא אימצה גישה של פתיחות ללימוד הטקסטים היהודיים הקלאסיים והשתמשה בכל המקורות המחקריים הזמינים לפענוח המובן המילולי של טקסטים אלה, בהקשריהם המקוריים. הגישה הזאת ללימוד המקרא היתה ידועה בשם Wissenschaft des Judentums (המובן המילולי: מדע היהדות. (מחויבויותיה של האסכולה ההיסטורית הביאו תחילה את תומכיה לעמוד בקשר הדוק עם תנועת הרפורמה שצצה ועלתה בעשורים הראשונים של המאה ה-19 בגרמניה, אבל ככל שהרפורמה אימצה עמדה ליברלית יותר ויותר בעניינים אידיאולוגיים ופולחניים, ניתקו מנהיגי האסכולה ההיסטורית מגע עם הרפורמה ואימצו להם זהות עצמאית. הרגע המכריע היה בשנת, 1845 כאשר הרב זכריה פרנקל, ממנהיגיה של האסכולה הזו, נטש את ועידת הרבנים הרפורמיים שנערכה בפרנקפורט מתוך התנגדותו להחלטתה שהעברית תחדל להיות שפת התפילה המחייבת בבתי הכנסת. בשנת 1854 נתמנה פרנקל לנשיא בית המדרש לרבנים בברסלאו, שנוסד כדי להכשיר רבנים על פי עקרונות האסכולה ההיסטורית.

כעבור ארבעים שנה חזר אותו תהליך באמריקה. שוב החלה תנועת הרפורמה ביהדות לקבל צביון ליברלי יותר ויותר, ושוב ניתק ממנה האגף המסורתי יותר, הפעם בתגובה לפרסומו, בשנת, 1885 של מצע פיטסבורג (שחובר בידי קבוצת רבנים רפורמיים שביטאו בו בהדגשה את עקרונותיה של התנועה החדשה. מצע פיטסבורג, בין שאר קביעותיו, הציג את היהדות כדת גרידא, דחה את תקוות השיבה לציון 2 ויתר על עיקרי דת יהודיים רבים ובהם השמירה על הכשרות. שבועות אחדים לאחר מכן הכריזו אותם רבנים מסורתיים שפרשו מהתנועה הרפורמית על הקמתו של בית ספר חדש שבמרוצת הזמן נתקרא "בית המדרש לרבנים באמריקה" והודיעו כי הוא נועד להכשיר רבנים "בהלכה ובמעשה של היהדות ההיסטורית". בהקשר הזה היה הביטוי "היסטורית" שם נרדף ל"מסורתית".

לעובדה שגם באירופה וגם באמריקה התשובה ה"קונסרבטיבית" לרפורמה היתה בייסודו של בית מדרש לרבנים היו השלכות חשובות על עתידה של התנועה הקונסרבטיבית. במבט לאחור נראה שהיה כאן תמרון מכוון שנועד להימנע ממה שהרבנים האלה ראו בו רדיקליזציה גוברת והולכת של תנועת הרפורמה שאותה ייחסו למקורותיה ששאבו את השראתם מחבריה שאינם רבנים. התגובה ה"קונסרבטיבית" לרפורמה תמנע סכנה זו בעמידתה על כך שהנהגת התנועה צריכה להיות נתונה בידי רבנים ותלמידי–חכמים, להבטחת נאמנותה לגישה המסורתית. יחד עם כך הביאה העובדה שהתנועה הוקמה בידי מוסד לימודים לעמימות מסוימת שרדפה את שני הגופים מן ההתחלה. האם הסמינר הוא מוסד אקדמי, או האם הוא מקורה של תנועה דתית ? האם הוא יכול להיות גם זה וגם זה?

ביבליוגרפיה:
כותר: יהדות קונסרבטיבית
מחבר: גילמן, ניל
שם  הספר: זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי
עורך הספר: יובל, ירמיהו  (פרופ')
תאריך: 2007
בעלי זכויות : למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית
הוצאה לאור: כתר הוצאה לאור
הערות: 1. יוזם מנהל ועורך: יאיר צבן.
2. עורך כללי: דוד שחם.
הערות לפריט זה: 1. לקוח מתוך כרך שני, עמודים 222-223.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית