הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > יהודים בתפוצותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > יחסי ישראל תפוצות
כתר הוצאה לאור


תקציר
על ארגון כי"ח - "כל ישראל חברים", ארגון צרפתי יהודי שעל פי תפיסת עולמו, משלב פטריוטיות צרפתית עם אוניברסליזם כלל יהודי. במסגרת פעילויותיו יזם פעילויות פוליטיות למען קהילות יהודיות השרויות במצוקה במקומות שונים בעולם, פתח עשרות בתי הספר ברחבי אגן הים התיכון והבלקאן, וכן אגודות ידידים ותורמים שהתפרשו ברחבי העולם.



כי"ח – "כל ישראל חברים"
מחבר: מישל אביטבול


יהודי צרפת, בהיותם ראשונים לאמנסיפציה בשנת,1791 ראו חובה לעצמם לדאוג לאחיהם שלא זכו לחסדים דומים מן המדינות שבהן הם מתגוררים. יהודי צרפת חיפשו לגיטימציה לשאיפותיהם לא כל כך בהיותם יהודים, כי אם בזהותם הצרפתית: בזכות היותם אזרחים למדינה החזקה בעולם יעלה בידם לגלם את "הגניוס הצרפתי, "וכשם שבני העם הצרפתי הביאו לעולם את המהפכה הגדולה והושיעו את האנושות, כך יופיעו יהודי צרפת כמושיעיו של העם היהודי. אשר על כן "האידיאל הצרפתי" ו"האידיאל היהודי" חפפו זה את זה בתודעתם של יהודי צרפת. ואכן, השאיפה לשפר את מצב היהודים בעולם היא ביטוי נעלה של סולידריות יהודית לא פחות משל פטריוטיות צרפתית, שכן היה בה כדי להביא להפצת הערכים האוניברסליים של תרבות צרפת היונקים את השראתם מערכי המהפכה והתנ"ך גם יחד. כמו כן שיקפה השאיפה הזאת את המשך זיקתה החזקה של יהדות צרפת אל העולם היהודי חרף האמנסיפציה ותקנון הסנהדרין, פרי מחשבתו של נפוליון, שחתר לניתוקם של יהודי צרפת מאחיהם בעולם.

זו היתה תפיסתם הבסיסית של מייסדי כי"ח בשנת 1860– חבורה קטנה של משכילים יהודיים מהדור השני שלאחר המהפכה שנמנו כולם עם מעמד הביניים החדש שפרח בתקופתו של נפוליון השלישי. אדולף כרמיה, איש העסקים נרסיס לוון, מהנדס הרכבות ז'יל קרוולו, המחנך אז'ן מנואל וחבריהם היו כולם רגישים יותר מקודמיהם לליקוייה ולחסרונותיה של האמנסיפציה. היא לא פתרה לא את שאלת האנטישמיות ולא את הבעיות החברתיות הקשות שמהן סבלו חלק לא מבוטל של יהודי צרפת, תושבי אלזאס בעיקר. אי לכך הם היו ערים יותר לחינוך בכלל, ולחינוך המקצועי בפרט, כפתרון למצוקתם החברתית של היהודים בצרפת ובעולם. ואכן, כאשר יצאו אנשי כי"ח לפעולה למען נזקקים יהודיים, הם לא הסתפקו במחאות ובעזרה כספית לשיקום נפגעי הפרעות במזרח אירופה ובארצות האיסלאם, אלא מיקדו את תשומת לבם בפתיחת בתי ספר– ובהם בית הספר החקלאי במקווה–ישראל – כדי להכשיר "דור חדש של יהודים שיהיה מסוגל לתפוס מקום נכבד בחברה הקולוניאלית. " אף שקשה להגדיר את מייסדי ה"אליאנס" שומרי מצוות, הם הצטיינו בגישה רוחנית–יהודית כלפי היהדות, בתוך שהראו אמונה עמוקה ברציונליות מדעית המעורבת באוטופיזם משיחי מוקצן ביותר. הם לא נרתעו משימוש במושג " קוסמופוליטיזם יהודי" ואפילו במונחים של " גזע יהודי". מכאן אמונתם בעוצמה הרבה האצורה בקיומה של אחדות יהודית, ומכאן גם התואר "אוניברסלי" שהוסיפו לשמו הצרפתי של ארגונם: alliance Israelite universelle (הברית היהודית העולמית). כחסידים מושבעים של התפיסות ה"שמעוניות," שדגלו בהתקרבות בין המערב למזרח ורווחו אז בצרפת, הם היו חדורי האמונה שהנה נפתח עידן חדש בתולדות האנושות, עידן שבו עתידות המחיצות בין העמים, בעיקר בין עמי המערב לעמי המזרח, להימחק. מכאן הסיסמה שבחרו לכי"ח והיא ממשיכה לשמש את הארגון עד היום: "אחדות היהודים המשוחררים למען אחיהם המדוכאים. "היא נתפסה רק כשלב אחד לקראת היום "שבו יתאחדו כל העמים ויתמזגו כל הדתות. "כפועל יוצא מהתפיסה העתידנית הזאת יצקה כי"ח תוכן חדש לתוך מושג הסולידריות היהודית, ששוב לא נתפסה כמתן צדקה וסעד לנזקקים, אלא כמכשיר אפקטיבי לשינוי מצבם החברתי והפוליטי של "המדוכאים" ולשמש עם כך גם אמצעי לחץ על הממשלות המדכאות את היהודים ברחבי העולם. השינוי הזה חייב, כאמור, לבוא באמצעות החינוך, חינוך מודרני וצרפתי כמובן, שאינו מיועד להצמיח אינטלקטואלים מנוכרים מחברתם אלא יסודות "פרודוקטיביים, "בעלי ידע פרקטי בשפות, במתמטיקה ובמקצועות מועילים אחרים שיאפשרו ליהודים למצוא מקומות עבודה הולמים בארצותיהם.

בראשית דרכה של כי"ח היו מעטים מאוד ערים לאופי פרדוקסלי בתפיסת עולמה, המשלבת פטריוטיות צרפתית עם אוניברסליזם כלל יהודי. ואכן, יוזמותיה הפוליטיות למען קהילות יהודיות השרויות במצוקה במקומות שונים בעולם, עשרות בתי הספר שפתחה ברחבי אגן הים התיכון והבלקאן, וכן אגודות הידידים והתורמים שפעלו בשמה והתפרשו ברחבי העולם, כולל ארצות הברית, אנגליה, מרכז אירופה ומזרחה, ושלחו נציגים ומשקיפים לאספות השנתיות שארגנו ראשיה בפריז – כל אלה העידו על אוניברסליזם זה. אבל בסוף המאה ה19– ובתחילת המאה ה20– היה פיחות רב במעמדה של כי"ח בדעת הקהל היהודית העולמית, דבר ששיקף את החלשתה של יהדות צרפת ואת אובדן יומרותיה להנהיג את העם היהודי.

סיבות רבות היו לכך. במישור החיצוני היתה זו בעיקר הופעת הציונות, שייצגה תפיסה הפוכה לתפיסה האסימילטורית של כי"ח . לא מקרה הוא שנשיאה של כי"ח , סילבן לוי , הוא שנתן את הביטוי הקיצוני ביותר במהלך ועידת השלום בוורסאי ( 1918 ) לעמדת החוגים היהודיים האנטי–ציוניים שביקשו לחסום את הדרך להקמת בית לאומי יהודי בארץ–ישראל . נוסף על כל תכונותיה האידיאולוגיות השליליות, בעיניהם של אנשי כי"ח, גם הצטיירה הציונות בעיניהם כתנועה אנטי–צרפתית, בשאיפתה להצר את צעדי צרפת במזרח התיכון ובארץ–ישראל .

היא נראתה להם כפרו–גרמנית בשל מוצאם של מייסדיה ומנהיגיה הראשונים, ולאחר מלחמת העולם הראשונה – גם כפרו–אנגלית. יצוין עוד כי מה שחרה ביותר ליהודי צרפת היה העובדה שמאז 1897 החלה חשיבותם של הקונגרסים הציוניים כמרכז של פעילות פוליטית יהודית בעולם לעלות, בזמן שכי"ח נעזבה לנפשה בידי יהודי גרמניה ואנגליה, שהחליטו לעשות למען ארצם מה ש"אליאנס" עשתה למען צרפת והיתה בשל כך למעין "תחנת רישום של משרד החינוך הצרפתי, " כדברי אחד העיתונאים היהודיים בפריז. גם במישור הפנימי לא שפר חלקה של יהדות צרפת, שלא זו בלבד שאיבדה ב 1870– את הקהילות החשובות של אלזאס ולורן, אלא גם התנסתה בטראומה קיומית קשה לנוכח התחזקותם של הזרמים האנטישמיים על רקע פרשת דרייפוס וספיחיה.

כל התמורות האלה, שאליהן צריך להוסיף גם את עלייתה של יהדות אמריקה, הביאו את יהודי צרפת להתכנס בתוך עצמם. אבל בזמן שבמישור הפנימי היו הוגיהם מפתחים לקראת סוף המאה ה19– את ה"פראנקו איזראליזם" (טיפוח יהדות ברוח צרפתית) ולהבליט את זהותם הלאומית הצרפתית של היהודים על חשבון זהותם האתנית–היהודית , הרי במישור החיצוני השתדלו ארגוניה – ובראשם כי"ח – להיצמד אל מדיניות החוץ של ארצם. זאת גם במחיר של ויתור על השתדלות תקיפה יותר אצל ממשלתם למען קהילות מצוקה מסוימות , כיהודי רוסיה הצארית אכולת הפוגרומים . גורלם של אלה לא עניין את משרד החוץ הצרפתי, שחתר להידוק הקשרים עם ממשלתו של הצאר אלכסנדר השלישי . לפיכך ריכזה כי"ח, בין שתי מלחמות העולם, את מאמציה החינוכיים בקהילות ששכנו באזורי ההשפעה אימפריאלית הצרפתית בלבד – בצפון אפריקה ובארצות הלוואנט , ושם היא נטלה עליה את המשימה הנכבדה לחזק את זיקתן לצרפת ולתרבותה ולהכשיר את הדור הצעיר שלהן ברוח האמנסיפציה הצרפתית. חרף הסתייגותה מהציונות שמרה כי"ח על מוסדות החינוך שלה בארץ–ישראל ומעולם לא שקלה לסוגרם, גם בשיא המתח שבין מנהיגיה לבין ראשי התנועה הציונית . את עמדתה זו הסבירה גם על רקע זיקתם הדתית של יהודי צרפת לארץ וגם כביטוי לראשוניותם – מאז ימי הברון רוטשילד – בחידוש היישוב היהודי בארץ הקודש . מכל מקום , לאחר השואה ובעקבות הקמת מדינת ישראל, מיתנה כי"ח, עד לבלי הכר, את יחסה לציונות והשתדלה בכל מאודה לשוות אופי עברי–לאומי לחינוך היהודי שמוסדותיה המשיכו לספק לאלפי צעירים יהודיים בארצות האיסלאם עד לעלייתם לישראל.

ביבליוגרפיה:
כותר: כי"ח – "כל ישראל חברים"
מחבר: אביטבול, מישל
שם  הספר: זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי
עורך הספר: יובל, ירמיהו  (פרופ')
תאריך: 2007
בעלי זכויות : למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית
הוצאה לאור: כתר הוצאה לאור
הערות: 1. יוזם מנהל ועורך: יאיר צבן.
2. עורך כללי: דוד שחם.
הערות לפריט זה: 1. הפריט לקוח מתוך כרך שני, עמודים 16-17.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית