אם מפרשים יצירה זו בהקשר עיסוקו האמנותי של מאור בשואה ובמשמעויותיה האישיות והתרבותיות, ניתן לראות בה מטפורה למצבו של היהודי הגלותי. דמותו של מניח התפילין מצוירת על לוח עץ שניתן לפרשו כמזבח סמלי. ה"כנפיים" מעניקות ליצירה צורה הדומה לטריפטיכון, המקובלת באמנות הנוצרית הדתית בכנסיות וכוללת צליבות ופייטות. מוטיב הפסים מעלה גם אסוציאציות של גדרות של מחנות הריכוז ובגדי הפסים של הניצולים.
אמצעיו הסמליים של מאור מרחיבים את משמעות היצירה וכוללים בתוכה אמירות על מקומו וגורלו של היהודי כעקוד, הן בכבלי יהדותו והן בכבלי המפגש בינו לבין הנצרות עד למימושו הטראגי ביותר בשואה.
שם היצירה "תפילין כפולים" מתייחס להכפלת הזרוע המלופפת ברצועות התפילין כאשר שתי הזרועות מצוירות זו מעל זו, במרכז ובחלק התחתון של היצירה. ההכפלה מרחיבה את משמעותה של הדמות לכיוונים שונים. הזרוע השנייה יכולה לסמל זרוע של אישה . מצוות הנחת תפילין אינה חלה על נשים, אך ידוע על נשים שהחמירו על עצמן והניחו תפילין. היא אף יכולה לסמל את הנער בר המצווה, המניח תפילין בפעם הראשונה ואז הופך לבוגר בעיני היהדות, הנמצא בתהליך היפרדות מאביו. מיקומן של הידיים מעלה על הדעת גם את תיאורו של האל בתפילת הנחת התפילין .
