ביצירה מתוארת פינת הרחובות המלך ג'ורג' ושינקין בתל-אביב. רחוב שינקין בתל-אביב כבר מזמן אינו רק רחוב, אלא מושג. מושג זה רחוק מרחק גדול מהמנהיג הציוני מנחם שינקין, שעל שמו נקרא הרחוב. אנשים שמעוניינים להציג את תושבי תל-אביב כנהנתנים, כמי שאינם שייכים להוויה הישראלית, מדברים על "יושבי בתי הקפה בשינקין". אך למעשה רחוב שינקין הוא, במובנים רבים, מייצג מובהק של ההוויה הישראלית המגוונת – רחוב שבו ניתן לראות חילונים לצד חרדים, צעירים לצד תושבים ותיקים, תושבי תל-אביב ותושבים שמגיעים מכל הארץ, חיי רחוב שוקקים ומסחר.

החרדי העומד במרכז היצירה (ככל הנראה משדל עוברים ושבים להניח תפילין) עומד מתחת לשלט פרסומת, צעירים חוצים את הכביש, מימין תחילתו של שוק הכרמל, משמאל תחילתו של רחוב שינקין. תערובת זו של קודש וחול, של שוק לצד רחוב עם חנויות מעוצבות, היא אחד המאפיינים הבולטים של הרחוב הישראלי. האור הבוהק של צהריים והניגודים הדרמטיים בינו לבין הצללים שמטילות הדמויות, גם הוא מאפיין בולט של הרחוב הישראלי.