הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבות
יד הנדיבהחברה להגנת הטבע


תקציר
רכישת הקרקעות באזור רמת הנדיב ע"י יק"א והברון רוטשילד; הקשיים הראשונים במפגש עם האיזור.



רמת הנדיב בשנים 1913-1918 : רכישת הקרקעות
מחבר: אמנון להב



רכישת קרקעות


כשהושלמה רכישת אדמת אום-אל-עלק - שוני נכללו בה גם אדמות הכפר ברייקי במזרח, ובדצמבר 1913 הופקדו שומרים ראשונים מטעם יק"א. (סמסונוב, 1942). רכישה זו תאמה את מדיניות הבארון אדמונד רוטשילד ויק"א לחתור לרכישת שטחי קרקע גדולים ורצופים, כשהשומרון (דאז)* היווה את אחד היעדים המרכזיים. על-ידי רכישת אום-אל-עלק נתחבר גוש אדמות זיכרון-יעקב - שפיה - בת-שלמה עם הגוש הדרומי של מראח' ובורג' שנרכש כבר ב-1903 ועליו הוקמה ב-1903 המושבה מראח שמתיישביה מצעירי זיכרון ובנותיה (לימים - גבעת-עדה). בבורג' עתידה לקום ב- 1922 בנימינה. על הרכישה הנוספת הקלו השינויים בחוקי הקרקעות העותמנים מ-1913 וחיזוק סמכויות משרד יק"א בא"י. (שטרן, 1987).

בפני יק"א עמדו בחריפות שאלות ההחזקה, מימוש הבעלות וייעוד הקרקע. השומרים הראשונים סיפרו שהם קיבלו שכר 75 פרנק לחודש מיק"א ותפקידם היה להוריד האריסים מאדמתם תחילה ואח"כ למנוע גניבות ופריצות גדר, תוך שמירת יחסי שכנות הוגנים. (סמסונוב, 1942).

סקירת פקיד יק"א מעלה תמונה דומה:

"באום-אל-עלק היו תחילה ארבעה שומרים יהודים, כדי למנוע את שיבת האריסים הקודמים ואת בעל הקרקע בעבר מלשוב אל המקום. מטעמי חסכון קיצצו בשמירה, ונשאר שומר יהודי אחד, בן-חיים, ועמו שלושה שומרים ערביים והאדמה עובדה לעת-עתה על-ידי צעירי זיכרון-יעקב." (עבר הדני, 1953)

בן-צבי תיאר את קשיי סימון הגבול בין אדמות אום-אל-עלק לאדמות שמערבית להן, הג'יפטליק של הכברה. לדבריו נהרסו סימני הגבול על-ידי הבדווים. סמסונוב (1942) כתב על אזור שוני ששודדים ומרצחים התהלכו בו ובזכרונות בני-המושבה נשמרו סיפורים על הצקות ותקיפות בדרך לבורג' ולמראח'. כל האירועים הללו נשאו אופי מקומי של שוד, סחיטה או מאבקי בעלות על הקרקעות. פקידי יק"א באיזור הכירו את הדוגמה של כיבוש אדמות עתלית שנרכשו ב-1901 והיה צורך דחוף לעבדן מחשש חוק המחלול** ואיומי ערביי טירה. שם נקבעה קבוצת 10 איכרים ובני-איכרים, לפי דרישת פקידי יק"א, שעיבדו את הקרקעות, נשארו בעתלית כל השבוע ורק בשבתות חזרו למושבתם זכרון (אליאב, 1982). הפתרון שניתן על-ידי יק"א באדמות אום-אל-עלק היה דומה ונקשר בהתארגנות "הגדעונים" בזכרון-יעקב.


* "השומרון", כמושג גיאוגרפי, כלל באותה תקופה את איזור זכרון יעקב ועמק כפר, והוא שונה כמובן מהמושג השגור כיום.
** חוק המחלול - חוק עותומאני מהמחצית השניה של המאה ה-19, שקבע שקרקע שלא תעובד שלוש שנים, תועבר לשלטון.

לעמוד הקודם
 

ביבליוגרפיה:
כותר: רמת הנדיב בשנים 1913-1918 : רכישת הקרקעות
שם  המחקר: התיישבות יהודית ברמת הנדיב
מחבר: להב, אמנון
תאריך: 1982
הוצאה לאור: יד הנדיב; החברה להגנת הטבע
הערות: 1. סדרת פרסומי מחקר : רמת הנדיב.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית