עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > היישוב בארץ ישראל טרם הקמת המדינה > היישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי [1917 - 1948] > עליה שלישיתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה שלישיתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה שלישית
יד הנדיבהחברה להגנת הטבע


תקציר
סיפור ההתיישבות של "קבוצת לופט" (ע"ש צבי לופט מנהיגה) באום-אל-עלק (שמה העברי: תל-צור) ב-1920.



תל-צור : קבוצת לופט
מחבר: אמנון להב



תל-צור - קבוצת לופט


השלב הבא בקורות אום-אל-עלק הוא נסיונה של "קבוצת לופט", הקרויה על-שם מנהיגה, צבי לופט. קבוצתו היא שנתנה למקום את שמו העברי הסמלי "תל-צור", שהתקבל מאז, ועליה ידועים פרטים רבים מסקירותיו של לופט עצמו וממקורות נוספים.

אנשי הקבוצה היו ברובם יוצאי קן "השומר הצעיר" בפשמישל שבגליציה והם ניסו לראשונה להקים באום-אל-עלק יישוב חקלאי של ממש עם התרוקנותה מקודמיהם. הם התחילו בעבודתם ב"ראשית תרפ"א" (אוקטובר 1920) וקיבלו מיק"א עבודה בכביש זכרון-שוני. לקבוצה הצטרפה החברה צשיה לנצ'יץ, היחידה ששרדה מהקבוצה הקודמת. היא התקשרה ללופט עצמו כבת-זוגו ואסון מותה הטראגי מכוויות, בתאונת פרימוס בוער שקרתה במאי 1922, הטביע את חותמו על הקבוצה כולה. (שוהם, 1973)

צבי לופט, 1949-1894
יליד גליציה, שהצטיין ונפצע כקצין אוסטרי במלחמת
העולם הראשונה. היה מראשי ההגנה העצמית בגליציה
וממנהיגי "השומר הצעיר" ו"החלוץ". עלה לארץ ישראל
ב-1920 והיה פעיל מרכזי ב"הפועל הצעיר" ואחר-כך
במפא"י, ומ-1937 ניהל את חברת הביטוח ההסתדרותית
- "הסנה".

קבוצת לופט וקורותיה נקשרו לשיטתו של לופט ולרעיונותיו בתחום ההתיישבות. "קיבוצים קטנים, בעלי מרץ ורצון להיאחז בחקלאות, מסדרים לעצמם בעזרת הלוואות מצומצמות (רק האינוונטר ההכרחי) ולזמן מוגבל, משק קטן המכוון לאפשרות של התפתחות איטית והדרגתית בהתאם לתנאי כל מקום ומקום. שלוש מאות לירות - זהו הסכום המספיק כיום בשביל רכישת זוג בהמות עבודה, עגלה, פרות אחדות, מספר קטן של בהמות דקות, מחרשות, כלי-עבודה קטנים, זרעים ותרנגולות. המשק מתפרנס בראשית היווסדו וכך במשך כל הזמן שהוא זקוק לכך - מהכנסות של עבודה צדדית של החברים, מתפתח כאמור בהדרגה, עד אותו הזמן שייתן לכל חבריו את האפשרות להתקיים מעבודתם החקלאית במקום גופו " (הפועל הצעיר, 12.1.1922).

בדרך זו, חשב, יענה על רצונן של הקבוצות להתיישב, יווצרו קשר למקום ההתיישבות ומשק לתצרוכת עצמית ולרכישת נסיון חקלאי תוך עקיפת הבעיה העיקרית - חוסר התקציב להתיישבות. מסקנתו: "הגיע הזמן שהפועל בא"י יתחיל בפעולה עצמית, מתאימה למטרתו ולמצבו, ויחדל לחכות לתקציב החקלאי הגדול." משאלות רכישת הקרקע, הדיור והבטחת עבודה מכניסה קבועה - התעלם לופט במודע.

לופט תיאר את קורות קבוצתו: הם מנו 25 חברים, וגרו ב-3 חדרי החצר שסודרו עבורם על-ידי יק"א, שכנראה הבינה את הצורך בתנאי מינימום וגם נתנה הלוואה של 600 לי"מ. התקיימו מהכנסות עבודות חוץ של החברים שרובן הושקעו במשק ועיבדו 150 דונם פלחה ו-4 דונם גן-ירק. את השנה הראשונה ראו כ"שנת לימוד וביסוס" והצליחו גם להחזיר 40% מחובם. לופט ציין כי "חומרית" סיימו שנה זאת ללא דיפיציט, ומוסרית - "צעדו בבטחון" לעתיד. בראשית השנה השניה קיוו להלוואה נוספת מיק"א של 1000-500 לי"מ כדי להקים משק שיפרנס 20 נפשות כשהמטרה הוגדרה: "להניח יסוד ממשי להתיישבות של כל חברי הקבוצה, או רובם הגדול, במושב עובדים או בצורה אחרת" (הפועל הצעיר, 3.1.1922). ארגון הקבוצה היה בעל אופי קואופרטיבי אך שיטת הארגון השתנתה לפי הנסיבות בעבודת החוץ. לופט שלל כל מעורבות של מוסד כלשהו במו"מ עם יק"א ודבק עם קבוצתו בעקרון של אחריות עצמית גמורה ולשם כך הונהג משטר של הסתפקות במועט, כמעט הסתגפות.

בשנה השניה קיבלו בהלוואה 400 לי"מ מההנהלה הציונית ורכשו עדר עיזים, 5 פרות וכלים נוספים ובשנה זו עבדו כבר מרבית החברים במשק החקלאי שסיפק עיקר צרכיהם (חלב, ביצים ובשר, ירקות). הוכשרו גם שטחים נוספים והוחזר חלק נוסף מהחוב.

אל מול ההישגים מנה לופט הקשיים וגורמיהם:

  1. פיזור רב של החלקות (600 דונם, מהם היו ראויים לעבוד 400, מחולקים ל-50 חלקות!).

  2. הקדחת - נמשכה. בשנה הראשונה בין 25 ל-75 אחוז חולים! אמנם חל שיפור מסוים אך יחסית ליישובים אחרים עדיין היה המצב קשה מאוד.

  3. חוסר בעבודות חוץ בשנה שניה.

  4. המצב החברתי הפנימי. מסתבר שרק מעטים מהקבוצה נותרו במקום: "הרבה, הרבה יותר מאשר על המשק הצעיר עבר על הקבוצה עצמה. כמה טרגדיות פנימיות הצטברו פה, כמה לבבות נשברו, כמה קשרים נפסקו... אולי הקדחת האכזרית אשר החלישה את הגופות, החלישה גם את הלבבות, אולי גם התנאים - הם שהביאו את הפירוד ואולי זה רק מסיבת אי הקביעות שבנוער והתשוקה הרגילה לרשמים חדשים. העובדה היא שאחד אחד הלכו בלב שבור... ופנו מקומם לקבוצה חדשה" (הפועל הצעיר, 3.1.1922).


על תל-צור כתב האגרונום ד"ר זגורודסקי שני דוחות מ-20.1.1922 ומ-14.9.1922 המהווים מקור ענייני ומקצועי כשהפרש הזמן ביניהן מאפשר ראיית התפתחות (ארכיון העבודה, 348, 312-IV). זגורודסקי תיאר את המשק לפרטיו, הרכב הקבוצה וסידור העבודה הפנימי וציין כי הקבוצה טירונית בחקלאות "לכן הם שואלים את השכנים הערבים מתי לזרוע ובאיזו אדמה." הוא המליץ בפניהם על רכישת עדר עיזים, שאמנם נרכש אחר-כך. הערותיו על מעמדה של הקבוצה חשובות: יק"א החכירה את האדמה במחיר 3 גר"מ הדונם וגם תיקנה המבנים (בהוצאת 1600 לי"מ) אך נמנעה מהתחייבות לספק עבודה או התיישבות קבועה. לכן אין לקבוצה חוזה עם יק"א והיא תלויה באהדתה והבנתה. זגורודסקי התרשם מעבודתם וניסיונם של חברי הקבוצה והמליץ לתמוך בהם, אך הדו"ח המאוחר פסימי יותר: "המצב בלתי ברור כי היק"א איננה נותנת שום הבטחות לעתיד וקרן היסוד איננה יכולה להיכנס בראשה וברובה לתוך שלטון היק"א - גורם שהחברים התחילו להתייאש מתקוותם, ומה גם שעבודה צדדית לא תמיד מצויה והמחסור שורר לפעמים במשק. חברים חלשים עוזבים את המקום וכעת, בסוף תרפ"ב, נשארו מ-25 חברים שהיו בראשית תרפ"ב רק 18 חברים. עתיד הקבוצה בלתי ברור ובלי עזרה מעשית בוודאי לא תוכל להתבסס."

ד"ר מלך זגורודסקי 1959-1894
יליד רוסיה שעלה לארץ ישראל ב-1911 והיה מוותיקי
האגרונומים בארץ שהניחו יסודות לחקלאות המודרנית.
כתב, פרסם וייעץ בנושאים חקלאיים רחבים. פרסם את
הירחון החקלאי הראשון, את "הלוח החקלאי" ואת ה"מלון
כלבו לחקלאות".


נושא המחלות והקדחת הודגש ותואר שוב ושוב וביטוי לכך נמצא ברשימת מקבלי העזרה על-ידי קופ"ח, בסוף 1921 ובה נכללת תל-צור עם מספר מטופלים נכבד, יחסית לגודלה (קונטרס, 18.12.1921).

באוגוסט-ספטמבר נתפרקה קבוצת לופט, כלומר לאחר כשנתיים של פעילות בתל-צור. הסיבות לכך, על-פי המקורות שבידינו:

  1. הבסיס הכלכלי: הנחתו הבסיסית של לופט שניתן להתקיים וגם להקים משק בהדרגה מהכנסות עבודות החוץ, לא עמדה במבחן המציאות. אמנם ההתפתחות בשנה ראשונה נראתה מעודדת אך בשניה נותרו ללא עבודה כשנסתיימו עבודות הכביש. גם הערכותיו הכספיות נתבדו. הוא דיבר על 300 לי"מ כהלוואה למשק בן 30 חברים. בפועל קיבלו מיק"א 600 לי"מ וקיוו ל-1000-500 לי"מ נוספות. מקרן היסוד קיבלו עוד 400 לי"מ. למרות ההסתפקות במועט ואספקה עצמית של מרבית המוצרים היתה נחוצה השקעה בסיסית גדולה בהרבה מהערכתו של לופט, והמשק שקע בחובות. "אסונות משקיים", ירידת ערך האינוונטר, ושינוי כללי לרעה במשק א"י תרמו להרעת המצב הכלכלי.


  2. הנושא החברתי: עזיבת חברים כביטוי למשבר בקבוצה הוזכרה כמה פעמים. נראה שהיתה התוצאה, ולא הסיבה, של גורמים פנימיים בתוך הקבוצה ושל אי הוודאות בעתיד המקום. אמנם לופט כתב כי קבוצת תל צור איננה "ניסיון" אך בכל זאת הציגה כמשל חי לרעיונותיו ולמימושם דרש מאנשיו מאמצים כבירים והקרבה. מי שבא לאחר קבוצת לופט, משה כהן, תיאר את קודמיו: "כמנזר עתיק נראתה תל-צור ואנשיה גאים ועצובים וחיים חיי צנע מופתיים, מסתפקים במועט שבמועט... במיוחד התבלט החבר צבי לופט ז"ל. גבוה ורזה, עיניו יוקדות-לוהטות, הוא מרכז את העניינים הכספיים של הקבוצה ומייצגה כלפי המוסדות. הוא האב הרוחני והמנהיג שלה. הוא גם המקבל את פני הבאים ומוסר להם על הכול" (קובץ משמר הוולגה, 1962). לאורח החיים שהנהיג היה מחיר וגם תוצאות שליליות המתבררות לפי דברי לופט עצמו.


  3. המוסדות - השיפור במצב התברואתי עם ייבוש הבצה, שיפור תנאי המקום וראשית התפתחות המשק יכלו אולי לתת תקוה להתגברות על הקשיים. נראה שאי-הוודאות שחברה לריחוק ולבידוד הכריעה את הכף לכיוון הכשלון. יק"א עזרה לקיום אך לא התחייבה לדבר. מאידך, המוסדות הציוניים ראו במקום "שלטון יק"א" שאין להיכנס אליו. במועצת "הסתדרות הפועלים החקלאיים" ב-21.4.1921 מתברר שהחליטו, בין השאר, "אין להשקיע כספים ביצירת משקים ארעיים על אדמה זרה. את כוחות העבודה ואמצעי ההתיישבות יש להשקיע רק באדמות אשר עברו לרשותנו לחלוטין" (קונטרס, 21.4.1921). אפילו לופט, שדגל באי-תלות מוחלטת, קבל על-כך ש"אין שמים לב לנקודות צעירות וקטנות" ומסתבר שנזקק לעזרת המוסדות, בניגוד לכוונותיו.


הנסיון הרציני והמעניין של התיישבות קבוצת לופט בתל-צור נגמר גם הוא בכשלון. התפיסה המשקית המיוחדת לא ניתנה למימוש בתנאים ששררו, למרות ההגיון הרב שבה, מאחר וכל משבר כלכלי או חברתי הותיר הקבוצה ללא מענה.


לעמוד הקודם

ביבליוגרפיה:
כותר: תל-צור : קבוצת לופט
שם  המחקר: התיישבות יהודית ברמת הנדיב
מחבר: להב, אמנון
תאריך: 1982
הוצאה לאור: יד הנדיב; החברה להגנת הטבע
הערות: 1. סדרת פרסומי מחקר : רמת הנדיב.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית