יש דרכים רבות בהן יכולים אנשים ליצור קשר זה עם זה. אם אדם גר בקרבת אדם אחר - הם יכולים להיפגש. אם הם גרים בעיר אחרת או בארץ אחרת - הם יכולים ליצור קשר על ידי שיחת טלפון, דואר אלקטרוני באינטרנט, או על ידי משלוח מכתב בדואר.
לפני מאות שנים היו שליחים שרכבו על סוסים והעבירו מכתבים מאדם אחד לאדם אחר, תמורת תשלום. אבל היום יש בכל מדינה "דואר" מרכזי אחד, שיש לו סניפים בכל עיר. כל אדם יכול לגשת לסניף הדואר ולשלוח מעטפה ובה מכתב, או חבילה, לכל מקום בעולם.
הדואר הוא הגוף שמקבל מכתבים וחבילות שאנשים מבקשים לשלוח לאחרים, ומעביר אותם לכתובת המקבלים, שהם הנמענים. שולח המכתב או החבילה משלם בדואר סכום כסף כדי שהדואר יעביר את מכתבו. להוכחה כי השולח אכן שילם את דמי הדואר, מדביקים על המעטפה או על החבילה בול שמחיר המשלוח מצוין בו.
כדי להקים גוף שמשמש כ"דואר", יש לקבל רישיון מהמדינה. בעבר רק למדינה היה מותר לטפל בדואר על ידי גוף שנקרא "רשות הדואר", אבל היום יכולים גם אנשים או גופים פרטיים להתחרות ברשות הדואר, אם ירצו בכך. אם ירצה גוף פרטי כלשהו להתחרות ברשות הדואר ולספק גם הוא שירותי דואר, עליו לפנות למדינה ולבקש ממנה רישיון לשמש כרשות דואר. רק מי שיקבל רישיון יוכל להיות רשות דואר פרטית ולהתחרות ברשות הדואר הממשלתית.
רשות הדואר מעסיקה עובדים וגורמים שונים, אשר פועלים מטעמה כדי לאסוף את הדואר שאנו שולחים, ולדאוג להביאו עד לכתובתו של הנמען.
זכויות יוצרים: דניאל פויירשטיין
אם רשות הדואר מאבדת מכתב או חבילה שנמסרו לה למשלוח, יש לה אחריות כלפי האזרחים וניתן לתבוע אותה על הנזק שנגרם לאזרח עקב כך. כדי לתבוע את הנזקים, חייב האזרח שנגרם לו נזק, בתוך לא יותר משנה מאז שדבר הדואר ששלח לא הגיע ליעדו, לפנות לרשות הדואר בדרישה לקבלת פיצוי. אם תודיע לו רשות הדואר שהיא אינה מתכוונת לשלם לו פיצוי, אז הוא רשאי להגיש תביעה לבית המשפט, וזאת, בתנאי שימהר ויעשה זאת בתוך 90 ימים מהיום שבו ניתנה לו תשובת רשות הדואר שדוחה את תביעתו.
אם האזרח שנגרם לו נזק לא יגיש את התביעה במועדים אלה, הוא לא יוכל להגיש אותה לאחר מכן. המניעה נקראת התיישנות – כשחולף המועד אי אפשר עוד לתבוע. ואם תוגש תביעה, רשות הדואר תטען שהתביעה התיישנה, והתביעה תימחק.
משלוח דואר הוא שירות חשוב והמחוקק סבור כי יש לעשות הכול כדי שדואר שנשלח גם יגיע ליעדו - לנמען. לכן קובע החוק כי כל מי שמפריע למהלך התקין של משלוח הדואר – כמו, לדוגמא, מי שפותח שקי דואר ללא זכות, מי שמשמיד דואר, מי שגונב דואר – עובר עבירה פלילית והוא צפוי למאסר בפועל. עונש זה חל על פקידים ועובדים של רשות הדואר וגם על כל אדם אחר שמנסה להזיק לדואר.
אם יש לפקיד מפקידי הדואר חשד שיש בדבר דואר חומר מסוכן, כמו פצצה או כלי חד, יש לו זכות לפתוח את הדואר ולדאוג לכך שלא ייגרם נזק כתוצאה מדבר הדואר המסוכן אשר נשלח. מי שמנסה לשלוח דואר מסוכן, כמו סמים או פצצה, מסתכן במאסר, שכן מדובר בעבירה פלילית.
