ב-12 ביולי 2007 החלו מגעים לביצוע הסכם בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, אשר נועד לחזק את הקבוצה המתונה המתנגדת לשלטון החמאס בגדה המערבית. במסגרת ההסכם הוחלט על הקפאה של פעילות הסיכול נגד כ-170 מבוקשי פתח באזור יהודה ושומרון מצד ישראל. התנאי לעסקה היה נטישת דרך הטרור, הסגרת כלי הנשק ותקופת מבחן של שלושה חודשים מצד המבוקשים. ישראל הודיעה כי מבוקשים נוספים אשר ינטשו את דרך הטרור, מערכת הביטחון תשקול להוסיף אף אותם להסכם המבוקשים.
על פי ההסכם האחריות על המבוקשים עוברת מידי כוחות הביטחון הישראליים לידיו של מנגנון הביטחון הפלסטיני. ההסכם תלוי אם כן, קודם כל בנכונותם של פעילי הטרור לפרוש מעיסוק בטרור ותמיכה בו, וכן ביכולתם של מנגנוני הביטחון לאכוף את ביצוע ההסכם. למרות איסוף מוגבל של כלי הנשק מגורמים אשר נכללו בהסכם המבוקשים, נראה כי המחווה עודדה השפעה חיובית על המבוקשים עצמם בכל הנוגע לריסון פעילות הטרור. מבוקשים אשר עברו את שלב המבחן, קיבלו חנינה מלאה, כאשר כל מקרה נבחן לגופו. מבוקשים אשר נטשו את דרכי הטרור אך לא עמדו בכלל ההתחייבויות נדרשו לתקופת מבחן נוספת. מבוקשים אשר המשיכו לעסוק בטרור במהלך תקופת המבחן, יצאו מרשימת ההקפאה, ופעולות סיכול נגדם נמשכות. בימים אלו, מוכנים גורמי פתח נוספים לתקופות מבחן, על מנת להגיע ליעד המרכזי של הוצאת מבוקשים מתוך מעגל הטרור. ההסכם מתבצע ללא תלות בהתחזקות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.
בין המבוקשים אשר נכללו ברשימה נמצא גם זכריה זביידי, מפקד גדודי חללי אל-אקצא בג'נין לשעבר. מאז חתימת ההסכם, טוען זביידי כי גברה בו תחושת הביטחון, ולאחר שמסר את רובה הM-16 למנגנוני הביטחון הפלסטינים, פנה לעסוק בקולנוע ותיאטרון. זביידי טרם יצא מרשימת המבוקשים של השב"כ. לקראת סוף שנת 2007 הורחב ההסכם וכלל עוד כ-200 מבוקשים. מנתונים שהציג משרד הביטחון, כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם, עולה כי רובם המכריע של המבוקשים עמד בתנאים, וכי עשרות מבוקשים חזרו למוטב ועומדים לצאת מרשימת המבוקשים.
פריט מידע זה נכתב עבור אתר חוסן.
