הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > סיפורי מיתולוגיהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > דתות העולם העתיקעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ערים, מדינות ואימפריות > יוון העתיקה > תרבות ודת
מפה : מיפוי והוצאה לאור


תקציר
מסיפורי המיתולוגיה היוונית - שיבת אודיסאוס לביתו, לאיתקה.



שיבת אודיסאוס (אודיסאה) : אודיסאוס שב לאיתקה
מחבר: אהרון שבתאי


למחרת דאג אלקינואוס שיעמיסו את המתנות על הספינה. נכבדי הפייאקים העניקו לאודיסאוס עוד שפע של חצובות, קלחות ומלבושי פאר, וכך נשא עימו אוצרות שעלו בערכם על השלל שאסף בטרויה. כל היום הם בילו במשתה, ודמודוקוס שר לפניהם. כששקעה השמש בירך אודיסאוס את מארחיו וביקש שישלחו אותו לדרכו. לאחר שהעלו לספינה את הצידה והיין, פרשׂו לאודיסאוס מצע וסדין בירכתיים, וכשאחזו המלחים במשוטים ירדה על עפעפיו שינה רכה ונעימה. כל הלילה טסה הספינה. שום עוף לא יכול היה להשיגה שעה שפילחה את גלי הים, נושאת על סיפונה את אודיסאוס הישן.

כשנצנץ כוכב השחר, קרבה הספינה לאיתַקָה. הם עגנו במפרץ פוֹרקיס, שחסה בין שני כותלי סלע תלולים. עץ זית צמח בקצהו, וליד העץ נפערה מערה רחבה מקודשת לנימפות, שמעיין פיכה בתוכה. אל המקום הזה הם נשאו את אודיסאוס עם מצעו, ושמו אותו בחול שקוע בתרדמה. את אוצרותיו הרבים הם הניחו ליד עץ הזית, ויצאו לדרכם. כשקרבו הפייאקים לסְכֶרִיָה, ארב להם פּוֹסֵיידוֹן, חבט בספינה בכף-ידו והפך אותה לאבן. אלקינואוס הנפחד הודיע שמעתה לא יוסיף עוד להנחות נוכרים לארצם; כדי לרצות את פוסיידון זבח לכבודו שנים-עשר פרים, כי ידע מנבואה שהאל הזועם אמור להציב הר גבוה כחיץ בין עיר הפייאקים לבין הים.

בשעה שאודיסאוס הקיץ, אפף אותו ערפל שנסכה אַתֵנָה, והנוף נראה לעיניו שונה משהכיר, עד שחשב ששוב נקלע לארץ זרה. בבהלה הוא פתח את התיבה, מנה את הזהב, המלבושים, החצובות והקלחות, ואף שגילה שאיש לא נגע באוצרותיו, קונן על מר-גורלו. כשהתהלך נבוך על שפת הים, הופיעה לפניו אתנה בדמות אציל צעיר, ומפיה הוא למד שאכן הגיע לאיתקה. מתוך זהירות הציג את עצמו אודיסאוס לפניה כבן כרתים, ובדה סיפור נפתל שתירץ איך הגיע אל אותו חוף. כהרף עין לבשה האלה דמות אשה יפה וגבוהה, ואמרה לו בחיוך ששניהם דומים אמנם בעורמה ובפקחות, ובכל זאת תמוה שלא הבחין שהיא אתנה, האלה העומדת לצידו בכל צרה. לאחר שהפיצה את הערפל, הכיר אודיסאוס את נמל פוֹרקיס, את המערה שבה זבח לא אחת לנימפות הנחל, את עץ הזית ואת הר נֵריטוֹן. בחדווה הוא נישק את האדמה ובירך את אלות המקום.

לאחר שהטמין את האוצרות במערה, ישבו השניים ליד עץ הזית הקדוש. האלה סיפרה לו על המחזרים, שזה שלוש שנים מציקים לאשתו בשידולים ובמתנות, יושבים בביתו ומכלים את רכושו. פֵּנֶלוֹפֵּה מאפשרת להם אמנם לשגות בתקוות, אבל בליבה היא מחכה לשובו ובוכה עליו כל הימים. אתנה הבטיחה לאודיסאוס שבעזרתה הוא יערוך בהם טבח בביתו, אלא שעד אז תשנה את צורתו כדי שאיש לא יכירהו. היא נגעה באודיסאוס בשרביט הזהב, ובבת-אחת הוא הפך לקבצן זקן ועלוב; בשרו כמש, שערו החום הידלדל והכסיף, עור צפוד של ישיש כיסה את איבריו הגמישים, ועיניו היפות כהו. היא הלבישה אותו בלויי סחבות מזוהמים – כותונת קרועה ומפויחת וגלימה ישנה מעור צבי שהקריח – ונתנה לו מטה ותרמיל מרופט, שחבל שימש לו כרצועה.

לפריט הקודם
לפריט הבא

ביבליוגרפיה:
כותר: שיבת אודיסאוס (אודיסאה) : אודיסאוס שב לאיתקה
שם  הספר: המיתולוגיה היוונית
מחבר: שבתאי, אהרון
עורך הספר: דאור, דן
תאריך: תש"ס - 2000
בעלי זכויות : מפה : מיפוי והוצאה לאור
הוצאה לאור: מפה : מיפוי והוצאה לאור
הערות: 1. מיתוסים: סידרה בעריכת דן דאור
2. עורך אחראי: יהונתן נדב
3. עריכה: אלי הירש
עורכת משנה: קטיה בנוביץ
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית