תמונת המזבח שיצר מייסטר ברטרם כוללת סצנות מן התנ"ך ומהברית החדשה המסודרות בשתי שורות של משבצות. סיפורם של אדם וחווה מתואר במחצית הימנית של השורה העליונה: יצירת האישה, איסור אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע, חטא האדם, נזיפת אדם וחוה, גירושם מגן העדן ו וחיי עבודתם.
במשבצת הראשונה האישה קטנת המימדים מוצאת מתוך צלע של אדם הרדום. האל בדמות אדם עטור הילה מברך את הזוג, במחוות ידיים כאשר מלאכים קטנים מנגנים בפינות העליונות.
הסצנה הבאה היא סצנת האיסור על אכילה מעץ הדעת טוב ורע. שני בני הזוג עומדים לפני מבנה גותי כאשר האל מצביע בשתי ידיו לעבר עץ בעל צמרת בולטת. סצנה זו חורגת מרצף הסיפור המקראי, שכן לפי הסיפור המקראי האיסור התרחש לפני יצירת חווה. סטייה זו מן הכתוב נובעת כנראה מן הרצון להעצים את החטא. מטרה אפשרית נוספת היא כדי להבהיר שחווה חטאה ביודעין, שכן גם עליה נאסר לאכול מפרי עץ הדעת. בתיאור החטא חווה אוחזת בפרי ואדם מושיט את ידו לקחת פרי מהנחש בעל ראש אדם המתפתל בתוך העץ. הסצנה הבאה מתארת את תוכחת האל כלפי אדם וחווה המתכסים בעלים, כאשר הנחש נמצא כבר על האדמה. בסצנת הגירוש מוציא כרוב בעזרת חרב שלופה את אדם וחוה המבוהלים דרך שער בעל צריחים גותיים. לבסוף אנו רואים את אדם וחוה, לבושים בסגנון של ימי הביניים ועבדים, אדם בעבודת שדה וחוה בטווייה, כביטוי להגשמת ענישתם.