בציור מתואר גירוש הגר וישמעאל על ידי אברהם (בראשית כ"א 14). בציור – אברהם עומד במרכז, ידו האחת מצביעה לצד ימין של התמונה בתנועה של גירוש, ידו השניה פרושה – אולי כדי להצביע על ברכה. הבעת פניו מעידה על הקושי שלו לעשות את המעשה. הסיפור המקראי מספר על הגירוש בתמציתיות ללא תיאור רגשות, אך הקושי של אברהם נרמז מעט קודם באותו הפרק: וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. (בראשית, כ"א, י"א). הגר נושאת על גופה את הצידה לדרך, גופה פונה אל עבר בנה בתנוחה אימהית מגוננת, ופניה העצובות פונות אל אברהם. ישמעאל בוכה. מצד שמאל מתוארת שרה מגבה. למרות שהיא אינה מוזכרת בסצנה זו, היא נמצאת ברקע כגורם מרכזי – היא זו שהובילה לגירוש (בראשית כ"א 10).
הדרמה בציור נוצרת באמצעות המבטים הפונים לכיוונים שונים, תנועות הידיים של אברהם ושל הגר, ובאמצעות התאורה (פניה של שרה בחשיכה, פניו של אברהם בחלקם חשוכים ובחלקם מוארים). התיאור הנטורליסטי של הדמויות והסביבה מגבירים את הדרמה ואת ההזדהות שלנו עם הדמויות: אנו רואים כל קמט בפניו של אברהם, אנו חשים את כובדם של הבגדים על גופיהן של הדמויות ממש כאילו אלה דמויות בשר ודם.