בציור הפרסקו של מזאצ'ו מתואר הגירוש של אדם וחווה מגן העדן. בצד שמאל שער גן העדן ממנו יוצאים קווים אלכסוניים, היכולים להצביע על דיבור או צעקת גירוש. אדם וחווה עירומים, למרות שעל פי הטקסט המקראי אלוהים הלביש אותם לפני הגירוש. מושם דגש על רגשותיהם של אדם וחווה – אדם מליט את פניו בידיו, מטה את ראשו למטה בבושה ועלבון, חווה זועקת וראשה פונה מעלה. היא מסתירה את ערוותה וחזהה. כרוב בעל שמלה והכנפיים אדומות אוחז בידו חרב ומגרש אותם מן הגן. דמות זו בנויה על פי הכתוב בבראשית ג 24. מזאצ'ו לא נכנס לפרטים בתיאור הרקע, הצורות גדולות ומאסיביות (ראו את הגופים של אדם וחווה), והדגש הוא על ההבעה שבתנוחות הגוף והבעות הפנים של הדמויות.
