על גבי עמוד מתוך כתב יד גותי מתוארות כמה סצנות עוקבות במרחב משותף. הרצף העלילתי מתחיל בצד שמאל – הנחש מגיש לחווה את פרי העץ האסור. פלג גופו העליון של הנחש הינו גוף אישה. הדגש בדמותה של חווה על הבטן, הירכיים והשדיים.
בהמשך הרצף העלילתי מגישה חווה את הפרי לאדם. משמאל, אלוהים פונה לאדם וחווה בדברי תוכחה; כאן, בניגוד למסופר במקרא, הם מתכסים בידיהם. בסיום מגורשים אדם וחווה דרך שער מרשים על ידי כרוב אדום כנפיים. שוב בניגוד לכתוב במקרא, מכוסה ערוותם בעלים.
גן העדן מתואר כעולם שלם ועגול, מלא בצומח ומזרקה מפוארת במרכזו. כיוון שמדובר בייצוג סימבולי אין האמן שומר על יחסי גודל ריאליים; העצים למטה במרכז קטנים מאדם וחווה, ואילו המבנים הגותיים, המייצגים את הכנסייה, גדולים מכל הסובב אותם. מסביב לגן העדן ישנו חלל ללא פרטים, השונה לגמרי מאותו עולם שלם ועגול בתוך הגן.