עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > סיפורי מיתולוגיהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > דתות העולם העתיקעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ערים, מדינות ואימפריות > יוון העתיקה > תרבות ודת
מפה : מיפוי והוצאה לאור


תקציר
מסיפורינ המיתולוגיה היוונית - תלאותיו של פרסאוס בחיפושו אחר ראשה של המפלצת (הגורגונה) מדוסה.



המיתולוגיה היוונית : פרסאוס
מחבר: אהרון שבתאי


אַקְריסְיוֹס מלך אַרגוֹס שאל את האוֹרַקל איך ייוולד לו בן זכר. האל ענה לו שבתו היחידה דַנַאֵה תלד לו נכד, וזה באחד הימים יהרוג את סבו. אקריסיוס ציווה לבנות מתחת לפני האדמה חדר מנחושת, ובחדר זה כלא את בתו, אבל זֶאוּס חדר דרך הגג כגשם זהב, ובדרך זו הזריע את הנערה הכלואה. היא הרתה וילדה את פֶּרסֶאוּס. אקריסיוס נדהם כשבישרו לו שבתו ילדה בן בתוך כלאה. הוא לא נתן אמון בסיפורה שזאוס הוא אבי הילד, שם אותה עם תינוקה בתוך תיבה והשליך את התיבה לים. גלי הים נשאו את התיבה אל האי סֶריפוֹס, ודייג בשם דיקְטיס משה אותה מן המים. הוא אסף אל ביתו את דנאה, וגידל את פרסאוס כבן.
ואז חשק בדנאה פּוֹלידֶקטֵס מלך האי, אחיו של דיקטיס. מכיוון שבינתיים גדל פרסאוס והיה לעלם, החליט פולידקטס להיפטר ממנו בעורמה על-מנת שיוכל לקחת את אמו בכפייה. באמתלה שהוא עומד לבקש את ידה של היפּוֹדַמֵיָה הנסיכה מאֵליס, ביקש פולידקטס ממקורביו שיעזרו לו לאסוף מתנות שיציע כמוהר לאבי הכלה. פרסאוס שמח לשמוע שפולידקטס שם את עינו באשה אחרת, ובעוז עלומים הצהיר שייתן לו כל דבר שיבקש, אפילו את ראשה של הגוֹרגוֹנָה מֶדוּסָה.
פולידקטס הציע שכל אחד מהנאספים ייתן לו סוס, ואלו מפרסאוס דרש שיעמוד בדיבורו ויביא לו את ראש המפלצת.
שלוש הגורגונות, שהיו אחיות, חיו במערה על חוף האוקיינוס. ראשיהן הצמיחו מקלעות נחשים, ופניהן עוררו פלצות כה רבה, עד שכל מי שהביט בהן התאבן מייד מאימה. מבין השלוש רק מדוסה היתה בת-תמותה.
אַתֵנָה הזהירה את פרסאוס לבל יסתכל בפניה של מדוסה, ונתנה לו מגן מלוטש כראי שבו יוכל לקלוט את בבואתה. הֶרמֵס נתן לו מגל פלדה חד. צמד האלים גם הורה לו ללכת אל הנימפות, כדי לקחת מהן ילקוט עור, סנדלים מכונפים, ואת כובעו של הַדֵס, שהיה מעלים מעין את מי שחבש אותו.
רק שלוש הגְראיוֹת, אֶניאוֹ, פֶּפְרֵדוֹ ודינוֹ, אחיותיהן של הגורגונות, ידעו היכן שוכנות הנימפות. הגראיות (כפי שמלמד שמן: "האפורות") היו זקנות וכסופות מלידה, והתחלקו בשן אחת ובעין אחת שהעבירו בשעת הצורך זו אל זו. פרסאוס הגיע אליהן, התקרב בלאט, נעמד מאחוריהן, וכשהעבירו בזהירות את העין והשן שלח יד וחטף אותן. שלוש הזקנות העיוורות גיששו לשווא, נזפו זו בזו, עד שהבינו שהעין והשן נגנבו. פרסאוס אילץ אותן לגלות לו את מקום משכנן של הנימפות, ובתמורה החזיר להן את הגניבה.
לפי ההנחיות שקיבל מהגראיות הגיע פרסאוס אל הנימפות וקיבל מהן את מבוקשו: הילקוט, הכובע והסנדלים. הוא תלה את הילקוט על שכמו, חבש את הכובע שעשה אותו רואה-ואינו-נראה, נעל את הסנדלים המכונפים, ועופף צפונה ומערבה עד לגדות האוקיינוס. הוא מצא שם את הגורגונות שרועות ישנות בפתח מערתן.
פרסאוס ריחף מעליהן, ניווט את עצמו בעזרת המגן שבו השתקפו פניהן הנוראות, ואז ירד, ובתנופת מגל כרת את ראשה של מדוסה. מספרים שברגע מותה נחלצו מתוך גופה המפלצת כְריסָאוֹר והסוס בעל הכנפיים פֵּגַסוֹס. את שני אלה הרתה מדוסה ממשכבה עם פּוֹסֵיידוֹן.
פרסאוס טמן בילקוטו את ראשה של מדוסה, ופנה לשוב לבית אמו. אז הקיצו שתי אחיותיה, סְתֶנוֹ ואֶוּריאָלֵה, פרשֹו כנפי זהב וטסו אחריו, שולחות לעברו זרועות עשויות נחושת. פרסאוס שמע את הנחשים שצמחו מראשיהן לוחשים מאחוריו, אך הצליח לחמוק מכיוון שחבש את כובעו של הדס.
בדרכו חזרה הגיע פרסאוס לאתיופיה. שם מצא את אַנְדְרוֹמֶדָה בת המלך קֵפֶאוּס קשורה לסלע בים. אמה, המלכה קַסיוֹפֵּיאָה, התפארה שהיא יפה יותר מבנותיו של זקן הים נֵרֶאוּס. אלה נעלבו, וכעונש הציף פּוֹסֵיידוֹן את הארץ ושילח בה מפלצת-ים. האוֹרַקל של אַמוֹן ניבא שהאתיופים יינצלו רק אם קסיופיאה תקריב את בתה למפלצת, וכך נאלץ קפאוס לקשור את בתו לסלע.
פרסאוס הבטיח שיהרוג את המפלצת אם קפאוס ייתן לו את בתו לאשה. קפאוס נשבע, ופרסאוס מילא את הבטחתו והציל את אנדרומדה. אלא שפינֶאוּס, אחיו של קפאוס, טען שהנערה הובטחה לו קודם לכן, ולפרסאוס לא היתה ברירה אלא להוציא מתרמילו את ראשה של מדוסה ולהפוך את פינאוס וחייליו לאבן.
פרסאוס הגיע לסֶריפוֹס ברגע האחרון, בדיוק כשפּוֹלידֶקטֵס עמד לקחת את אמו דַנַאֵה בכוח. הוא נכנס לארמון, התייצב על מפתן האולם, ושלף מהתרמיל את ראשה של מדוסה. כאשר פולידקטס ואנשיו נשאו אליו את עיניהם, התגלו להם פניה של הגורגונה, והם הפכו מייד לפסלי אבן.
פרסאוס הכתיר את דיקטיס למלך האי, מסר את הילקוט, הסנדלים והכובע להרמס, וזה החזיר אותם לנימפות. את ראשה של מדוסה הוא העניק לאַתֵנָה, שקבעה אותו במרכז מגינה.
בחברת דנאה אמו ואנדרומדה אשתו הוא יצא לאַרגוֹס כדי לפגוש את סבו ולפייסו. אך כשהגיעה השמועה לאַקריסיוֹס, הוא זכר את נבואת האורקל, שנכדו מדַנַאֵה יהרוג אותו. לכן יצא בחיפזון מביתו והלך לארץ הפֶּלאסְגים בצפון יוון. טֶאוּטַמידֵס מלך לאריסָה ערך אז תחרויות לזכר אביו, ופרסאוס שהזדמן לשם בדרכו לקח בהן חלק. בתחרות זו נתגשמה הנבואה: פרסאוס הטיל דיסקוס, שסטה ממסלולו והרג את אקריסיוס שישב בקהל.
פרסאוס קבר שם את סבו, אך מכיוון שבוש לרשת את נחלתו בארגוס, הוא קיבל ממֶגאפֶּנְטֵס בן-דודו את המלכות בטירינְס, ומגאפנטס מלך במקומו בארגוס.

לפריט הקודם
לפריט הבא

ביבליוגרפיה:
כותר: המיתולוגיה היוונית : פרסאוס
שם  הספר: המיתולוגיה היוונית
מחבר: שבתאי, אהרון
עורך הספר: דאור, דן
תאריך: תש"ס - 2000
בעלי זכויות : מפה : מיפוי והוצאה לאור
הוצאה לאור: מפה : מיפוי והוצאה לאור
הערות: 1. מיתוסים: סידרה בעריכת דן דאור
2. עורך אחראי: יהונתן נדב
3. עריכה: אלי הירש
עורכת משנה: קטיה בנוביץ
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית