הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > גיאוגרפיה יישובית-עירוניתעמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > אזורים ומדינות בעולם > אסיה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
כלכתה היא הגדולה בעריה של הודו. זוהי עיר נמל ומסחר, הממוקמת על הדלתה הענקית והפורייה של נהר גנגס.



כלכתה שבהודו – עיר במדינה מתפתחת
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה


כלכתה היא הגדולה בעריה של הודו – מדינה השוכנת בדרום-מזרח אסיה. זוהי עיר נמל ומסחר, הממוקמת על הדלתה הענקית והפורייה של נהר גנגס.

באזור שבו כלכתה נמצאת שוררים חום רב ולחות גבוהה, ובקיץ יורדים בו גשמים עזים – גשמי המונסון.

הדלתה המישורית שעליה יושבת כלכתה עשירה בנהרות ובנחלים, ועם בוא גשמי המונסון העיר סובלת מהצפות קשות. אמנם יש שם סוללות עפר שתפקידן לעצור את המים בזמן ההצפות, אך הן אינן מספיקות. האזורים המוצפים ביותר מצויים בצידה המזרחי של העיר והם מגבילים את התפשטותה לכיוון מזרח.

בהשוואה למרבית עריה של הודו, שהוקמו לפני מאות רבות של שנים, כלכתה היא עיר חדשה. היא הוקמה לפני כ- 300 שנה בידי הבריטים ששלטו אז בהודו, ושימשה כבסיס לפעילות המסחרית, המינהלית והצבאית שלהם באזור. כיום כלכתה היא עיר הבירה של מדינת בנגל המערבית, שהיא אחת המדינות המרכיבות את הפדרציה ההודית. זוהי עיר ענק שחיים בה כ- 15.5 מיליון תושבים, והיא שקועה במצב כה קשה עד כי דבקו בה כינויים כגון "עיר חסרת תקווה" ו"סיוט עירוני". מה הם הקשיים של כלכתה? כיצד הגיעה למצבה הנוכחי? התשובות קשורות לעברה ההיסטורי של עיר זאת, ובעיקר לעובדה שהיא נמצאת במדינה מתפתחת.

כלכתה בתקופת השלטון הבריטי הקולוניאלי

את מקומה החשוב כעיר נמל ומסחר רכשה כלכתה בזכות יתרונותיה הגיאוגרפיים. כלכתה יושבת על הגדה המזרחית של נהר ההוגלי – אחת מ"זרועות" הדלתה הענקית של נהר הגנגס, הנשפך לאוקיינוס ההודי. בגלל המיקום שלה במקום המפגש בין הים לנהר – כלכתה מהווה צומת תחבורה המקשר בין נתיבי מים שונים: האוניות המגיעות מלב ים גדולות מכדי שיוכלו להמשיך לשוט במעלה הנהר, והספינות השטות על הגנגס קטנות מכדי שיוכלו לצאת אל הים הפתוח. לפיכך נקודת המפגש בין הים לנהר התאימה להקמת העיר ולפיתוח הנמל: בנמל הועמסו הסחורות היוצאות מהודו על האוניות שהובילו אותן לאירופה, והסחורות שיובאו מאירופה הועברו לספינות שהובילו אותן בנהר אל תוך הודו.

יתרון המיקום של כלכתה נובע גם מן העורף הכלכלי העשיר שלה: הדלתה הענקית של הגנגס היא אחד האזורים החקלאיים הפוריים במדינה, וממזרח לעיר מצויים מחצבים כמו ברזל ופחם, שהם מאוצרות הטבע החשובים של הודו. אך תנאי הטבע במקום מציבים גם קשיים – גשמי המונסון העזים גורמים להצפות ולשיטפונות, והביצות והאגמים הנמצאים מסביב לעיר מקשים על העיר להתפשט ולהתרחב.

עם התפשטותה והתחזקותה של האימפריה הבריטית, הלכה כלכתה והתפתחה. היא הפכה לעיר הנמל הראשית של צפון הודו, ובשנת 1772 הפכה לבירת השלטון הבריטי בהודו. בעיר הוקמו מפעלי תעשייה רבים ובהם עובדו חומרי הגלם של האזור. כך התפתחו בעיר תעשיות שונות – טבק, מתכת וכימיקלים, שמן וטקסטיל, ובעיקר תעשיית היוטה (צמח שעושים ממנו חוטים ובדים) הגדולה בעולם. רשת מסילות הברזל ומערכת הדרכים, שפותחו בהודו בסוף המאה ה- 19, תרמו אף הם להתפתחות המסחר והתעשייה בעיר. הפעילות המסחרית הענפה הביאה להקמתם של בנקים רבים וחברות ביטוח מן החשובים בהודו. עם הזמן – בנוסף להיותה מרכז מינהלי, מסחרי ותעשייתי, הפכה כלכתה גם למרכז דתי ותרבותי חשוב: הוקמו בה מקדשים ואוניברסיטאות ואנשי רוח פעלו בה בתחומי האמנות השונים.

בדומה לערים קולוניאליות אחרות, הלכו והתפתחו בכלכתה שני אזורים שונים, שיצרו הפרדה וניתוק בין האוכלוסייה המקומית בעיר לבין התושבים הבריטים שהתגוררו בה.

האזור הבריטי של העיר מוקם במרכזה והוגבה מעל פני השטח כדי שלא יסבול מהצפות. בדומה לערים האירופיות נבנו באזור זה בתי מגורים יוקרתיים לאורך שדרות רחבות הבנויות במבנה של שתי וערב, והוקמו פארקים, ארמונות ובנייני ציבור מפוארים. האזור האחר של כלכתה, האזור ההודי, התפתח בשולי העיר, בשטחים הסובלים משיטפונות, ובתי המגורים בו צפופים ודלים.

במהלכה של המאה ה- 20 התרחשו בהודו אירועים שונים שהייתה להם השפעה קשה על כלכתה ועל החיים בה. בשנת 1912 הפכו הבריטים את העיר דלהי לעיר הבירה של הודו, במקום כלכתה. כך נפגע מעמדה של כלכתה כעיר מינהל.

בשנת 1947 קיבלה הודו את עצמאותה, ושטחים נרחבים במזרח המדינה עברו לידי פקיסטן המזרחית, היא בנגלדש של היום. הדבר הקטין מאוד את שטחו של העורף הכלכלי של כלכתה ופגע קשות בכלכלה שלה – תעשיות רבות נותקו מן העורף הכלכלי שלהן ונסגרו, אחרות שהצטמצמו, ומספר מקומות העבודה בעיר פחת מאוד.

במקביל לפגיעה בבסיס הכלכלי של כלכתה, החלו נוהרים אליה מן השטחים שנמסרו לפקיסטן המזרחית מיליוני פליטים הודים שמצאו עצמם מחוץ לגבולות הודו מולדתם, וכן מהגרים מן הכפרים של הודו עצמה, העיר הלכה והתפשטה לכל עבר, ללא פיקוח וללא בקרה. הגידול המהיר במספר התושבים מצד אחד, והצמצום הניכר במקומות העבודה מצד שני, יצרו בכלכתה מצב קשה במיוחד. העיר לא יכלה לספק את צורכיהם הבסיסיים של תושביה, ומצבה הלך והידרדר .

מקור: Human Development Report,2006

הבעיות שכלכתה מתמודדת עמן כיום

הקשיים בכלכתה נמשכים גם כיום. הצירוף בין עיר ענייה במדינה ענייה לבין גידול מהיר במספר תושביה, מקשה על העיר להיחלץ מן הבעיות שהיא נקלעה אליהן.

בעיית הפרנסה היא הבעיה הקשה ביותר. אמנם כלכתה היא המרכז המינהלי והכלכלי של מדינת בנגל המערבית ויש בה בנקים חשובים, בורסה, חברות מסחריות, משרדי ממשלה רבים ומפעלי תעשייה, אך אלה מספקים מקומות עבודה רק למעטים מתושבי העיר, ואילו לרבים אחרים אין מקורות פרנסה. הללו חיים מן היד אל הפה, ורבים רבים מהם סובלים חרפת רעב.

המחסור במקומות עבודה מנציח את העוני והמצוקה השוררים בעיר: כל עוד חסרה לתושבי העיר פרנסה הם אינם מסוגלים לשפר את מצבם, והם גם אינם מסוגלים לשלם מיסים. כך יוצא שלא רק שתושבי העיר עניים, אלא גם לרשויות העיר אין די כספים לניהול העיר.

בעיית הדיור, גם היא מן הבעיות הקשות בכלכתה – למעלה משליש מהתושבים מתגוררים במשכנות העוני הרבים שצמחו בעיר ובשוליה. תושבי משכנות העוני מתגוררים בצפיפות רבה ובעוני רב. בקתות המגורים הדלות שלהם, העשויות מבוץ, מחמר או מקרטון, מתפוררות בגשמים העזים היורדים על העיר. לרבים אחרים אין בית כלל, ומיום היוולדם ועד יום מותם הם מנהלים את חייהם בחוצות העיר ובחדרי מדרגות.

גם התשתיות העירוניות – מים, חשמל ותחבורה – הולכות וקורסות תחת העומס. כך, למשל, הפסקות החשמל בעיר כה תכופות עד כי לכל מלון, מסעדה או עסק יש גנרטור או מערכת תאורה המופעלת על ידי סוללות.

גם בעיות התחבורה קשות: מערכת הכבישים מיושנת ואיננה מותאמת לעומס התנועה העצום, והתנועה מתנהלת באיטיות רבה. התחבורה הציבורית, שהיא חיונית במיוחד בעיר שתושביה עניים, אינה עונה על הצרכים – בעיר אין די אוטובוסים וחשמליות, וקו הרכבת התחתית היחיד הפועל בה עובר רק במרכזה ואינו פותר את בעיית התחבורה של מיליוני התושבים המתגוררים בפרברים. הקמת הרכבת התחתית החלה עוד בשנות ה-70 ןהסתיימה באמצע שנות ה- 90. וכך מצטופפים בכבישים הצרים של כלכתה, אשר בעונת הגשמים רבים מהם מוצפים במים, כלי תחבורה רבים: מכוניות ישנות, אוטובוסים מקרטעים, וחשמליות רעועות שחלק מנוסעיהן נתלים עליהן מבחוץ בגלל חוסר מקום; עגלות עמוסות; ריקשות, אופניים וקטנועים; ופרות, הנחשבות לקדושות ופוסעות ללא הפרעה.

בכלכתה תנאי איכות הסביבה ירודים מאוד: בגלל הקשיים הכספיים לא מפנים את האשפה ואת מי השפכים בצורה מסודרת, ולכלוך רב מתגלגל ברחובות. לכן כלכתה נחשבת לאחת הערים המלוכלכות בעולם. גם האוויר בעיר ספוג במזהמים – אלה נפלטים מכלי הרכב הישנים, מתנורי הבישול המוסקים בפחמים ומהתעשיות הממוקמות בלב אזורי מגורים. כמו כן סובלת העיר ממחסור חמור במים נקיים.

כתוצאה מכל אלה וכתוצאה מהטמפרטורות הגבוהות השוררות בכלכתה – רמת התברואה בעיר נמוכה, ומדי פעם פורצות בה מגפות. זאת ועוד – המרפאות ובתי החולים המועטים המצויים בעיר מתקשים להעניק טיפול הולם לחולים הרבים הזקוקים לשירותיהם.

ארגוני צדקה שונים, מקומיים ובין-לאומיים, פועלים בעיר כדי להקל את מצוקותיהם של הנזקקים הרבים – עניים, חולים, נכים, מצורעים וכדומה. אלא שהעבודה רבה, והאמצעים העומדים לרשות ארגונים אלה מוגבלים. אחד הארגונים המפורסמים הפועלים בכלכתה הוקם על ידי הנזירה הידועה, האם תרזה. בזכות פעילותה בארגון זכתה האם תרזה בפרס נובל.

היבטים שונים של החיים בכלכתה

‏‏על חייהם של חסרי הבית:

"אני מתגורר בפינת הרחובות 'פארק' ו'פרי סקול'," אמר לי אדם אחר לאחר שניהלתי עמו דיון פוליטי.

"בוא לבקר אותי," הוא מבקש ומתרחק. אני מגלה כי שכחתי לבקש את מספר הבית. בערב אני מגיע אל הצומת. איני צריך להתאמץ לאתר אותו. הנה הוא שם, עם משפחתו, בדיוק כפי שאמר. מתגורר בפינת הרחוב. כאשר הוא מבחין כי הוא מצביע אל עבר שמיכה המונחת על המדרכה: "זהו חדר האורחים, המטבח וחדר השינה שלנו," הוא אומר בחיוך.

בנו בן ה-12 של האיש הוא אחד מאותם ילדי רחוב המכירים את העיר כאת כף ידם. גאוותם ראויה לציון. הם הגיעו ממרחקים בתקווה למצוא בעיר חיים טובים יותר, אולם רק מעטים מן המהגרים הרבים המגיעים אל העיר אמנם זוכים לכך. רבים אחרים יבלו את שארית חייהם בהמתנה, מזדקנים על המדרכות המטונפות.

מתוך אתר אינטרנט של עיתון בשם "The Grid".
כתובתו: http://home.pi.net/-ennea/grid.html

שוק הפרחים. חלק גדול מן המסחר בעיר מתנהל בשווקים הפזורים ברחובותיה

תושבים מחטטים בערמות אשפה בתקווה למצוא חפצים למכירה

פקקי תנועה קשים ואי סדר של כלי רכב בכבישים הם תופעה יום-יומית ברחובותיה של כלכתה.

כלכתה – ראשיתו של שינוי

בשנים האחרונות שלטונות כלכתה ותושבי העיר משקיעים מאמצים רבים בשיפור פני העיר ומצבם של תושביה, ובשינוי התדמית הקשה שדבקה בה. העיתוי לכך אינו מקרי. בשנים האחרונות מתרחשת בהודו כולה התפתחות כלכלית, והמשאבים העומדים לרשות הקופה הציבורית – הן הלאומית והן העירונית – הולכים וגדלים. עיריית כלכתה גם נעזרת בארגונים בין-לאומיים כמו הבנק העולמי, וכן בסיוע המגיע ממדינות מפותחות.

המאמצים לשינוי כוללים בראש ובראשונה את ניקוי העיר, ובפרט ניקוי האזורים המרכזיים שלה. פעולות אחרות נועדו להקטין את זיהום האוויר בעיר – לכלי רכב מזהמים אין מרשים להיכנס למרכז העיר, ונאסר על התושבים להשתמש בתנורי פחם, הממלאים את רחובות העיר בפיח ובגזים רעילים. תנועתן של הריקשות האיטיות נאסרה אף היא, דבר המחיש את קצב הנסיעה.

המאמץ מתמקד לא רק בשיפור פני העיר, אלא גם בשיפור רמת המגורים בה. במשכנות העוני – מבנים חדשים מחליפים בהדרגה את הבקתות הדלות, וברחבי העיר הולכים ונבנים שיכונים ציבורים. לעתים פעולות אלה כרוכות בפינוי תושבים ממקום מגוריהם, דבר הגורם להם לא אחת לסבל.

ואולם, פרנסיה של כלכתה יודעים כי היא תצליח להיחלץ ממעגל העוני רק אם תיצור מקומות עבודה שיספקו פרנסה לתושבי העיר. לפיכך הם עושים מאמצים רבים לעודד יזמים להקים מפעלים בעיר, ואכן מפעלים חדשים הולכים ומוקמים בשולי העיר. פעולה חשוב אחרת היא שימוש בעבודת ידיים במקום בעבודת מכונות. לדוגמה: עיריית כלכתה, שחסרים לה המשאבים הנדרשים כדי לממן הקמת רכבת תחתית באמצעות ציוד מכני מתקדם, מעסיקה אלפי מובטלים ואלה מבצעים את העבודה בידיהם. אמנם העבודה הידנית איטית והיא נמשכת כבר שנים רבות, אך היא מספקת מקור פרנסה לעובדים ומאפשרת לבצע בעיר פרוייקט שלא היה מתבצע בדרך אחרת.

למרות המצוקה והבעיות הרבות – רבים מתושביה של העיר ומן המבקרים בה אוהבים אותה, שכן בתוך העליבות והזוהמה שוכנת עיר הומה, תוססת ושוקקת חיים. תושביה של כלכתה גאים בתרבות הבנגלית המקומית ועושים מאמצים רבים לשמר אותה. בעיר מתקיימת פעילות ענפה בתחומי הספרות, הקולנוע, המחול והמוסיקה.

הפעולות שנעשו בשנים האחרונות בכלכתה משפרות את המראה של העיר, נותנות מענה טוב יותר לבעיות המגורים של התושבים, ומקטינות את המפגעים הסביבתיים.

המעורבות של התושבים בחיי העיר, וגאוותם במורשת העיר ובתרבותה, תורמים אף הם תרומה חשובה לתהליכי השינוי.

ואולם, על אף השינויים הניכרים הדרך עדיין ארוכה – בעיותיה של כלכתה רבות וקשות, והיקפן הגדול הופך את השינוי לתהליך איטי וממושך.

‏‏ויש גם כלכתה אחרת

"מן האם תרזה ומעריציה אפשר לקבל את הרושם שבכלכתה יש רק עוני ומסכנות, וכי לתושבים אין אפילו כוח להעיף את הזבובים מן העיניים בשעה שהם מקבצים נדבות. אלא שזוהי הוצאת דיבה על עיר מעניינת, שוקקת חיים, מעורבת ותרבותית."

"נולדתי וגדלתי בכלכתה, ואני מקלל אותה למן היום שבו חשתי לראשונה בעונת הגשמים את המים הבוציעם, המגיעים עד גובה הברכיים, שהמחשבה על ההרכב הכימי שלהם גורמת לי לרעוד. על אף כל זאת לא הייתי אפילו חולם לגור במקום אחר, אלא בעירי האהובה כלכתה."

"אני אוהבת ומתעבת את פקקי התנועה ואת הרחובות המאובקים והצפופים, את הארמונות והפסטיבלים, את המראות והקולות. זהו המקום היפה ביותר בעולם."

"ביקרתי בכלכתה כמה פעמים, ואני מוצא שהיא עיר מעניינת ותוססת, שאינה משעממת אף לרגע, גם אם הדברים מתרחשים בה ללא תכנון."

"יש בה, בכלכתה, דבר מה שמושך כמו מגנט, ובשעה שאתה נכנס ל'שדה המגנטי' שלה, אינך יכול לעזוב."

מתוך: "Calcuta Guest Book" באתר אינטרנט שכתובתו:
http://php.indiana.edu/~mduttara/wb/calintro.html



אל האסופה אנשים ויישובים3

ביבליוגרפיה:
כותר: כלכתה שבהודו – עיר במדינה מתפתחת
שם  הפרסום מקורי: אנשים ויישובים
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות גיאוגרפיה
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. חקרי מקרה שעודכנו מתוך הספרים: "אנשים במרחב" ו"יישובים במרחב", ומלווים את הספר "אנשים ויישובים".
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית