הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > דמוגרפיה
THE AMERICAN JEWISH COMMITTE


תקציר
המאמר מציג נתונים דמוגרפיים של האוכלוסייה היהודית בעולם נכון  לשנת 2008 ומתייחס לגורמים המשפיעים על שינוי האוכלוסייה היהודית.



האוכלוסייה היהודית בעולם, 2008
מחבר: פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה


בראשית שנת 2008, הוערכה האוכלוסייה היהודית בעולם ב-13.232 מיליון נפש – גידול של כ- 71,000 נפש לעומת ההערכה המעודכנת לשנה הקודמת[1]. בעוד שכלל האוכלוסייה בעולם גדל בשנת 2007 בשיעור של 1.2 אחוזים,הרי שהאוכלוסייה היהודית בעולם גדלה רק בשיעור של 0.5 אחוזים, פחות ממחצית משיעור הגידול הכלל-עולמי. האוכלוסייה היהודית בישראל גדלה בשיעור של 1.6 אחוזים ואילו יתר האוכלוסייה היהודית בעולם קטנה בסך הכל ב- 0.2 אחוזים[2].

האוכלוסייה היהודית בישראל (לא כולל יותר מ-315,000 עולים שאינם יהודים, שעלו לישראל במסגרת "חוק השבות") מנתה בשנת 2008 קרוב ל- 5.5 מיליון נפש, כ-41 אחוזים מכלל היהודים בעולם. היקף זה מייצג גידול אוכלוסייה של קרוב ל-85,000 נפש לעומת שנת 2007. לאחר סקירה מדוקדקת של כל העובדות הקיימות לגבי המגמות הדמוגרפיות היהודיות, סביר לטעון כי בעשור הראשון של המאה ה-21, ישראל מאכלסת את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם. עם זאת, ישנם מספר חוקרים החולקים על טענה זו (ראה למטה). הדמוגרפיה יוצרת שלב מעבר בעל רלוונטיות ייחודית להיסטוריה היהודית ולגורל העם היהודי: שובם של היהודים לריכוז גיאוגרפי המושרש באופן עמוק בארץ אבותיהם. תנועה זו מופיעה בצורת שינויים יומיומיים, זעירים, איטיים ושונים, המשפיעים על הילודה והפטירה, על הניידות הגיאוגרפית ועל רצונם של יחידים להזדהות עם תחושה של קולקטיביות יהודית. הדבר נכון ביחס לליבת האוכלוסייה היהודית, בה אינם נכללים בני משפחות יהודיות שאינם יהודים בעצמם, כאלה שאינם יהודים אך ממוצא יהודי ואחרים שאינם יהודים אך מתעניינים ביהדות. לעומת זאת, אם מביאים בחשבון את ההרכב המורחב של המשפחות היהודיות, כולל בני משפחה שאינם יהודים, המסקנה היא כי בארצות הברית קיימת אוכלוסייה יהודית שהיקפה המצטבר גדול באופן משמעותי מזה שבישראל.

גידול האוכלוסייה היהודית בישראל – גם אם הוא איטי יותר לעומת שנות התשעים של המאה הקודמת – משקף את מגמת הגידול הטבעי הניכר והמתמשך, שמקורו בשילוב של שני גורמים עיקריים: פריון גבוה יחסית (2.8 ילדים בממוצע למשפחה ב-2007) והרכב גילאים צעיר (כ- 25 אחוזים מתחת לגיל 15). אף לא אחד מהגורמים האלה, הנותנים דחיפה לגידול מואץ של האוכלוסייה היהודית, קיים במדינה אחרת בעולם, שם, במקום זאת – לצד גידול אפשרי בעקבות הגירה בינלאומית – אוכלוסיות יהודיות נוטות לקטון, בכל מדינה בשיעור ובקצב שונה. הסיבות לכך הן שיעורי ילודה יהודית נמוכה, הרכב גילאים קשיש ההולך וגדל, וחוסר איזון בין אלה המצטרפים ליהדות לעומת אחרים המאבדים את זהותם היהודית.

הגורמים המשפיעים על שינוי האוכלוסייה היהודית

החל מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, חלו שינויים גיאופוליטיים וסוציו-אקונומיים מכריעים בזירה העולמית, אשר השפיעו באופן משמעותי על מגמות באוכלוסייה היהודית. הגורמים העיקריים היו התפרקות ברית המועצות, איחוד גרמניה, ההתרחבות ההדרגתית של האיחוד האירופי (שהגיע ל-27 מדינות חברות אחרי הצטרפות עשר מדינות חדשות ב- 2004 והצטרפות רומניה ובולגריה ב-2007), המעבר של דרום אפריקה למשטר חדש, אי יציבות פוליטית וכלכלית במספר מדינות דרום אמריקה, והמצב ההפכפך בישראל ובמזרח התיכון. התוצאות הברורות ביותר של מהלכים עולמיים אלה היו הגירה בקנה מידה גדול מברית המועצות לשעבר וגידול מהיר של האוכלוסייה בישראל, אליהן נוספו מעברי אוכלוסייה יהודית משמעותיים וכן שינויי זהות. מגמות עולמיות אלה משתקפות בכך שהיום חיים מעל 80 אחוזים של היהודים בעולם בשתי מדינות: ארצות הברית וישראל, ו-95 אחוזים מרוכזים בקהילות הגדולות ביותר בעשר מדינות. בשש מתוך מדינות ה- 8G (ארצות הברית, צרפת, קנדה, בריטניה, הרפובליקה הרוסית וגרמניה)[3] חיים 87 אחוזים של האוכלוסייה היהודית מחוץ לישראל. סך כל מרכזי אוכלוסייה יהודיים עיקריים אלה, קובע למעשה את ההערכה לגבי היקף האוכלוסייה היהודית הכללית בעולם ומגמותיה. ההתכנסות הנמשכת של גיאוגרפית האוכלוסייה היהודית בעולם לכיוון מרכזים עיקריים של התפתחות כלכלית וכוח פוליטי, מספקת מדד אמין להסבר ולחיזוי [4].

גודל האוכלוסייה והרכבה משקפים את הפעולה ההדדית הנמשכת של שלושה גורמים עיקריים, שניים מתוכם משותפים לכלל האוכלוסיות: א. האיזון בין אירועי חיים מכריעים (לידות ופטירות); ב. האיזון של ההגירה הבינלאומית (הגירה נכנסת והגירה יוצאת). שילוב שני הגורמים האלה משפיע על עלייה או ירידה בנוכחות הפיזית של אנשים במקום מסוים. הגורם העיקרי השלישי הוא שינויי זהות (הצטרפות ופרישה) וחל רק על אוכלוסיות שמתייחסים אליהן בדרך כלל כתת-אוכלוסיות, המוגדרות על ידי ייחוד תרבותי, סמלי או ספציפי אחר, כמו במקרה של היהודים. סוג השינוי האחרון אינו משפיע על הנוכחות הפיזית של אנשים אלא על נכונותם או יכולתם להזדהות עם קבוצה ייחודית דתית, אתנית או בעלת הגדרה תרבותית כלשהי. חלק ממעברי אוכלוסייה אלה, אם כי לא כולם, מקבלים אישור פורמלי באמצעות טקסים מסורתיים מסוג זה או אחר. לא ניתן להפחית מערך ההשפעה הכמותית של המעברים (הצטרפות או פרישה) – ללא קשר לטקס כלשהו - המתקיימים בכל אחד מהכיוונים, כאשר מתייחסים לתפיסות אישיות ולקשר רגשי לזהות קבוצתית.

נתוני המדינות לשנת 2008 המוצגים כאן, עודכנו על בסיס נתוני שנת 2007, בהתאם לשינויים הידועים או המוערכים לגבי התקופה שחלפה – אירועי חיים, תנועות הגירה ושינויי זהות. בתהליך העדכון שלנו לגבי התקופה שחלפה, בין שהנתונים המדויקים היו זמינים אם לאו, בדקנו באופן אמפירי כיווני שינוי ודאיים או מוערכים, ובאופן עקבי הוספנו או הפחתנו מההערכות הקודמות לגבי האוכלוסייה היהודית. אם ההוכחה הייתה שהשינויים שחלו בתקופה הנסקרת איזנו זה את זה, כי אז האוכלוסייה היהודית נשארה ללא שינוי. נוהל זה הוכיח עצמו כיעיל ביותר בעבר. ברוב המקרים, כאשר נתוני האוכלוסייה היהודית הפכו לזמינים, בשל סקר או מפקד אוכלוסין חדש – התברר כי ההערכות השנתיות המעודכנות הוכחו בדרך כלל כקולעות למטרה.

ממצאי המחקר המעודכנים ביותר, מאשרים באופן בסיסי את ההערכות עליהן דיווחנו בכרכים קודמים של AJYB , ומה שאולי חשוב יותר – את הפרשנות שלנו לגבי המגמות הקיימות כעת בדמוגרפיה של היהדות העולמית [5]. לסיכום, אנו רואים איזון חיובי בין אירועי חיים (לידות/פטירות) יהודיים בישראל, ואיזון שלילי כמעט בכל יתר המדינות; איזון הגירה נכנסת חיובי לטובת ישראל, ארצות הברית, גרמניה, קנדה, אוסטרליה ומספר מצומצם של מדינות מערביות אחרות – ואיזון שלילי בדרום אמריקה, דרום אפריקה, מזרח אירופה, מדינות מוסלמיות ומספר מדינות במערב אירופה; איזון חיובי של הצטרפות ליהדות לעומת עזיבת היהדות בישראל, ואיזון שלילי בעיקרו, ובכל מקרה די לא ברור, במקומות אחרים. אם ניקח בחשבון שיפורים ותיקונים, הרי שהערכות האוכלוסייה לשנת 2008 מדגישות את המורכבות הגוברת של התהליכים הסוציו-דמוגרפיים ותהליכי ההזדהות, המהווים את בסיס ההגדרה של אוכלוסיות יהודיות, ומכאן גם את המורכבות להעריך את גודלן. מורכבות זו גוברת בזמן של הגירה המחלחלת בין ובתוך מדינות, ומצביעה לעתים על מקום מגורים כפול וספירה כפולה של אנשים, הנעים בין מקומות מגורים שונים או שמחלקים את זמנם באופן קבוע בין מקומות שונים. חלק מטעויות אלה ניתן לתקן בשלב מאוחר יותר. עקב עובדות אלה, על החוקר להיות מוכן לקבל את הסתירה הפנימית של נתון קבוע לפיו ההערכות לגבי האוכלוסייה היהודית הן בעלות אופי זמני.

[1] ההערכות הקודמות, נכון ל-1 בינואר 2007, פורסמו ב- AJYB 2007, כרך 107, 551-600. ראה גם: Sergio DellaPergola, Uzi Rebhun, and Mark Tolts, “Prospecting the Jewish Future: Population Projections 2000–2080,”
AJYB 2000, כרך 100, 46-103; וכרכי AJYB קודמים, לפרטים נוספים לגבי הערכות מוקדמות יותר.
[2] הלשכה לסטטיסטיקה, גיליון נתוני האוכלוסייה העולמית 2008, וושינגטון העיר 2008 (הוכן על ידי Carl Haub and Mary Mederios Kent).
[3] שמונה המדינות המובילות ביותר בעולם מבחינה כלכלית, כולל יפן ואיטליה.
[4] ראה גם: Sergio DellaPergola, Uzi Rebhun, Mark Tolts, "Contemporary Jewish Diaspora in Global Context: Human Development Correlates of Population Trends", Israel Studies, 11, 1, 2005, 61-95.
[5] לעניין הרקע ההיסטורי, ראה: Roberto Bachi, Population Trends of World Jewry (Jerusalem, 1976); U.O. Schmelz, “Jewish Survival: The Demographic Factors,” AJYB 1981, vol. 81, 61–117; U.O. Schmelz, Aging of World Jewry (Jerusalem, 1984); Sergio DellaPergola, “Changing Cores and Peripheries: Fifty Years in Socio-demographic Perspective,” in Robert S. Wistrich, ed., Terms of Survival: The Jewish World since 1945 (London, 1995) 13–43; Sergio DellaPergola, World Jewry beyond 2000: Demographic Prospects (Oxford, 1999).

ביבליוגרפיה:
כותר: האוכלוסייה היהודית בעולם, 2008
מחבר: דלה-פרגולה, סרג'ו (פרופ')
תאריך: 2008 , גליון 108
שם כתב העת: American Jewish Year Book
הוצאה לאור: THE AMERICAN JEWISH COMMITTE
הערות: 1. הנתונים לקוחים מתוך המאמר World Jewish Population, אשר התפרסם במועד הנקוב בכתב עת זה.
2. פרופ' דלה-פרגולה סרגו' מלמד באוניברסיטה העברית, מכון הרמן ליהדות בת זמננו.
הערות לפריט זה: עמוד 133
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית