עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ערים, מדינות ואימפריות > האימפריה הרומיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית > היסטוריה של תקופת המשנה והתלמוד
עם הספר


תקציר
חיי יום יום ברומא העתיקה - חגים וחגיגות בתרבות הרומית.



חיי יום יום ברומא : לחם ושעשועים
מחבר: ז'רום קארקופינו


הכל יודעים בעל-פה את נאומו הסוער של יובנאליס נגד בני-דורו המושחתים, "אספסוף רמוס", האשמה קצרה שיותר מאשר זעם יש בה בוז: "עתה שאין איש קונה את זכות-ההצבעה שלנו, השליך הקהל מאחריו את דאגותיו; אותם האנשים שהיו ממנים מפקדים, קונסולים, לגיונות וכל השאר, אינם עוסקים בזאת עתה – רק בשנים ישימו מעיינם: לחם ושעשועים. duas tantum res anxius optat, panem et circenses...".

מפורסמים ככל שיהיו, ראוי להזכיר חרוזים אלה בתחילת פרק זה, אשר מסביר אותם. גידופיהם התקיפים, הצורבים כברזל לוהט, מעלים את המחאה הריפובליקנית האצילה ביותר שנאמרה בימי הקיסרות. הם קובעים עובדה שליטה ובלתי מעורערת; הם מציינים אמת היסטורית, אשר ארבעים שנה לאחר מכן רשמה פרונטו באוביקטיביות שקולה של היסטוריון הניצב בפני עובדות שאין להפריכן: "העם הרומאי משועבד, ראשו ורובו לשנים: מזונו ומשחקיו – (populum Romanum duabus praecipue rebus, annona et spectaculis teneri”).

ואכן, הקיסרים נטלו על עצמם את המשימה הכפולה - להזין ולשעשע את רומא, חלוקת-המזון החודשית בפורטיקו מינוקיוס הבטיחה לעם את לחם יומו. בהצגות ותצוגות-הפאר שנערכו במקומות ציבוריים שונים, דתיים וחילוניים, בפורום, בתיאטראות, באיצטדיונים, באמפיתיאטרונים, ובקרבות-ים מבוימים (naumachiae) - העסיקו וארגנו את זמנם הפנוי. הם החזיקו את ההמונים בצפיה תדירה לחידוש השעשועים, ואף בשנים הרזות, כשהמחסור באוצר המדינה אילצם לצמצם בהוצאות, היו מגבירים את מאמציהם כדי לספק לקהלם יותר פסטיבלים מכל עם אחר, בכל ארץ אחרת, ובכל זמן אחר.

הבה נבחן את הרשימות, אשר פוענחו ע"י המומחים, הנושאות את תאריכי החגיגות הרומאיות. תחילה שומה עלינו לזכור, כי השנה הרומאית נחלקה על הרוב לשני מיני ימים: ה- dies fasti וה- dies nefasti, בימים מן המין הראשון אפשר היה לנהל עסקים אזרחיים ומשפטיים בלא פחד פגיעה באלים. בימים מן המין השני נמנעו מעשיית עסקים. אין לכלול בחשבון זה ארבעה-עשר ימים "מעורבים" שבהם מותר היה לעסוק בענינים אזרחיים אחר שהוקרבו קרבנות מסויימים, או רק בחלק מסוים של היום.

מבין ימי ה- dies nefasti מצויים אחדים המכונים feriae, חגים-עממיים, נוסף על ימים אחרים שנקבעו ל- ludi, משחקים-עממיים. ימים אלה מסומנים בדרך-כלל בלוחות שנשתמרו מאז באותיות NP, והמלומדים משערים, כי אין הבדל בין הימים המסומנים בשתי אותיות אלו, ובין הימים המסומנים באות N, לאמור nefas. אך אין ספק, כי feriae והימים שהוקצבו למשחקים היו ימי חג-עממי במובנם הנוכחי של המילים על המתלווה לכך - כמו הפחתת עבודה, או שבתון גמור בו האנשים היו נחים ומתבדרים. אלה הם הימים בהם אנו מעונינים בעיקר.

נפתח, איפוא, בימים בהם נערכו הצגות על חשבון הציבור בקרקסים או בתיאטרונים, ונמשיך בסכומינו עד לימי קלאודיוס - תקופה בה פוסקות הראיות של רשימות האבן. ראשית, היו המשחקים שהוקדשו בתקופות משבר לכבוד האלים, ואשר נועדו לספק את שאפתנותם של הדיקטטורים ומדיניותם של הקיסרים: ה- Romani Ludi שנוסדו בשנת 366 לפסה"נ, ונמשכו מהרביעי לספטמבר עד ה- 19 בו; ה- Ludi Plebei שהופיעו בין השנים 216-220 לפסה"נ, ונמשכו מהרביעי לנובמבר עד השבעה-עשר בו; ה- Apollinares Ludi שתחילתם בשנת 208 לפסה"נ, ונערכו בין הששי לשלושה-עשר ליולי; ה- Ceriales Ludi שהוקדשו לקרס, אלת החקלאות, בשנת 202 לפסה"נ, בין השנים-עשר והתשעה-עשר באפריל; ה- Megalenses Ludi, לכבוד אם האלים קיבלה, שעל הר אידה, אשר מקדשה נחנך על גבעת הפאלאטין בשנת 191 לפסה"נ, והמשחקים בחג זה נמשכו מאז בין הרביעי והעשירי לאפריל; ה- Florales Ludi, לכבוד האלה פלורה, החלו בשנת 173 לפסה"נ, ונחוגו בטקסים מיוחדים מהעשרים-ושמונה לאפריל עד השלישי למאי. בסך הכל 59 ימים היו מיועדים למשחקים מסורתיים של הריפובליקה הרומאית לפני ימי סולה.

התוספת הראשונה למשחקים אלה קשורה בשמו. הלא היא Sullanae Victoriae Ludi - שמה מסגיר רמז ליומרתו של סולה לאלוהות - חג נוסף זה הוחג עד מאתים שנה לאחר מותו, מה- 26 באוקטובר עד ה- 1 בנובמבר. אחריו, אנו למדים על ה- Caesaris Victoriae Ludi, חג שהזכיר לעם הרומאי בכל שנה, ב- 20 לחודש יולי, את מפעל נצחון הקיסר בגאליה; וה- Reducis Fortunae Ludi שקבע אוגוסטוס בשנה 11 לפסה"נ, ונמשך עשרה ימים, מן השלישי עד השנים-עשר באוקטובר. על אלה יש להוסיף עוד את שלושת ימי ה- Ludi Palatnini שקבעה ליויה לזכר אוגוסטוס; את שני ימי ה- Martiales Ludi שנחוגו בשנים-עשר במאי והראשון באוגוסט, בקשר עם חנוכת המצבה והמקדש של מארס אולטור; ואת יום המשחקים לכבוד יום-הולדתו של הקיסר, סך-הכל ימי-החגים שלאחר ימי סולה הוא 34 ימים. אם נוסיפם ל- 59 ימי-החגים שקדמו לתקופתו של סולה, נקבל 93 ימי-חגים-עממיים בהם נתבדר העם הרומאי על חשבון המדינה.

ועדיין אין זה הכל. הלוחות מציינים גם 45 publicae feriae אשר מקורם אבד בערפילי ההיסטוריה הלטינית העתיקה אך הם נשמרו והוחגו בימי הקיסרות. בהם: הלופרקאליה בפברואר, הפאריליה, קריאליה וונאליה באפריל; הוסטאליה ומאטרונאליה ביוני; הוולקאנאליה באוגוסט; והסאטורנאליה בדצמבר. טקסי-משחק היו קשורים גם באחדים מן החגים שבקבוצה הקדומה יותר: כגון, רקוד הסאליים שנערך בפסטיבל הקווינקוואטרוס (19 למרץ), והארמילוסטריום (19 לאוקטובר), תחרויות ריצה של הרוביגאליה (25 לאפריל), תחרויות ריצה ומירוצי-הפרדות בקונסואליה (21 לאוגוסט ו- 15 לדצמבר). כיוון שחגיגות אלו נשאו אופי דתי, לאו דווקא בידורי, אין אנו מונים אותם עם הימים שנועדו למשחקים בלבד. אם נקח בחשבון את הכפילות הנוצרת מתוך נפילת ששה מחגים עתיקים אלה בימי משחקים, נותרו עוד 39 ימי-חג חדשים נוסף על ה- 93, וכך מצאנו סך-הכל 132 ימי חג.

ואחרון, בימיו של קיסר אנו מוצאים סוג חג-עממי חדש שנחקק על-ידי הסינט לזכר מאורע בעל חשיבות בחיי-הקיסר. ראשונים בהם היו יום-הולדתו של הקיסר וימי-הזכרון של חמשת נצחונותיו הצבאיים העיקריים. היה זה תקדים שאוגוסטוס הוסיף בעקבותיו 18 ימי-חג חדשים, לציון מאורעות דתיים וחילוניים שאירעו בימי קיסרותו או שהיו קשורים בזכרו לאחר מותו. על אלה יש להוסיף 6 ימי חג הקשורים במאורעות מתקופת קלאודיוס. אך מתוך שלושים ימי-חג חדשים אלה רק 18 אינם חלים בימי חגים שקדמו להם, ועל כן מסתכמים ימי החג ב- 150. כן יש להוסיף לרשימה 8 ימי אידיס המוקדשים ליופיטר ואחד מראשי-החודשים המוקדשים למארס שאינם חלים בימי חג אחרים.

במילים אחרות, בימי קלאודיוס נרשמו בלוח-הרומאי 159 ימי-חג מהם היו 93 ימים מוקדשים למשחקים שניתנו לעם על חשבון המדינה. לא באו ברשימה זו טקסים רבים שעליהם לא היתה המדינה אחראית ולא הקציבה להם כספים, אך טקסים אלה היו אהובים על העם, וקוימו ליד המקומות הקדושים של הרובעים, במקדשי-אלים זרים שעבודתם הותרה רשמית, וב- scholae, או קלובים, מקומות המפגש של האגודות והחברות. כמובן שלא הובאו כלל בחשבון ה- privatae feriae, החגים הפרטיים, של יחידים או משפחות.

למן ימיו של קלאודיוס ואילך, מעטות הידיעות המדוייקות שבידינו על החגים העממיים. כמובן ש- ferialia אחדים עוד נתקיימו - ברשימות מצוינים ימים אחדים שנבחרו לחגיגה בלווית טקסים דתיים ע"י קבוצות קטנות של אנשים. אך במקרים רבים קשה לברר אם הוקדשו ימים אלה לחגים עממיים בעיר רומא. ברור הוא, כי רשימת ימי החגים השתנתה מקיסר אחד למשנהו, אך נדמה שהנוסף עלה על הנגרע שכן ידוע לנו, כי קלאודיוס, אספאסיאנוס ומארקוס אורליוס ראו לנכון להפחית ממספר ימי-החגים. הביאוגרף של מארקוס אורליוס מספר לנו, כי הקיסר חזר והעמיד את שנת-העסקים על 230 ימים; הוכחות מאוחרות יותר מרמזות כמעט בוודאות שיתר 135 הימים היו מיועדים למשחקים-לעם. הנה בלוח כתב-היד של פילוקאלוס, אשר נכתב בשנת 354 לספה"נ ומשקף את המצב במאה-השלישית, רשומים 175 ימים של משחקים מתוך כ- 200 חגים-עממיים, לעומת 93 מתוך 159 בתקופה מוקדמת של הקיסרות; משמע: עליה של 59 אחוז ל- 87 אחוז ביחס של ימי-המשחקים.

יתר על כן, לא דברנו אלא בשנים רגילות בהן לא ארע דבר מיוחד, ובהן התוכנית הרגילה לא השתלבה בהשנות המחזור של ארבע השנים, דוגמת אקטיאקה הקדומה והאגון קאפיטולינוס המאוחר יותר, ובהפסקות גדולות יותר בשיבת "התחדשות המאה" שנמשכה כמה ימים - כזו שחגגו בשנת 17 לפסה"נ, בשנת 88 ו- 204 לספה"נ, או "חגי-יובל המאה" של העיר הנצחית - בשנת 47, 147, ו- 248. ומעל לכל, אל נשכח את הפסטיבלים הבלתי מוגדרים בזמן, אלה שמקורם בקפריסות של הקיסר, שהיו עלולים להשתבץ פתאום בלוח. כאלה נמצאו למכביר. פסטיבלים אלה הלכו ונעשו חשובים ככל ששגשג שלטונו של הקיסר, וגורם ההפתעה שבהם אך הגדיל את הענין שעוררו. אלה היו נצחונות שהקיסר אילץ את הסינט לחוקק עבורו; ה- munera, מלחמות הגלדיאטורים, אשר מצווה היה בתואנה איזו שהיא. מלחמות גלדיאטורים אלו הלכו ותכפו כמו ה- ludi, ובמאה השניה היו נמשכות לפעמים חודשים. במציאות, רב היה איפוא, מספר ימי-החג מאשר מצאנו בחישובינו. כשאנו באים לנתח ולחקור את התקופה, נאלץ להסיק, כי בתקופה המדוברת נהנו הרומאים לפחות מיום חג אחד כנגד כל יום-עבודה.

ביבליוגרפיה:
כותר: חיי יום יום ברומא : לחם ושעשועים
שם  הספר: חיי יום יום ברומא
מחבר: קארקופינו, ז'רום
תאריך: 1967
הוצאה לאור: עם הספר
הערות: 1. תרגום: עודד בורלא.
2. עריכה מדעית: צבי יעבץ.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית