בשעות אחר הצהרים.
לאחר כל ההפתעות שנקרו לנו בדרך אשר הראו את חיוניות העם היהודית, חיוניותו שגברה על כל המכשולים, לאחר המסע בגרוזיה, בלורוסיה ואוקראינה, יום הכיפורים בקיוב, דומה: מה נוכל עוד לחדש בפגישותינו עם יהודים? אך דמות זו שהופיעה בחדרנו לפנות ערב, תישאר חרותה בגלרית הטיפוסים אשר נקרו בדרכנו כאן, בברית המועצות: נמוך קומה, כבן 50, בעל שפמפם שחור ופנים שחומות, דמות סוחר אמיד, בעל בעמיו מאותם הטיפוסים המזדמנים בדרכך בשבת בשכונת פלורנטין או במרכז מסחרי ליד רחוב הרצל בתל אביב.
נכנס לחדר כשצרור פרות בידו: אפרסמונים ואגסי ענק ותאנים. בא לדבר עם השגריר. ראהו היום בבית הכנסת., ובא לשיחה. יליד גורי אך עתה הוא גר בטיפליס בא לאודיסה בענייני מסחר. פרנסה "ברוך השם לא רעה". משאומר את שם אדוני, מניח ידו על ראשו. .. פרנסה יש, בנות חמודות גם כן יש ובן לו העומד לשאת אשה בפורים. לכאורה, הכל טוב ויפה אלא..." אולי תיקחו את הבנות לישראל? באמת בנות טובות" מפיל הוא תחינתו לפנינו ברוסית הגרוזינית שלו "אתם מוכרחים לבא אלי. ראה תראו: דבר לא יחסר לכם אצלי. אולי אוכל לשלוח לכם חבילה למוסקבה? יין גרוזיני טוב. עדיין הבאתי עמי רק פרות. יודעים אתם, בעצם לא חסר לנו דבר אבל כשרואים את האם..." דמעות נתקשרו בעיניו, חנקו גרונו.
נתנו לו כמה מטבעות ישראליות. שם ידו על הראש והושיט המטבעות אל פיו ונשק להן בדבקות. משהראנו לו מראות ירושלים החל בוכה:" הגידו, האם אי אפשר לנסוע, לראות? הגידו! כשראיתי היום את הבחורים בבית הכנסת לא יכולתי להתאפק ובכיתי"... שתק כמה רגעים ואחר החל מתחנן: "אולי אפשר להשיג טלית בשביל הבן. רוצה אני שיתעטף בטלית שלכם. אני מוכן לשלם כמה שתבקשו. תודיעו לי. בטיפליס אינני מפחד, פה מפחדים יותר. אהיה במוסקבה, האם אוכל לבא אליכם?... לא יניחו לי – סכם לעצמו בעצב." לפתע קם גחן על ראשו של יוסף ונשק במצחו. כולו רועד מבכי עצור. עיתון "דבר" היה מונח על השולחן. החל קורא המילים, הציץ בתמונות
"דבר השבוע". האמת נכון הדבר? וזהו בן גוריון? וזה הנשיא? וזוהי חנוכיה דולקת? בירושלים? החזיק את "דבר השבוע", ניכר היה בו שחפץ לשמור על הגיליון ואחר אמר: "לא אקח עמי. לא כדאי". ישב כשלושה רבעי שעה. קשה היתה עליו הפרדה. קם להפרד כשהוא מבטיח לבא למחרת אולי נשיג טלית עבור בנו. השאיר את כתבתו בטיפליס. אחד מהשוילים הרבים שמתגורר בגרוזיה, אחד מהם...
הדלת נסגרה. יצא היהודי אשר נולד בעירו של סטלין. יהודי אחד מ- 1,000 יהודי גורי, זו העיר בגרוזיה שספגה וינקה את הילת המנהיג וגדולתו, אחד מאותם היהודים הגרוזיים אשר כאותו שמיר החוצב בסלע כן חצבו ביהדותם את סלע המהפכה ותלאות הרדיפות ועל הכל נושאים בחרדה ורטט את שם ירושלים על דל שפתותיהם.
לפריטים אחרים קשורים לנושא:
דפים מיומן : שלש פעמים תה
דפים מיומן : גם אנו יהודים
דפים מיומן : פגישה בסוחומי
דפים מיומן : שיחה עם נהג מונית
דפים מיומן : ראש השנה במוסקבה
דפים מיומן : הבו לנו ספרים!
דפים מיומן : טלית מארץ ישראל (פריט זה)
דפים מיומן : תנו לנו לבוא אליכם!
