עמוד הבית > מדעי החברה > עתידנותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > מדינה וחברה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מה בין חקר העתיד לבין ערכים ואחריות חברתית? האם על העתידנים להפעיל שיקולים ערכיים בתרחישים בעלי השלכות חברתיות? כיצד המשקיפים אל העתיד פועלים: האם הם עושים זאת מבעד למשקפיים של ערכים ושל מוסר או שמא הם משחררים כל רסן ורואים 'עתידים' שונים ומשונים כיד הדמיון הטובה עליהם?



על הקשרים שבין חקר העתיד לאחריות חברתית
מחבר: רן סטון


• מה בין חקר העתיד לבין ערכים ואחריות חברתית?

• האם על העתידנים להפעיל שיקולים ערכיים בתרחישים בעלי השלכות חברתיות?

• כיצד המשקיפים אל העתיד פועלים: האם הם עושים זאת מבעד למשקפיים של ערכים ושל מוסר או שמא הם משחררים כל רסן ורואים 'עתידים' שונים ומשונים כיד הדמיון הטובה עליהם?

החשיבה על העתיד היא פעולה טבעית ויומיומית לכל בני האדם. זאת אחת הפעולות שהן מוֹתַר הָאָדָם מן הבהמה, כלומר – הן מיוחדות לאדם ומבדילות אותו משאר בעלי-החיים. היא גם נותנת בידיו כלי בעל כוח עצום: היכולת לבנות תמונה מנטאלית של המציאות ולשחק בה בתוך ראשנו. אנו בונים עולם דמיוני ומבצעים בו פעולות שונות: בודקים מקרים ותגובות ומתכננים תרחישים אפשריים. למשל: פגישה שתתקיים מחר או תכנון החלפת מקצוע בעוד עשור או שניים.

שיקולים ערכיים תלויי תרבות

אמנם היכולת לזהות בהווה את הצרכים שלנו בעתיד אינה פשוטה ואינה חפה מטעויות, אך אנו מבססים עליה את ההחלטות המשמעותיות בחיינו. זיהוי הצרכים הוא תהליך תפקודי (פונקציונאלי, למשל: נזדקק ללבוש חם, כדי לשרוד את החורף), והוא כולל גם שיקולים ערכיים תלויי תרבות (למשל: עדיף לחכות ולקנות לחורף את הקולקציה של האופנה החדשה).

בחירת התכנית היא פעולה ערכית

לאחר שזיהינו את הצרכים העתידיים שלנו, עלינו להחליט איזו תכנית נוציא אל הפועל, על מנת לענות על הצרכים האלה. תהליך זה הוא פעולה ערכית (למשל: כדי לקנות לבוש לעונת החורף – נעבוד / נגנוב / נבקש כסף מההורים).

מהו חקר העתיד?

ראינו כיצד חשיבה על העתיד במישור האישי היא פעולה אינסטינקטיבית, הדורשת החלטות ערכיות ברמה האישית. אך מהו חקר העתיד?

חקר העתיד נוגע בתחומים רבים בחברה, בכלכלה, בטבע ובטכנולוגיה. בניגוד למדעים, כגון: פיזיקה וכימיה, העוסקים בחקר תופעות טבעיות ובחיזוי שלהן – מבלי לבחון את השפעתם על בני האדם, חקר העתיד מתרכז באינטרסים האנושיים.

חקר העתיד פועל בשני שלבים

השלב הראשון - בשלב זה מזהים את המגמות בהווה שעשויות להשפיע על העתיד. העבודה בשלב זה היא מדעית באופייה: איסוף נתונים וניתוחם באמצעות מודלים מתוקפים ומהימנים.

דוגמה: איסוף נתונים על כמות העובדים הצפויים לצאת לפנסיה בעתיד. זאת מגמה ברורה, אשר סבירותה גבוהה מאוד, שהרי כל הפנסיונרים של העתיד הקרוב כבר עובדים היום. למודל הניתוח יש להוסיף הערכות, כגון: שינוי תוחלת החיים ויוקר המחיה וכן כמות הכספים, שתידרש כדי לעמוד בהתחייבויות של קרנות הפנסיה העתידיות.

השלב השני - בשלב זה בודקים איך המגמות שזוהו, עשויות להשפיע על בני האדם מבחינות שונות – חברה, כלכלה, תרבות, תפישת עולם וערכים, ובוחנים דרכי פעולה שישתמשו במגמות אלה, כדי לעצב את העתיד הרצוי לנו. הכוונה היא לעתיד שישמר את הגורמים הרצויים מן הסביבה המוכרת לנו בהווה, ואשר ישנה את הגורמים שאינם רצויים.

דוגמה: ניתוח של כמות העובדים הצפויים לצאת לפנסיה בעתיד (שהוזכר בשלב הראשון), נעשה בארה"ב לפני כשני עשורים. בעקבות הניתוח הזה עלה החשש כי גל הפורשים לפנסיה בתחילת שנות ה-2000 יהיה גדול כל כך, עד ששוק העבודה יצטמצם במידה שתפגע בחוסנה של ארה"ב. התוצאה הייתה שממשלת ארה"ב שינתה את מדיניות ההגירה שלה, כדי לעודד כניסת כוח עבודה צעיר. המטרה הייתה שעובדים אלה ישנו את מבנה שוק העבודה באופן שיוכל לספוג את הגל הגדול של הפרישה לפנסיה.

המטרות של חקר העתיד

אמנם בחקר העתיד אין הטיות ערכיות, אך יש לו מטרות:

א. תיקון בעיות חברתיות בהווה

דוגמה: ניתן לנצל טכנולוגיות מחשוב מתקדמות לטיפול במתחים חברתיים, כגון: בירור התפקידים של הדעות הקדומות על מוצא ועל מגדר במפגש בעולם וירטואלי או בצ'ט, וההשלכות העשויות להיות לכך בעולם האמיתי.

ב. בירור של בעיות חברתיות העשויות להתפתח ממגמות שינוי עתידיות

דוגמה: איך ייראו חברה או משפחה, אשר חלק מהחברים בהן יבחרו לעבור "שיפור" גנטי, בעוד אחרים יבחרו לא לעשות זאת, מסיבות כלכליות או ערכיות?

ג. השפעת שינויים טכנולוגים על מבנה החברה

בכל שנות ההיסטוריה השפיעו שינויים טכנולוגים על מבנה החברה בשני אופנים: באופן ישיר וגלוי ובדרכים עקיפות.

דוגמות:

באופן ישיר וגלוי – גילוי הדרכים לעיבוד הברזל הקנה לאדם כלי עבודה ונשק, אשר הוציאו אותו מתקופת האבן.

בדרכים עקיפות – המצאת הגלולה למניעת היריון אפשרה לנשים להיות אחראיות על גופן ופתחה מהפכה מינית חברתית. מהפכה זאת הובילה, בין היתר, לשינוי מבנה המשפחה המסורתי לשלל סוגי המשפחות בימינו.

התפתחות החברה האנושית והתפתחות טכנולוגית – הביצה והתרנגולת

הנחת יסוד של חקר העתיד היא שתהליך התפתחות החברה האנושית ותהליך ההתפתחות הטכנולוגית שלובים זה בזה ומושפעים זה מזה כמו הביצה והתרנגולת.

דוגמה: המהפכה התעשייתית פרצה דווקא באנגליה של המאה ה-16, מכיוון שהיו בה תנאים חברתיים וכלכלים שאפשרו זאת: תשתית רחבה של סחר בינלאומי, כלכלה מבוססת על ייצור זעיר במקום חקלאות ושכבה חברתית-כלכלית של הון חדש, אשר הופנה לפיתוח ולייצור.

אם כן, ההחלטה לאמץ טכנולוגיה היא החלטה חברתית, אשר יכולה להתרחש רק לאחר שהחברה מגיעה לבשלות מספקת; ואילו הטכנולוגיה יכולה לגרום שינוי חברתי רק אחרי שהיא נמצאת בשימוש נרחב, כפי שהמהפכה התעשייתית גרמה לנטישת החיים בכפר ולתופעת העיור.

היערכות מבעוד מועד למגמת השינוי

אם נשכיל לזהות את מגמת השינוי שהטכנולוגית יוצרת ואת השפעותיה, נוכל לנסות להיערך לה מבעוד מועד.

דוגמה: דוגמה עדכנית יותר מהמהפכה התעשייתית היא מהפיכת מיקוד-החוץ, שמתרחשת בימים אלה ממש. התנאים שגרמו למהפכה זאת, הם הבשלות החברתית של מדינות המזרח-הרחוק והתפתחות רשת האינטרנט. כך נוצר שילוב של שוק עבודה, שהוא גם מתאים לתעשיות עתירות-ידע וגם מספק כוח עבודה זול ואיכותי יחד עם תקשורת אמינה וזולה. שילוב זה גרם לנדידת מקומות עבודה רבים ממדינות המערב אל מדינות המזרח (למשל: הודו).

השינוי הזה הוא מרחיק לכת עד כדי כך שהוא משנה את מבנה שוק העבודה העולמי וגורם לכרסום במעמדם של מקצועות (כמו תכנות), אשר עד לא מזמן נחשבו במערב יוקרתיים מאוד.

מה בין עתידנות לבין ערכים ואחריות חברתית?

לסיכום, נשוב ונשאל את השאלה שפתחנו בה: מה בין עתידנות לבין ערכים ואחריות חברתית? – כפי שראיתם, התשובה לשאלה זאת טמונה בהבנה כי עוד לפני שהעתידנים פונים להתבונן אל העתיד, עליהם להבין היטב את הווה. רק מתוך הבנה של מאפייני המערכת הנוכחיים והמגמות הפעילות בה, ניתן לבנות מודלים אמינים להתפתחות עתידית. הבנייה של המודלים האלה נעשית באופן פונקציונאלי ונקי מהטיות.

על בסיס המידע שנאסף, העתידנים מצביעים על האפשרויות שהעתיד טומן, ועל הדרכים שיובילו את החברה לבשלות ולמוכנות, ואלה יאפשרו לנו להשיג עתיד טוב יותר.

ביבליוגרפיה:
כותר: על הקשרים שבין חקר העתיד לאחריות חברתית
מחבר: סטון, רן
שם  הפרסום מקורי: נוער חושב מחר
תאריך: 2007
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר "נוער חושב מחר".
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית