הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > אמנויות העיצוב > אדריכלות
דוד רכגולד ושות'


תקציר
האדריכל לה-קורבוזיה (Le Corbusier) האמין שהעיר המודרנית צריכה להתאים לצרכים החדשים של דייריה, בעידן התעשייה והמיכון. הוא הציג תוכניות למבנה העיר המודרנית, בהתאם להשקפתו זו: "עיר בת זמננו לשלושה מיליון תושבים" ו"העיר הקורנת".



לה-קורבוזיה : תכנון אורבני
מחברת: נורית הדס


במסגרת רעיונותיו האדריכליים, עסק לה-קורבוזיה (Le Corbusier) לא רק בתכנון וילות ובתי-דירות עירוניים, אלא אף בחשיבה תכנונית מחודשת של מבנה העיר המודרנית. בהיותו ער לבעיות של צפיפות והעדר שטחים ירוקים בערים הקיימות, וכן לצורך בריכוז אוכלוסין קרוב למקומות העבודה והבילוי בעיר, פרסם לה-קורבוזיה ב- 1926 את ספרו "אורבניזם" העוסק בתכנון ערים.

בתכנון העיר החדשה עשה לה-קורבוזיה אנלוגיה לעולם התעשייה והמיכון, וציין שהעיר היא "כלי" שבמצבו הנוכחי איבד את תפקודו ואינו יעיל עוד לצרכים שהשתנו ביחס לעבר. לכן יש "לייצר" כלים חדשים, קרי: ערים חדשות, שתענינה לצרכים החדשים.

לה-קורבוזיה מצא קשר רעיוני בין תכנון בתים לתכנון עירוני כולל, כי לדעתו את שני התחומים ניתן ליישם רק על-ידי כוח הקִדמה הטכנולוגית המבטא סדר טבעי והרמוניה חדשה. זהו למעשה חזון אוטופי ששורשיו ברעיונות מהמאה ה- 19 (שבוטאו על ידי אנרי סן-סימון, שרל פורייה ואבנעזר הווארד) שאצל לה-קורבוזיה נתגלם ברעיון של עיר המורכבת מגורדי-שחקים (בעיקר) בתוך אזורים ירוקים (פארקים). בעיר כזאת יחברו טכנולוגיות של קונסטרוקציה מודרנית, מכוניות ומטוסים, למארג רחב של הטבע עם המיכון ותשרור ביניהם הרמוניה מושלמת.

ב- 1922 פיתח לה-קורבוזיה מודל ל"עיר בת זמננו לשלושה מיליון תושבים", שהוצג ב"סלון הסתיו" באותה שנה כרעיון שניתן לביצוע מיידי.

לה-קורבוזיה, עיר ל- 3 מיליון תושבים, תכנית כללית, 1922

כמו אב-טיפוס דירתי, תכנן לה-קורבוזיה גם אב-טיפוס אורבני שייבנה על שטח מישורי חסר מגבלות טופוגרפיות. העיר העתידית תתוכנן על גריד של צירים ראשיים ומשניים הנחצים בזוויות ישרות ומהם יתפצלו רחובות נוספים. לאורך הצירים הראשיים והמשניים תיווצרנה הצטלבויות אלכסוניות של רחובות, שייצרו דגם דמוי כוכב עליו יתוכננו בנייני המגורים שייבנו כגורדי-שחקים.

לה-קורבוזיה, עיר ל- 3 מיליון תושבים, תרשים: גורדי-שחקים מחופים בזכוכית

גורד-השחקים הטיפוסי ל"עיר בת-זמננו" מתוכנן בצורת צלב שבכל אחת מזרועותיו אגפים שלהם שלושה קירות חיצוניים מזכוכית, המאפשרים שלושה כיווני-אוויר לכל דירה. ב"עיר בת זמננו" תוכננו גם בתי-דירות נמוכים (על-פי אב-טיפוס של וילה עירונית) שיהיו מקובצים סביב כיכר ריבועית או ערוכים בצורה משוננת (פנימה והחוצה) לאורך הרחובות הראשיים.

אזורי הפעילות של העיר יהיו נפרדים וכל מה שאינו משמש למגורים (אזורי תעשייה, מסחר ומשרדים) ימוקם בפאתי העיר.

התחבורה העירונית תתנהל בכבישים מהירים רחבים מאוד. במרכז העיר ייבנו כבישים בשבעה מפלסים, כשהמפלס העליון משמש מסלול לנחיתת-מטוסים והמפלס שמתחתיו ישמש כמסילת-ברזל בו תמוקם אף תחנת הרכבת המרכזית של העיר. (יש ברעיונות אלו משהו מאוד נועז המבוסס על רעיונותיו הפוטוריסטיים של סאנט'אליה, וכמותם הם לא בוצעו מעולם).

ב-1925, ב"ביתן הרוח החדשה", הוצגו תרשימי "עיר בת זמננו" ובנוסף להם תוכנית אורבנית נוספת: תוכנית וואזן (Ville Voisin) (הביתן עצמו היה למעשה דירה משועתקת המבוססת על דגם "בית סיטרוהאן", מתוך "העיר האידיאלית" שתכנן לה-קורבוזיה).

"תוכנית וואזן" נועדה לפתור בעיות צפיפות והעדר תנאי מחיה מודרניים בפריס. תוכניתו של לה-קורבוזיה הציעה למעשה למחוק את פריס הישנה הצפופה ואף את הרבעים ההיסטוריים העתיקים שמצפון לנהר הסיין. היה בדעתו לשמר כמה מהבניינים ההיסטוריים החשובים, או לפחות להזיזם ממקומם הנוכחי כך שלא יפריעו לתוכניתו, שהתבססה על שני צירים ראשיים המצטלבים ביניהם בסימטריה. גישתו הפרו-קפיטליסטית של לה-קורבוזיה מובלטת בסכמה שלתוכה מוכנסים גורדי-שחקים ענקיים עטופים כולם בזכוכית, לאורך הציר המשני. בנייני וילות ימוקמו לאורך הציר הראשי, ביניהם לבין בנייני המשרדים תמוקם תחנת-הרכבת המרכזית.

בשטחים הריקים שבין הבניינים ינטעו פארקים שישמשו כ'ריאות ירוקות' לתושבים. למותר לציין שאיש לא חשב שרצוי או ניתן ליישם רעיונות כאלה, אם כי לה-קורבוזיה האמין בכל ליבו שהעיר כ"ליבה" השואבת אליה תושבים שיתגוררו במרחקים קטנים יחסית ממקומות עבודתם ובילויים, עדיפה לאין-ערוך על עיר-פרברית המתפרשת על שטחים נרחבים בבנייה נמוכה, יוצרת בעיות תחבורה קשות בכניסות אליה ומבזבזת את זמנם של התושבים, עד כי עדיף שחייהם יתנהלו על שטח מצומצם יחסית, שמצוי קרוב לפונקציות העירוניות השונות, והפתרון לכך הוא באמצעות גורדי-שחקים.

בראשית שנות ה- 30 גיבש לה-קורבוזיה את רעיונותיו האורבניים הקודמים, לכדי תוכנית חדשנית של העיר האידיאלית שכונתה על-ידיו "העיר הקורנת" (La Ville Radieuse). עיר זו תוכננה על-פי חשיבה מרכזנית, היא יועדה לאכלוס צפוף (אם כי מרווח לתושבים) ומרבית שטחיה נועדו כאזורי-בילוי בפארקים, מגרשי משחקים ועוד.

לה-קורבוזיה, "העיר הקורנת", תכנית כללית, 1930 לערך

בהמשך לעקרונותיו הקודמים תכנן לה-קורבוזיה כבישים רחבים לזרימת תחבורה שוטפת, הן מחוץ לעיר ולתוכה והן בתוך העיר, ממקום למקום.

להולכי-הרגל תוכננה מערכת נפרדת של דרגנועים במפלסים שונים, שאינם מופרעים על-ידי עורקי התחבורה.

כבתוכניות רנסנסיות אוטופיות, הסדר האידיאלי של העיר התבסס על סימטריה וגיאומטריה סימבולית. תרשים העיר התבסס על דימוי אנתרופומורפי: "חוט-השדרה" העירוני הוא ציר התנועה החשוב החוצה אותה לכל אורכה, "לב" העיר הוא האזור של בתי הדירות ושטחי ציבור המיועדים לדיירים, "זרועות" העיר הן הצירים המשניים עם אזורי תעשייה, מסחר ומשרדים, וב"ראש" העיר ימוקמו גורדי-שחקים למגורים.

לה-קורבוזיה, "העיר הקורנת", תרשים טיפוסי של רחוב, 1930 לערך

כ"עיר בת זמננו" מ- 1922, סוג הבניינים העיקרי הוא גורדי-שחקים, אך ישנם גם בתי דירות קטנים. גורדי-השחקים קובצו ב"ראש" העיר הקורנת, ובתי הדירות רוכזו במרכזה על גריד שתי וערב. בתי הדירות מורמים על עמודים (פילוטי) וביניהם חצרות ומפרצי צמחייה לאורך הרחובות הראשיים בגריד. על גגותיהם השטוחים תוכננו אזורים לפעילות פנאי, וכך הוכיח לה-קורבוזיה שעקרון "גינת-הגג" ניתן ליישום לא רק בווילה פרטית.

כל הדירות בכל בנייני "העיר הקורנת" הן סטנדרטיות ומתוכננות על-פי אב-טיפוס קבוע. אין בעיר חלוקת מגורים לאזורים "עשירים" או "עניים". בין הבתים פונקציות משותפות לכל הדיירים כאולם-ספורט ומעונות-יום (כל זה מבוסס על רעיונות האידיאל השיתופי שהציע במאה ה- 19 שרל פורייה). ב-1935 פרסם לה-קורבוזיה את ספרו "העיר הקורנת" בו ניתח את איכות החיים באוויר הפתוח ובאור-השמש בתוך "ים של צמחייה" כעיקרון חשוב לכל מתכון אורבני באשר הוא.

ביבליוגרפיה:
כותר: לה-קורבוזיה : תכנון אורבני
שם  הספר: עיצוב ואדריכלות בעת החדשה
מחברת: הדס, נורית
תאריך: 2003
בעלי זכויות : דוד רכגולד ושות'
הוצאה לאור: דוד רכגולד ושות'
הערות: 1 כר’ (כרך א) : מצ’יפנדייל לאלסי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית