"וַתָעוֹז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל... וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל - וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם... וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ" (שופטים ו 1). גדעון, מִפַּחַד המדיינים, דַשׁ את החיטים בַּסֵתֶר בגת. שם פגש אותו מלאך ה' ומינה אותו להושיע את ישראל. כאן, ליד המעיין, ערך גדעון מבחן ללוחמיו ובחר מהם את שְׁלושׁ מאות האנשים שליקקו מִמֵי המעיין מתוך ידם - ולא כרעו על ברכיהם לשתות.
בלילה יצאו גדעון ונערו למשימת ריגול, לבדוק מה קורה במחנה האויב. מתוך שיחת השומרים הבינו כי במחנה מדיין פַּחַד רב לקראת הקרב הצפוי. גדעון חילק את צבאו לשלושה ראשים, והם הקיפו את גבעת המורה אל עבר מחנה מדיין. תכנון התקיפה התבסס על הגורם הפסיכולוגי.
בתזמון מדויק - בראש האשמורת התיכונה, כאשר הִתְבַּצֵעַ חילוף המשמרות במחנה מדיין, הסתער צְבָא גדעון בתרועת שׁוֹפָרוֹת תוך ניפוץ כַּדֵי חֶרֶס שבהם הוטמנו לַפִּידֵי אש. הרעש הָעַז יצר מהומה גדולה במחנה מדיין "וַיָּשֶׂם ה' אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל הַמַּחֲנֶה" (שופטים ז 23)  המדיינים שנותרו בחיים נָסוּ מזרחה "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה".(שופטים ח 28)