באלף השני לפני הספירה שלטה מצרים בִּכְנַעַן. מגידו הייתה אַחַד המרכזים השלטוניים החשובים. בימיו של המלך פרעה תחותמס השלישי, עמדה מגידו בראשו של מרד גדול מצד המלכים הכנענים נגד המלוכה המצרית. תחותמס יצא לִכְנַעַן - למסע כיבוש. לפי המתואר בִּכְתוֹבֶת בְּמִקְדָשׁ קרנק שבמצרים, כשהגיע הצבא המצרי לִצְפוֹן השרון, נערכה התייעצות באיזו דרך לבחור כדי להיכנס לעמק יִזְרְעֶאל. מפקדי הצבא הציעו לתחותמס לבחור בַּדֶרֶךְ הדרומית שעוברת ליד תַעְנָךְ. הם הזהירו אותו מפני המעבר המסוכן בָּעֵמֶק הצר של נחל עירון. ואולם תחותמס חשב שאם הדרך מסוכנת כל כך, מלכי כנען לא מצפים שיגיע דרכה ולכן לא הציבו בה מארב תחותמס. בחר בדרך נחל עירון, והכנענים, שאכן לא ציפו לצבא מצרי בדרך זו - הופתעו מאוד. מי שהצליח - נמלט למגידו. המצור על מגידו נמשך שבעה חודשים, ובסיומו נלקח מהעיר שלל רב. הניצחון ביסס מחדש את השלטון המצרי בִּכְנַעַן.
