ענישה

מהו עונש?

עונש הוא תגובה למעשה שאסור לעשות. מעשה אסור הוא עֲבֵרָה על חוקים או התנהגות שלא על-פי כללים שנקבעו. דוגמאות לחוקים ולכללים: חוק של המדינה, חוק של בית-הספר או כללי התנהגות שקבעו ההורים.

מדוע צריך כללים וחוקים?

כל חֶבְרָה של אנשים (קבוצה קטנה, משפחה או מדינה) קובעת לעצמה חוקים וכללים. המטרה של החוקים ושל הכללים האלה היא לשמור על הסדר ועל הביטחון של כל החברים בקבוצה. דוגמה: אם כולם יוכלו לנסוע בכביש באור אדום, הנסיעה בכביש וההליכה בו יהיו מסוכנות מאוד לכולנו. לכן, נקבע חוק שאוסר לנסוע ברמזור אדום, ואנשים שעוברים על החוק הזה – מקבלים עונש.

עונש פוגע בכבוד האדם

העונש נועד לפגוע בנענש. לכן כל עונש פוגע בזכויות האדם, ובעיקר כבוד האדם. דוגמה: עונש של מאסר בבית-סוהר פוגע בזכות לְחֵירוּת. גם עונש בבית-הספר פוגע בכבוד האדם. דוגמה: עונש של עמידה בפינה.

איך קובעים את העונש?

מכיוון שהעונש פוגע באנשים שנענשים, חשוב מאוד להקפיד שהעונש לא יפגע בזכויות האדם שלהם יותר מדי. לכן, בקביעת העונש צריך להקפיד על כמה כללים:

ככל שהמעשה שנעשה חמור יותר, כך יהיה העונש חמור יותר. דוגמה: רצח הוא עבירה חמורה מאוד. בישראל העונש על רצח הוא מאסר עולם, כלומר – מאסר לכל החיים.
העונש צריך להיות ידוע מראש לכל אחד. אם מישהו עשה עבירה הוא חייב לדעת מה העונש שצפוי לו על כך.
רק רָשׁוּת אחראית וידועה (בפיקוח של המדינה) יכולה לבצע את הענישה. בחברה דמוקרטית לא ייתכן שכל אדם יוכל להעניש בעצמו אנשים על עֲבֵרוֹת (מעשים אסורים) שביצעו. דוגמה: בית-סוהר הוא רשות מוסמכת לבצע את הענישה.

איך הענישה עוזרת לשמירה על החוקים?

ראיתם שהעונשים פוגעים בזכויות של האדם, אך הם חשובים, כי הם שומרים עלינו. אם כך, מה יש בעונשים שעוזר לשמור על החוקים?

א. הַרְתָעָה – פירוש המילה הוא: הַפְחָדָה. אם אנחנו יודעים מראש מהו העונש על מעשה אסור מסוים, אנחנו נפחד ולא נעשה זאת. אפילו בבית הספר, ילדים שמתכננים לעשות מעשה אסור (למשל, לחבל ביומן הכיתה) – ימנעו מלעשות את המעשה כי הם מפחדים מהעונש שיוטל עליהם.

ב. גְמוּל – כל מעשה ראוי לגמול: מעשה טוב ראוי לגמול טוב, ומעשה רע ראוי לעונש (גמול רע). כאשר אדם עובר על החוק, הוא פוגע בחברה כולה. לכן הצדק מחייב שהחברה תעניש אותו.

ג. הַרְחָקָה – אדם שעשה מעשה אסור, עלול לעשות זאת שוב. כדי למנוע זאת, מרחיקים אותו מן החברה. דוגמה: אדם שגנב מכוניות, נשלח לבית-סוהר לתקופה מסוימת. כך הוא מורחק מן החברה ולא יוכל להמשיך לגנוב.

ד. שִׁיקוּם וחִינוּךְ – כדי שעבריינים לא יחזרו על מעשיהם, מנסים לשקם ולחנך אותם. דוגמה: אנשים שגונבים, משום שהם מכורים לסמים, והם זקוקים לכסף כדי לקנות סמים – עוזרים להם להיגמל מסמים ולקיים חיים תקינים (לעבוד).

עוֹנֶשׁ קִיבּוּצִי (קוֹלֶקְטִיבִי)

עונש קיבוצי הוא עונש שמטילים על קבוצה של אנשים, גם אם רק אדם אחד מן הקבוצה עשה את המעשה האסור. זה קורה, למשל, כאשר לא יודעים מי בדיוק בקבוצה עשה את המעשה האסור. דוגמה: מענישים את כל הכיתה בגלל מעשה של אחד התלמידים.

הבעיה של העונש הקיבוצי

בעונש הקיבוצי יש בעיה, והיא: הענשה של אנשים שלא עשו את המעשה האסור. מצד שני, בעונש הזה יש מסר חשוב: כל הקבוצה (למשל, הכיתה) אחראית ביחד על חבריה, ולכן כל הקבוצה צריכה לדאוג לשמירה על הכללים.