הרפואה המודרנית מעודדת את הלקוח לקחת אחריות על בריאותו: אורח חיים בריא, תזונה נכונה, בדיקות תקופתיות ושימוש מושכל במידע הרב הזורם אלינו מאמצעי התקשורת, מאפשר לכל אחד ואחד מאיתנו להיות "שותף" בתחזוקת הגוף והנפש.
"דוקטור, תעשה לי את כל הבדיקות!" הוא אחד המשפטים הנפוצים במרפאה שלי. הוא מבטא את רצון הלקוח לקבל "אישור" מהמערכת הרפואית על בריאותו התקינה. אנשים סבורים, בטעות, כי בדיקות דם כלליות הן ה"מפתח" לכל בעיה רפואית. האמת היא, שברבים מן המקרים אין הן רלוונטיות כלל. יתרה מזאת: כיום ברור, כי "רפואת המשפחה" מתחילה הרבה לפני בדיקות המעבדה והיא קשורה באחריות האישית של כל אחד ואחד לשמירה על הבריאות. רוב הפעולות הקשורות ברפואה מונעת הן בידי האדם עצמו, והצו האלוהי "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" הוא עדיין ההמלצה הטובה ביותר לשמירה על בריאותנו. אמנם, לא כל מחלה או תהליך בגופנו נמצאים בשליטתנו, אולם הקפדה על מספר עקרונות ברורים, הקשורים לנושאים שלהלן, יכולה בהחלט לסייע במניעת חלק ניכר מתחלואי החיים המודרניים.
 |
משקל הגוף |
עודף משקל הוא אויב מספר אחד של האדם המודרני. שמירה על משקל תקין מומלצת כיום כמניעה למחלות רבות. מהו עודף משקל? נהוג להתייחס בהקשר של עודף משקל לנתון הנקרא: BODY MASS INDEX או BMI. איך מחשבים BMI?
BMI הוא המספר המתקבל לאחר ביצוע הנוסחה: משקל חלקי גובה בריבוע, אם התוצאה שקיבלתם נעה בין 20 ל- 25 - הרי שמשקל הגוף שלכם תקין. תוצאה של 25-30 מסמנת עודף משקל ואילו תוצאה הגבוהה מ- 30 מסמנת עודף משקל משמעותי. איך מורידים במשקל? השיטות המומלצות הן רבות - אולם היסוד בכולם הוא פשוט: הפחתת צריכת הקלוריות, תוך שמירה על איזון טוב בין כל אבות המזון ותוך הקפדה על שתייה מרובה - לפחות 8 כוסות מים ביום. בכל מקרה של ספק בענייני תזונה - רצוי להיוועץ עם דיאטנית.
|
פעילות גופנית |
פעילות גופנית סדירה - לפחות 30 דקות של הליכה או שחייה ביום (וכל המרבה הרי זה משובח!) יכולה להפחית משמעותית את הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת, וייתכן גם סוגים מסויימים של סרטן. בנוסף, מסייעת פעילות גופנית סדירה בשמירה על משקל גוף תקין, פעילות סדירה של מערכת העיכול, שיפור הנשימה והורדת מתח נפשי בכלל ומצבי חרדה ודיכאון בפרט.
|
עישון |
אל תעשנו !!! והימנעו משהייה במחיצת מעשנים! נזקי העישון ברורים: הוא מהווה גורם סיכון עיקרי למחלות ריאה רבות כולל סרטן, וכן למחלות לב וכלי דם. מחקרים מצביעים על כך כי עישון קשור גם בפגיעה בתפקוד המיני ואף בפוריות.
|
לחץ דם |
חשוב ביותר לזהות יתר לחץ דם, כדי למנוע סיבוכים של התופעה הכוללים התקפי לב, מחלות כלי דם ושבץ מוחי. מדובר בבדיקת הסריקה הפשוטה ביותר. רוב הרופאים יוזמים בדיקת לחץ דם של המבקרים במרפאה גם אם הביקור אינו קשור כלל בנושא זה. בכל מקרה – מומלצת בדיקת לחץ דם לפחות פעם בשנה עד שנתיים.
|
בדיקות דם ושתן |
קיימים סוגים שונים של בדיקות דם ושתן, בתחומים רפואיים רבים. נזכיר כאן שלוש מהבדיקות החשובות יותר, העשויות לסייע בזיהוי מוקדם של תופעות:
|
בדיקת רמת הכולסטרול בדם |
חיונית כיום לאיתור גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. רמה גבוהה של כולסטרול בדם יכולה לנבוע מתורשה, אך גם מהרגלי תזונה. בשלב ראשון מומלץ לבצע בדיקה אחת כזו. אם הערך תקין, מומלץ לחזור על הבדיקה פעם ב- 5 שנים, אלא אם משנים באופן פתאומי את הרגלי האכילה ואורח החיים. רצוי גם לבדוק את החלקים השונים של הכולסטרול - ה- HDL שנקרא הכולסטרול "הטוב" ו- LDL - הכולסטרול "הרע" וגם את היחס ביניהם.
בדיקה חשובה נוספת היא ^בדיקת גלוקוז (הסוכר) בדם^. באמצעות הבדיקה ניתן לאתר חולים הסובלים מסוכרת סוג 2 (הסוכרת הנפוצה יותר, שמתפתחת בדרך כלל במבוגרים, במיוחד כאלה הסובלים מעודף משקל). מחקרים מראים כי איבחון מוקדם של סוכרת חיוני למניעת סיבוכי המחלה.
בדיקה שלישית היא ^בדיקת שתן כללית^, הנותנת מידע כללי על תיפקוד הכליות, אך יכולה לסייע גם באיתור גידולים במערכת השתן.
|
שמש |
חשיפה מוגברת לשמש, במיוחד בארץ רווית שמש כמו בישראל, עלולה לגרום לסרטן עור. יש להיזהר במיוחד בשעות בהן קרינת השמש חזקה במיוחד, בדרך כלל בין השעות: 10:00-15:00 ברוב חודשי השנה. יש לדאוג לאמצעי הגנה שונים מפני השמש - החל בכיסוי ראש, דרך העדפה של פריטי לבוש המכסים את הידיים והרגליים, וכלה במשחות להגנה מפני קרינת השמש. כדאי לשים לב לכל שינוי בעור - שומות קיימות שהשתנו, או הופעת נגעים חדשים - המחייב בדיקת רופא. שתייה מרובה מומלצת ללא כל קשר לשמש - אך בימים חמים במיוחד הגדילו במידה ניכרת את כמות השתייה.
|
אוסטיאופורוזיס |
דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס) מתרחש בדרך כלל באופן הדרגתי, בעיקר אצל נשים, אחרי גיל המעבר. כיום ניתן לזהות את מימדיו על ידי בדיקת צפיפות העצם המומלצת בגיל 45-50. במידה ונתגלתה התופעה ניתן למנוע הדרדרות שלה באמצעות טיפול הורמונלי או באמצעות תרופות חדשות. אולם, חשוב להזכיר: צריכה קבועה, במשך כל החיים, של מוצרי מזון עשירים בסידן - מוצרי חלב, קטניות, ירקות ירוקים כגון כרוב או ברוקולי - יכולה לסייע במניעת התופעה. כמות הסידן המומלצת, בעיקר לאחר גיל 40, היא גבוהה מאוד - לכן יש הממליצים כיום לנשים מעל גיל 40 לקחת תוספת סידן בצורת כדור של 500-600 מיליגרם ביום. גם פעילות גופנית מתאימה מתמדת נחשבת כאמצעי חשוב נוסף במניעת דלדול העצם.
|
סרטן |
המעי הגס: בדיקת דם סמוי בצואה, אחת לשנה, מגיל 50, אמורה לגלות בשלב מוקדם מקרים של סרטן המעי הגס (קולון). חשוב לציין, כי מרבית המקרים של גילוי דם בצואה אינם קשורים לסרטן, אלא בבעיות אחרות דוגמת טחורים. לכן, גילוי דם בצואה מצריך המשך בירור לסיבת התופעה, לרוב ע"י קולונוסקופיה, שהיא מעין
טלסקופ פיבר-אופטי ארוך שמוחדר לאורך כל המעי הגס. בסיכון גבוה למחלה נמצאים כל מי שקרוב משפחה
שלו מדרגה ראשונה (אח, אחות, הורה) חלה במחלה בעבר. המצויים בסיכון גבוה יזדקקו לבדיקת קולונוסקופיה, אחת לחמש שנים, בנוסף לבדיקה השנתית לגילוי דם סמוי. האם ניתן למנוע את המחלה? מחקרים מוכיחים, כי תזונה עשירה בסיבים מהווה אמצעי יעיל וחשוב למניעת סרטן המעי הגס.
ערמונית : גילוי מוקדם של סרטן הערמונית (פרוסטטה) בקרב גברים הוא בעייתי. קיימת מחלוקת בין הרופאים על יעילות הבדיקה לגילוי מוקדם (PSA) והיום היא מומלצת רק לגברים בסיכון גבוה אשר במשפחתם היה מקרה של סרטן הערמונית. בדיקה זו מומלצת, בשילוב עם בדיקה רקטלית ואולטראסאונד רקטלי, אחת לשנה מגיל 50.
|
סרטן השד |
במסגרת תכנית ארצית של סריקה לגילוי סרטן שד, מוזמנות כיום נשים גילאי 50-74 לביצוע ממוגרפיה - שיטת צילום היכולה לאתר סרטן שד בשלב מוקדם. ההמלצה היא לבצע את הממוגרפיה פעם בשנתיים. לנשים הנמצאות בסיכון מוגבר - אלו בהם קיים מקרה במשפחה הקרובה (אמא או אחות שחלו בסרטן שד בעבר) מומלץ להתחיל את המעקב כבר מגיל 40 - פעם בשנה. בדיקת הממוגרפיה אינה פוטרת את האשה מבדיקת שד על-ידי רופא - פעם בשנה לאחר גיל 40 (ובקבוצות סיכון - מגיל 20).
סרטן צוואר הרחם סרטן צוואר הרחם נדיר יחסית בישראל ואין כיום עדיין המלצה על סריקה לגילוי מוקדם באוכלוסיית הנשים בסיכון רגיל. מומלץ לכל אשה להיוועץ ברופא הנשים בנוגע לבדיקה.
|
חיסונים |
מחלות רבות ניתן למנוע כיום באמצעות חיסונים. חיסונים רבים ניתנים כבר בתקופת הילדות. כיום גוברת המודעות לחיסון שנתי נגד שפעת, המומלץ במיוחד לאוכלוסיה המבוגרת - מעל גיל 65, ולאנשים הסובלים ממחלות כרוניות. חיסון חשוב נוסף הוא חיסון נגד טטנוס-דיפטריה (צפדת-קרמת). למרות שרבים אינם מודעים לכך - ההמלצה היא להתחסן בחיסון פעם ב- 10 שנים.
חיסון נוסף הוא חיסון נגד דלקת ריאות ("פנוימובקס") המומלץ באופן חד-פעמי לגילאי 65 ומעלה. כמו כן מומלץ החיסון גם לקבוצות סיכון לדלקת ריאות - כאלה הסובלים ממחלות ריאה כרוניות, חולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסונית, וחולים שעברו כריתת טחול הזקוקים לחיסון זה אחת ל- 6 שנים.
