זה קרה במאי 2004 בעיר בלומינגטון במדינת אינדיאנה (ארה"ב). רעש בעוצמה של 100 דציבלים החריד את האוויר והמורים בבית הספר נאלצו להפסיק את השיעור. קולם אבד ברעש ולא היה סיכוי לשמוע אותם. במבט החוצה מהחלונות נתגלה מחזה מדהים שאף אחד מהתלמידים לא ראה מעולם – כל העצים החצרות וגגות הבתים כוסו ברבבות ציקדות ש'הריעו' יחדיו בעוצמה אדירה שהחרישה כל קול אחר.
שבע עשרה שנים חלפו מאז הפעם האחרונה (1987) שקולות כאלה נשמעו באזור. תלמידים אלה טרם נולדו אז. מי היא הציקדה המסתורית המופיעה פעם בשבע עשרה שנים להרעיש את צפון מזרח ארצות הברית, ורק שם?
 |
הציקדה המחזורית (PERIODICAL CICADAS) |
התעלומה האופפת את ציקדת שבע-עשרה השנים מתבטאת בכינוי שניתן לסוג שאליו היא שייכים חרקים אלה – ציקדת הקסם Magicicada*. בסוג זה יש שלושה מינים שמופיעים אחת ל-17 שנים ועוד שלושה מינים שמופיעים אחת ל-13 שנים. עד היום לא נמצא שום הסבר מניח את הדעת לשעון המעורר הביולוגי הזה שמצלצל אצל כל אחד ואחד מהם פעם אחת בלבד בפרקי זמן ממושכים כאלה.
לציקדה גלגול חסר (אין החרק מתגלם) ולמעשה כל דרגות הזחל, הקרויות נימפות, שלו דומות בצורתן לבוגר ורק חסרות להם הכנפיים ואברי רבייה. חמש דרגות הנימפות של הציקדה מתפתחות מתחת לפני האדמה וניזונות על ידי יניקה משורשי העצים והשיחים. למעלה מ-80 מיני עצים משמשים פונדקאים לנימפות, למעט עצי מחט שאינם 'ערבים' לחיכם. כך הן 'מבלות' את חייהן עד ש... הנימפה מתקרבת להתבגרות ואז מגיע אותו אות מסתורי המודיע שחלפו 17 שנים (או 13 במינים אחרים). בעקבותיו חופרת הנימפה ארובה בקוטר 1-2 ס"מ שבתוכה היא ממתינה מתחת לפני הקרקע עד שטמפרטורת הקרקע תגיע ל-17 מעלות צלסיוס בלילה. או אז היא ורבבות חברותיה, פורצות החוצה, כל אחת דרך הארובה שלה לשלב ההתנשלות האחרון שבו הם הופכים לבוגרים (בטמפרטורה של 20°C), ומטפסים על העצים שעליהם הם נשארים עד להתקשות מעטה גופם החיצוני ולהיותם מוכנים לשלב הרבייה.
|
קונצרט להבטחת הדור הבא |
לכל אחד מהמינים יש שירי אהבה משלו והזכרים מאתרים את הנקבות לפי הקולות המושמעים. צלילים מדהימים בעוצמתם אלה נשמעים במין אחד כמו התנעת מכסחת דשא ובאחר כמו מקצרה בפעולתה, מה גם שהזכרים מתרכזים יחד ל'מקהלות' ענק המבטיחות שהרעש יהא מחריש אוזניים. הקולות הללו מושמעים בעזרת איבר הקרוי טימבל TYMBAL, המצוי בפרק הראשון של הבטן. האיבר עשוי מזוג קרומים שעליהם שורת רכסים והם מתוחים מעל חלל תהודה גדול המגביר את הקול על ידי רטט הקרום.
הנקבות מבחינות בין הקולות ומגיבות ל'זמר' של בני מינן בלבד במשב כנפיהן. הזכר מזהה תגובה זו בראיה ושמיעה וכך הם נפגשים. לאחר מכן מטילה הנקבה 400-600 ביצים בחריצים שהיא עושה בגזעי העצים ובזה תם תפקידה בעולם. לאחר 'נעורים' של 17 שנה מתחת לאדמה, מסתיימת בגרותה תוך 4-6 שבועות. מהביצים בוקעות הנימפות הצעירות המפילות עצמן לאדמה, חודרות מתחת לפני הקרקע, נצמדות לשורשים ומתחילות את המחזור מחדש. בשנת 2021 יראו זחלים אלה את אור השמש בבלומינגטון בשנית.
|
מוזרות השעון הביולוגי |
מאחר שטמפרטורת האדמה בבלומינגטון מגיעה ל -17°C בכל שנה, ברור שזה אינו ה'צלצול' המעורר הרומז לציקדה לצאת לאור העולם. איננו מכירים גם תופעת טבע כלשהי המבוססת על מחזור של 13 או 17 שנים ולכן ברור שהרמז אינו אקלימי. הנימפה האחרונה מוכנה להתנשל במשך מספר שנים, אך לא תעשה כן לפני חלוף מחזור 17 השנים בדיוק. הנושא מסקרן מאוד את המדענים אך הסוד עדיין לא נתגלה.
מסתורין נוסף כרוך בפיזור האוכלוסיות (BROODS) של המ'גיק-ציקדה. למרות שהן מצויות רק בצפון מזרח ארה"ב אין שטח זה מכוסה ברציפות. ישנן 12 קהילות מבודדות של ציקדות 17 השנים ושלוש של ציקדת 13 השנים, כשבכל אחת מהן קיים סינכרון מלא באשר לתאריך ההופעה. לכל קהילה מחזור משלה, כך שניתן בכל שנה לראות התפרצויות "ציקדיות", אך בכל פעם זה באזור אחר בצפון-מזרח ארה"ב, אם כי הופעתן מוקדמת יותר בדרום אזור תפוצתן הכללי בגלל ההתחממות העונתית שמגיעה מוקדם יותר.
הציקדות כמעט שאינן מזיקות לעצים למעט הצעירים שבהם, לכן רצוי לא לטעת עצים לפני מועד הופעת הציקדות.
* הציקדות המחזוריות שייכות לסדרת הומופטרה HOMOPTERA
למתעניינים:
http://insects.ummz.lsa.umich.edu/fauna/michigan_cicadas/Periodical/Index.html
