תינוק ענק נולד ב- 10.12.2005 בגן החיות התנ"כי בירושלים לאם המאושרת, הפילה תמר. ההריון (שנוצר בהפריה מלאכותית) נמשך כ- 20 חודשים ומשקל הוולד, שקיבל את השם גבי*, היה 90 ק"ג. מאז הוא לא מפסיק לגדול. תמר היא פילה תאילנדית ש'עלתה' לארץ לפני כ- 10 שנים בסיוע תמר, רעיית ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק. האב המאושר 'אמת' חי בגן החיות וויפסנייד שבאנגליה.
 |
שני מינים |
הפילים בטבע שייכים לסדרת היונקים בעלי-חדק, שהתאפיינו בגוף גדול, חדק ארוך, היעדר ניבים, וחותכות ארוכות - השנהבים. מסדרה זו שרדו רק שני מינים השייכים למשפחת הפיל: הגדול - הפיל האפריקני בעל מצח קמור, אוזניים ענקיות ושנהבים ארוכים גם אצל הזכרים וגם אצל הנקבות, והקטן יותר - פיל הודי הידוע כפיל האסייתי שהוא נמוך יותר, שנהביו קצרים יותר, מצחו קעור ואוזניו אינן מגיעות לקצה הראש.
הפילים הם היונקים היבשתיים הגדולים ביותר. משקלם נע בין 5.5-7.5 טון! הם צורכים כמויות מזון עצומות ומסוגלים להפיל לשם כך עצים שלמים. תוחלת חייהם 60-70 שנים. הם יצורים אינטליגנטיים ובעלי מערכות חברתיות מורכבות המתקשרים בעזרת קולות, רקיעות ועוד.
|
עולם הולך ונעלם |
לפני כ- 50-60 מיליון שנים חיו בעלי החדק כמעט בכל מקום, למעט אוסטרליה ואנטארקטיקה. הם נכחדו כנראה בגלל הסתגלותם האיטית לשינויי הסביבה. משפחת הפיל כללה בעבר גם את הממותה ששנהביה הגיעו לאורך 5 מטרים!!! שלא כמו הפילים היום, היתה הממותה (שנכחדה לפני אלפי שנים) עטויה פרווה סמיכה חומה ומעליה שיער ארוך שחור. כל שלושת המינים: הפיל האפריקני, האסייתי והממותה החלו דרכם באפריקה אך רק הפיל האפריקני נשאר שם עד היום.
|
ילדות |
הריון הפילות הוא הארוך בין חיות היבשה - 20-22 חודשים ומניב לרוב 'תינוק' יחיד במשקל של עד 120 ק"ג. פעוטות אלה צורכים כ- 12 ליטר חלב ביום ורק בגיל 5-6 הם נגמלים. האם מטפלת ברך הנולד, אולם את השמרטפות היא חולקת עם שאר פילות העדר שנאספות סביבה עם היוולדו ומברכות את הנולד בתרועות בעוד האם מסייעת לו לקום על רגליו. בשנותיו הראשונות שבהן הוא רוכש את הידע ה'תרבותי' וההישרדותי שלו תלוי הפילון באמו לחלוטין.
|
התבגרות |
תקופה זו נמשכת מהגמילה ועד גיל 17 בערך ובה מתהווה מבנה העדר. בגיל 13 מתחילים הזכרים להיפרד מעדר האמהות וחוברים למה שמכונה 'עדרי רווקים'. בהמשך יצטרפו לנקבות רק לשם רבייה. הנקבות נשארות בעדר בו נולדו עד למותן. בגיל ההתבגרות הן מתחילות לפתח חושים אימהיים ולהתעניין בוולדות שזה עתה נולדו.
|
בגרות |
בהגיעם לבגרות עלולים הפילים לפתח מחלות המיוחסות לגיל כגון דלקת המפרקים ומחלות כלי דם שונות. אך גם אז לא חדלות הנקבות לטפל בצעירים בעוד הזכרים נודדים מרחקים גדולים בחיפוש עדרי נקבות שנשלטים בידי אם דומיננטית הכוללים לרוב את צאצאיה. משפחת פילים מתפצלת לפי מספר החברים, היחסים ביניהם וכמות המזון הזמינה. כשהפילים מאבדים את שיניהם הם מתים מרעב, וזו גם הסיבה שהם אינם מאריכים ימים מעבר לגיל 70. את מקום האם השלטת תופסת אחת מבנות המשפחה הבוגרות.
|
חדק הפיל |
המאפיין הבולט ביותר של הפיל הוא החדק כמובן, שכולל שני נחיריים לכל אורכו ומשמש לא רק כאף אלא גם לצורך גירוד, זריקת חפצים, ליטוף, חישת הסביבה, שנורקל בשעת שחייה וכמובן לשתייה. הפיל ממלא את הנחיריים במים ומעבירם לפיו. החדק הוא שריר גמיש ביותר שמתפקד כגף חמישי. לפיל האפריקני יש 'שתי אצבעות' בקצה החדק לתפישת חפצים ואילו לפיל האסייתי רק 'אצבע' אחת.
|
שנהבי הפיל |
למרבה הצער חטי הפיל, השנהבים, הובילו כמעט להכחדתו בגלל ציידים רודפי בצע. אל הן השיניים החותכות היחידות של הפיל שבעזרתן הוא חופר, מקלף את קליפת העץ, ואף משתמש כבנשק. לשני מיני הפיל האפריקני שנהבים ארוכים ואילו בפיל האסייתי שנהבי הנקבה קצרים משנהבי הזכר. חותכות הבוגרות מתחילות להופיע בגיל 2-3 לאחר ששיני החלב נושרות, אולם לרבים מהפילים האסייתים אין שנהבים כלל וזה משפיע על מבנה הגולגולת שלהם.
|
והאוזניים? |
אוזני הפיל האפריקני גדולות פי 3 משל הפיל האסייתי. כל אוזן היא ייחודית ומשמשת לזיהוי הפיל. הן מתפקדות גם כמערכת קירור לוויסות חום הגוף, באוזן נמצאים כלי דם רבים שהפיל מצנן אותם על ידי פרישת האוזניים כנגד הרוח, כמו מניפה. האוזניים, בנוסף להיותן אמצעי תקשורת המאפשר קליטת קולות ממרחקים, משמשות גם אמצעי הגנה כשבזמן סכנה הן נפרשות לצדדים ויוצרות רושם של ראש ענקי ומאיים.
* הפילון נקרא ע"ש ד"ר גבי אשכר, שהיה סמנכ"ל הגן והווטרינר הראשי שנהרג בתאונת דרכים לפני כשנה וחצי.
למתעניינים:
http://elephant.elehost.com/index.html
ניתן לצפות בהמלטה, בפילון ובשידור ישיר מבית הפילים באתר גן החיות:
http://web11.mediazone.co.il/media/zoo/
