עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה
רמות


תקציר
מאמר זה מבאר את סוגי הרוב הקיימים במדינה הדמוקרטית, ומתייחס לחשיבות השמירה על זכויות המיעוט וההגנה מפני עריצות הרוב.



מהו רוב?


רוב רגיל (או רוב פשוט): החלטה מתקבלת ברוב רגיל כאשר תומכים בה מחצית ועוד אחד מהנוכחים בהצבעה.

רוב מוחלט: במקרים מסוימים החלטה מתקבלת רק ברוב מוחלט, דהיינו, כאשר תומכים בה לפחות מחצית ועוד אחד מכלל מקבלי ההחלטות (בעלי זכות ההצבעה). למשל, בכנסת ישראל, שבה יש 120 חברי-כנסת, יידרש רוב של 61 חברי-כנסת לפחות כדי לקבל החלטה בעניין שיש לגביו דרישה לרוב מוחלט.

רוב מיוחד (או רוב מיוחס): במקרים מסוימים החלטה תתקבל רק ברוב מיוחד, דהיינו, כאשר תומכים בה לפחות שני שלישים (או במקרים אחרים – לפחות שלושה רבעים) מכלל מקבלי ההחלטות (למשל, בכנסת ישראל, רוב של 80 או 90 חברי-כנסת, בהתאמה). הקביעה כי קבלת החלטה תלויה בתמיכתו של רוב מיוחד נקראת שריון. הצורך ברוב מיוחד משריין את העניין הנידון מפני קבלת החלטה ברוב זעום לשנות את המצב הקיים. הדרישה לרוב מיוחד הינה למעשה חרב פיפיות: היא מאפשרת להגן על החלטות גורליות ששינוין מחייב הסכמה רחבה בקרב האזרחים, אך היא גם מגינה על אינטרסים משוריינים של הרוב ובכך עלולה לפגוע בקבוצות מיעוט גדולות. היא גם גורמת לכך שיהיה קשה יותר להכניס שינויים ולהתחדש בהתאם לתנאים משתנים. דוגמה טובה לאפשרות האחרונה היא החוקה הפדרלית של ארצות-הברית שנחקקה בשנת 1787, ואשר שריינה עניינים מסוימים מפני שינוי על-ידי דרישה לרוב מיוחד. כאשר רצו כעבור שנים לשפץ אותה, לא היה ניתן לעשות זאת בדרך הרגילה של שינוי סעיפיה, ולכן הוספו לחוקה במשך השנים, על-ידי חקיקה מיוחדת, תיקונים הנכללים ב"כתב-הזכויות".

נוכחות קוורום: במקרים מסוימים נקבע שקבלת החלטה אפשרית רק בנוכחות קוורום בעת ההצבעה במקרים כאלה ההחלטה יכולה להתקבל בכל סוג של רוב, לפי העניין, כלומר, ברוב פשוט, מוחלט או מיוחד. 1

הבחירה בהגדרת הרוב המתאימה לקבלת החלטה בעניין מסוים תלויה ביחסי-הגומלין בין כמה שיקולים:

  • לאפשר תהליך קבלת החלטות פשוט ומהיר. רצון זה ניתן יותר למימוש ככל שנדרש שיעור תמיכה נמוך יותר.
  • הגנה על מיעוטים. הדרישה לשיעור תמיכה גבוה לשם קבלת החלטה מגינה על קבוצות מיעוט מפני "עריצות הרוב" בכך שהיא אינה מסתפקת בתמיכתו של רוב פשוט לשם קבלת החלטה. מהצד האחר, הגנה על מיעוטים מתאפשרת גם כשר נדרש שיעור תמיכה נמוך, המאפשר לקבוצות מיעוט להתאגד יחד לשם קידום האינטרסים שלהן ולהכשיל הצעות החלטה של הרוב.
  • הגנה על אינטרסים משוריינים של הרוב. שאיפה זו ניתנת יותר למימוש ככל שנדרש שיעור תמיכה גבוה יותר, המונע קבוצות מיעוט מלהתאגד ולהעביר החלטות ברוב פשוט בלבד.

הבחירה בין אפשרויות ההגדרה של הרוב הנדרש לקבלת החלטה בעניין מסוים תלויה בחשיבות שהחברה או הארגון מייחסים לעניין הנידון. בעניינים הנתפסים ככבדי-משקל וכנוגעים בלב-ליבה של הדמוקרטיה נדרשת לעתים הכרעה ברוב מיוחד או מיוחס.

שמירה על זכויות המיעוט

לצד קבלת החלטות על-פי דעת הרוב, הדמוקרטיה מקפידה על שמירת זכויותיהם של מיעוטים – זכותם להיות מוגנים מפני עריצות הרוב, ליהנות מזכויות אדם ואזרח, להביע דעה, להתארגן ולפעול למען החלפת השלטון.

הדמוקרטיה מבטיחה את זכויות המיעוט בעזרת מנגנונים אחדים היוצרים יחד מערכת של איזונים ובלמים. מערכת זו מונעת את הרוב מלפגוע בעקרונות-היסוד של הדמוקרטיה, ואינה מאפשרת לגוף יחיד לצבור כוח בלתי-מוגבל ולהפעילו. מנגנונים אלה כוללים: חוקה או חוקי-יסוד, המחייבים את הרשות המחוקקת והמבצעת ומבטיחים שמירה על זכויות האדם והאזרח; רשות שופטת בלתי-תלויה ברשויות הממשל האחרות, האחראית למימוש שלטון החוק ומונעת את רשויות השלטון האחרות מלנצל לרעה את כוחן; בחירה של נציגים שיאיישו את גופי הממשל המרכזיים בבחירות כלליות, תקופתיות, שוות, תחרותיות וחופשיות, המאפשרות למיעוט ליהפך לרוב; והפעלה סדירה וחופשית של רשת תקשורת-המונים, המממשת את זכות האזרח לדעת ומהווה במה חופשית להבעת דעה למתיחת ביקורת ולניסיונות שכנוע.

הערות שוליים:

1. קוורום: מלטינית – "מי שנוכחותם מספקת". הכוונה למספר המינימלי של משתתפים בהצבעה המספיק לפי החוק לשם קבלת החלטה מחייבת.

ביבליוגרפיה:
כותר: מהו רוב?
שם  הספר: רב שיח עם הדמוקרטיה : עקרונות וכללי המשחק
תאריך: 2001-2003
הוצאה לאור: רמות
הערות: 1. בשער גם: המכון לחקר הטיפוח בחינוך ליד המועצה הארצית של נשים יהודית בארה"ב. האוניברסיטה העברית בירושלים. בית הספר לחינוך. ‬
2. 4 כר' (ספר א-ד): ספר א. עקרונות וכללי משחק של הדמוקרטיה, זכויות האדם והאזרח, חירות ושוויון ; ספר ב. האזרח הריבון, שלטון החוק ; ספר ג. רשויות הממשל, להיות אזרח: תרבות פוליטית והשתתפות אזרחית, דמוקרטיה במשבר ; ספר ד. מדינת הלאום, מיעוטים לאומיים בדמוקרטיה והמיעוט הערבי בישראל.
3. יצא לאור בתמיכת הקרן על שם סמואל ורשאור ארה"ב, והקרן על שם קלמן ואידה וולנס ארה"ב.
הערות לפריט זה:

1. מתוך ספר שני,  עמ' 55-57. עורכים: קרי דרוק, חיים אדלר, ישראלית רובינשטיין, אילנה פלזנטל.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית