שלטון החוק במדינה דמוקרטית מבטא את רעיון האמנה החברתית הקיימת בין כל האזרחים במדינה שכן החוק הוא ביטוי להסכמה על כללי המשחק בין האזרחים לבין השלטון. בידי המדינה מנגנוני אכיפה (משטרה, פרקליטות המדינה, מערכת המשפט) אשר מופקדים על קיום שלטון החוק וענישת העבריינים. אולם מנגנונים אלה אינם יכולים לבוא במקום נכונותם הוולונטרית של רוב אזרחי המדינה לציית לחוק שבלעדיה אין כל סיכוי לקיומו של שלטון החוק. גם רשויות השלטון, כפופות לחוק ושואבות את סמכויתיהן מן החוק. ההבדל בין הפרטים לבין הרשויות הוא שמה שלא נאסר על פרטים, מותר להם לעשות, ואילו לרשויות מותר לעשות רק מה שהוסמכו לעשות. כדאי עם זאת לזכור כי שלטון החוק וכיבוד החוקים אינם מאפיינים רק שלטון דמוקרטי אלא גם הסדרים אוטוריטריים למינהם.
לשלטון החוק במדינה דמוקרטית ישנם שני מובנים - המובן הפורמלי והמובן המהותי:
המובן הפורמלי קובע את הכללים (פרוצדורה) על פיהם נקבע החוק ועל פיהם הוא נאכף. חובת הציות לחוק חלה באופן שווה על האזרחים כולם. יהא מעמדם הכלכלי והחברתי אשר יהיה, תהא השתייכותם הקבוצתית אשר תהיה, נבחרים ועובדי ציבור ומי שאינם כאלה. זהו עקרון השוויון בפני החוק. החוק קובע מה מותר ומה אסור, החוק צריך להיות מנוסח בבהירות ולהתפרסם ברבים. החוק נחקק על ידי בית המחוקקים.
במובן המהותי החוקים צריכים לשקף את העקרונות והערכים הדמוקרטיים להיות חוקים ראויים. החוק הראוי אמור להגן על זכויות האדם והאזרח ועל אינטרסים חברתיים חיוניים, להגן על זכויות המיעוט ולמנוע את עריצות הרוב.
לסיכום, נדגים באמצעות תהליך החקיקה את שני המובנים: תהליך החקיקה הוא תהליך ארוך ומורכב נערך לפי כללים שנקבעו בחוק. הצעות החוק עוברות מספר שלבים המאפשרים דיון והתייחסות של גורמים שונים (מומחים חיצוניים, נציגי ממשלה, אזרחים שהחוק נוגע להם, ארגונים וולונטריים שפעילותם רלוונטית להצעת החוק, וכמובן חברי כנסת) אשר מאשרים ושוללים את ההצעה. במקביל נערך דיון ציבורי תקשורתי בהצעת החוק. תהליך זה מקטין את הסכנה של חקיקת חוק בלתי ראוי במובן המהותי. במדינה בה מתקיימת ביקורת שיפוטית על חוקים, חוק בלתי ראוי כזה ייפסל בשל אי התיישבותו עם החוקה.
דוגמאות
- במדינה דמוקרטית, החוק חל על כולם ואין מי שאינו כפוף לחוק. כך למשל, נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון נאלץ להתפטר בשנת 1974 מתפקידו כאשר ועדת חקירה של הקונגרס החלה בחקרית תלונה על כך שהנשיא ביצע עבירה פלילית כאשר הזמין האזנות סתר בבניין המפלגה היריבה (פרשת ווטרגייט). היותו בעל התפקיד הרם ביותר בפירמידה השלטונית לא סייעה בידו להיחלץ מן הצורך להתפטר (במקרה זה יש לזכור, אם זאת כי הנשיא קיבל חנינה שמנעה העמדה לדין).
- בחברה דמוקרטית, גם כאשר אזרח איננו מסכים עם חוק מסוים הנוגד את מצפונו או את האידיאולוגיה בה הוא מחזיק, בכל זאת עליו לציית לחוק או לשאת בעונש על עצם הפרתו. למשל, אזרחים אמריקאים שנקראו לשרת בוויטנם על-סמך חוק גיוס חובה וסירבו לכך, נשפטו ונכלאו (שמורה לאזרח הזכות להיאבק על שינוי החוק). עם זאת על הרשויות לצמצם ככל האפשר את הניגוד שבין צו-המצפון לבין הציות לחוק
- נהג המסיע פצוע אנוש חוצה צומת מרומזרת באור אדום. ברור לכל כי הוא הפר חוק אך ברור גם שעבירה זו מוצדקת, לפחות בעיני הנהג. במצב זה עומדת החובה של ציות לחוק אל מול הצלת חיי אדם.
