המושג "דמוקרטיה" במשמעותו הרעיונות-פילוסופית, איננו מצטמצם רק להליכים של בחירות חופשיות וקבלת חוקים לפי דעת רוב הנציגים, הוא מדגיש את מרכזיותם של האזרחים במערכת המדינתית. אלכסיס דה-טקוויל (הוגה הדעות הצרפתי המפורסם בן המאה ה- 19), התייחס לפן הערכי-מהותי של הדמוקרטיה בקבעו כי "העם הוא ראשית ואחרית כל הדברים; הכל יוצא ממנו והכל חוזר אליו".
שלטון העם הוא ביטוי לריבונות העם, לעובדה שהעם עצמו הוא-הוא מקור כל הסמכות במדינה. העם במשמעות זו מורכב מכלל האזרחים ומתייחס לכל קבוצות האזרחים השונות זו מזו, החיות במדינה. העם כולל את הרוב ואת קבוצות המיעוט השונות גם יחד כאשר המשותף לכל הוא היותם אזרחים שווי זכויות של המדינה. תכלית קיום המדינה הוא העם. הביטוי עם בהקשר בו אנו דנים מקביל לציבור האזרחים אך יש לזכור כי בשפה המקובלת משמש המונח עם גם להגדרה של קבוצה אתנית החולקת הסטוריה ותרבות משותפת, שאינה בהכרח חופפת לציבור האזרחים. הקשר זה אינו נידון כאן.
פירושו של המושג "שלטון העם" במובנו "הפורמלי" בא לידי ביטוי בעיקר בקיומם של בחירות חופשיות המתקיימות בזמנים קבועים לפי חוק. רק על-ידי קיומן של בחירות כאלה בהן משתתפים כלל אזרחי המדינה מקבל המושג "שלטון העם" משמעות של ממש. בחירת נציגים בבחירות היא תנאי הכרחי להיות המשטר דמוקרטי, דמוקרטיה תקרא "דמוקרטיה ייצוגית". תפקידם של נבחרי הציבור הוא לשמש כשליחי ציבור של כלל האזרחים על-מנת לפעול לטובתם, לרווחתם ולביטחונם. הנציגים נבחרים לא רק בשל איכויותיהם האישיות אלא בשל השתייכותם המפלגתית ואומר שהם נאמנים למצע פוליטי, מכלול של עמדות וערכים שהם מבקשים ליישם בזירה הציבורית. לאזרחים ניתנת הזכות וההזדמנות לבחור נציגים מבין הסיעות המתמודדות.
הבחירה אמורה לשקף את עמדות שונות ומגוונות. וניתנת לאזרחים גם הזכות להציג את מועמדותם. נציגים אלה הופכים להיות "שליחיו ועושי דברו" של כל אחד ואחת מאזרחי המדינה. ובה בעת הם חשים מחויבות מיוחדת למפלגתם ולבוחריהם, בין החובה לכלל האזרחים לבין החובה לבוחריהם עשוי להתקיים מתח. עם זאת תקפה ועומדת ריבונות העם: אם נשתמש במשל, ניתן להמשיל את נציגי הציבור לירח. כידוע, לירח אין אור עצמי משלו, כל אורו נובע מהשמש. כך גם לגבי נציגי הציבור, אין בידיהם כוח משל עצמם, אלא כל כוחם נובע מהעם, והעם רשאי ומסוגל להחליפם.
דוגמאות
- קיומן של בחירות דמוקרטיות: בכל מדינה דמוקרטית החוק קובע כי יש לקיים בחירות במועדים קבועים לפי חוק ובכך להעמיד את נבחרי הציבור בפני מבחן הציבור. תהליך זה למעשה מאפשר ל"אזרח הקטן" לבחור ואף להיבחר.
- העם עומד ביסודו של הבניין החברתי כולו. העם הוא מקור הסמכות והוא מאציל סמכות לנציגיו במוסדות השונים (הפרלמנט, הממשלה..) אשר מנהלים את ענייני המדינה בשמו. זאת בניגוד למדינות שבהן המשטר נשען על מקורות סמכות אחרים כמו האל, זכות אבות או כריזמה וכוח. לדוגמא, כשמקור הסמכות הוא האל, הוא אשר מעניק לשליט את הסמכות לשלוט.
