עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > האוכלוסיות המקומיות > משתפי פעולה ורוצחים
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהספרית פועלים



תקציר
טיסו יוזף, מדינאי סלובקי, שליט סלובקיה בשנים 1939-1945. תחת שלטונו שמרה סלובקיה אמונים לרייך והיתה למעשה מדינת חסות של גרמניה. 



טיסו, יוזף (1887-1947)


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

(Josef Tiso). מדינאי סלובקי, שליט סלובקיה ב-1939-1945. טיסו נולד למשפחה בורגנית זעירה, הוכשר לכמורה קתולית, הצטיין בלימודיו, וב-1910 הוכתר בתואר דוקטור לתיאולוגיה. אחרי הקמת צ'כוסלובקיה העצמאית ב-1918 נעשה ללאומני סלובקי. ב-1925 נבחר לפרלמנט הצ'כוסלובקי, וב-1927-1929 היה שר הבריאות. קיצוניותו עלתה לו במאסר ובאובדן התואר מונסיניור. ב'מפלגת העם הסלובקית' על-שם אנדרי הלינקה נמנה טיסו עם המחנה הקלריקלי [מנגנון הכמורה]. דעותיו הושפעו מאוטמר שפאן האוסטרי, שדגל במשטר אוטוריטרי וקורפורטיווי קתולי. אחרי מות הלינקה ניצח טיסו במאבק הירושה ונהיה למנהיג המפלגה. כעבור שבועות מספר, בעקבות ‘ועידת מינכן’ שנערכה ב-29-30 בספטמבר 1938, קמה בתחילת אוקטובר סלובקיה אוטונומית, וטיסו נהיה לראש ממשלתה.

במרס 1939 הכריז טיסו, בהשפעת היטלר על עצמאות סלובקיה, והכניסה למחנה הנאצי. משטרו שילב יסודות אוטוריטריים, סולדיריות נוצרית וצדדים דמוקרטיים. טיסו, שבאוקטובר 1939 נהיה לנשיא סלובקיה, הוכתר ל'מנהיג' (Vodca) המדינה, ונהנה מאמונו של היטלר, אך היה חשוד בעיני הס"ס. הוא נאבק עם הרדיקלים של משמר הלינקה וניצחם, כי ברלין ידעה שאין תחליף למחנהו הקלריקלי. גם אחרי פרוץ ההתקוממות בסלובקיה ב-1944 שמר טיסו אמונים לרייך וסלובקיה היתה למעשה מדינת חסות, גרורת הרייך. מדיניותו גררה גינויים חוזרים ונשנים מצד הוטיקן, וכן גררה את הכללת שמו ברשימת פושעי המלחמה.

טיסו שנא יהודים אך נראה ששנאתו לא נשאה אופי רצחני. אמון על התורה התיאו-תומיסטית, שלדעתו גרסה כי מוטב לקבל רע קטן כדי למנוע רע גדול, הפקיר טיסו ב-1942 את היהודים כדי למנוע את השתלטות הרדיקלים ונקמה מצד הרייך. גם לאחר שהוטיקן הזהירו כי היהודים המגורשים צפויים להשמדה, לא התערב טיסו ואף המשיך בתעמולה אנטי-יהודית. החוק העניק לו רשות לחלק רשיונות פטור מגירוש, והוא נתן כ-1,100 רשיונות כאלה, בעיקר למומרים וליהודים אמידים. במרס 1943 פסקו הגירושים מסלובקיה, אך עם פרוץ ההתקוממות התחדשו. אוהדיו טוענים שלא היתה לטיסו ברירה, וכי בשנים 1943-1944 טרח למען הצלת שארית הפליטה בסלובקיה, אך התיעוד המצוי אינו מאשר את טיעונם.

באפריל 1945 נמלט טיסו לאוסטריה, נתפס, הוסגר לצ'כוסלובקיה, נידון למיתה והוצא להורג. משפטו, ובעיקר הוצאתו להורג, הושפעו לדעת רבים משיקולים פוליטיים. כיום נחשב טיסו בעיני אוהדיו קורבן שנפל על מזבח שאיפת העם הסלובקי להגדרה עצמית.

לקריאה נוספת:
משמר הלינקה

באתר יד ושם:
ערכי לקסיקון נוספים בנושא אוכלוסיות מקומיות
מערך שיעור בנושא יהודים וסביבתם – יחידים, חברות ומדינות
מבחר חומרים בנושא אוכלוסיות מקומיות



אל האסופה אוכלוסיות מקומיות3

ביבליוגרפיה:
כותר: טיסו, יוזף (1887-1947)
שם  הספר: האנציקלופדיה של השואה
עורך הספר: גוטמן, ישראל
תאריך: 1990
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה; ספרית פועלים
הערות: 1. כרך א: א-ב
2. כרך ב: ג-ז
3. כרך ג: ח-מ
4. כרך ד: נ-צ
5. כרך ה: ק-ת
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית