הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > העולם והשואה > ארצות העולם החופשיעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מלחמות עולם > מלחמת העולם השנייה
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהספרית פועלים



תקציר
איזנהאואר, דויט דיויד, מצביא ומדינאי, נשיאה ה- 34 של ארצות-הברית. במלחמת-העולם השנייה היה איזנהאואר האדריכל והמפקד של פלישת בעלות-הברית לאירופה והמפקד העליון של כוחות בעלות-הברית המערביות ביבשת. בשנים 1953-1961 היה איזנהאואר נשיאה של ארצות-הברית.



איזנהאואר, דויט דיויד (1890-1965)


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

(Dwight David Eisenhower). מצביא ומדינאי, נשיאה ה- 34 של ארצות-הברית. במלחמת-העולם השנייה היה איזנהאואר האדריכל והמפקד של פלישת בעלות-הברית לאירופה (6 ביוני 1944) והמפקד העליון של כוחות בעלות-הברית המערביות ביבשת (SHAEF) עד לכניעתה של גרמניה (8 במאי 1945). אחרי המלחמה היה המפקד העליון של כוחות הכיבוש האמריקניים באירופה. בשנים 1945-1948 היה ראש המטות המשולבים של ארצות-הברית ובשנים 1950-1952 – המפקד העליון של כוחות נאט"ו.


אייזנהאואר בעת ביקור במחנה עקורים

הצבאות בפיקודו של איזנהאואר שיחררו עשרות אלפי יהודים במחנות ריכוז ועבודת-כפייה. איזנהאואר עצמו ביקר בכמה מחנות ריכוז עם שחרורם והביע את הזדעזעותו ממעשי הזוועה בפומבי בעיתונות וברדיו. הוא אף פקד להביא חיילים אמריקנים רבים ככל האפשר לביקורים במחנות כדי שידעו על זוועות הנאצים.

כעבור יותר משלוש שנים תיאר איזנהאואר, בספרו Crusade in Europe ('מסע צלב באירופה, 1948) את רושם ביקורו הראשון במחנה ריכוז:

אותו יום ביקרתי לראשונה במחנה זוועות, שהיה ליד העיר גותה (Gotha). אף פעם לא הצלחתי לתאר את התגובות הרגשיות שהיו לי בעומדי לראשונה פנים אל פנים נוכח עדות שאינה ניתנת לערעור על הברוטליות של הנאצים ועל ההתעלמות המוחלטת מכל צל צילה של התנהגות אנושית. עד לאותה שעה ידעתי על כך באופן כללי או ממקורות משניים. ואולם, ברור לי שמימי לא חוויתי זעזוע הדומה בעוצמתו לזעזוע שפקד אותי באותו ביקור. סיירתי בכל פינה ובכל חור במחנה, כי חשתי שמחובתי להיות מוסמך מאותה שעה ואילך להעיד ממראה עיניים על אותם דברים, למקרה שאי-פעם תצמח בארצנו האמונה או ההנחה כאילו 'הסיפורים על ברוטליות הנאצים לא היו אלא דברי תעמולה בלבד'.

איזנהאואר יצר משרה של יועץ לענייני יהודים למפקד העליון של כוחות בעלות-הברית, במטרה לזרז את פתרון בעייתם העקורים היהודים. הוא הושפע מאוד מהיועץ הראשון, הרב הצבאי יהודה ניידיץ, ואישר הקמת מחנות נפרדים לעקורים (Displaced Persons: DPs) באיזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, בכדי לאפשר את שיקומם הגופני, החברתי והרוחני של ניצולי השואה. הפעולה ההיא איפשרה את התארגנותה של 'שארית הפלטה' כגורם יהודי אוטונומי. לימים הורה איזנהאואר לאפשר כניסה למחנות ההם לאלפי ניצולים יהודים שהוברחו בתנועה ה'בריחה' ממזרח אירופה ודרום מזרחה אל אזורי הכיבוש האמריקניים בגרמניה ובאוסטריה.

באוקטובר 1945 נפגש איזנהאואר עם דוד בן-גוריון והסכים לבקשתו לאפשר פעולות מורים לעברית ומדריכי חקלאות מארץ-ישראל במחנות העקורים. בכך נפתחה האפשרות לפעולה נרחבת של היישוב וה'הגנה' בקרב 'שארית הפלטה' והפיכתם לגורם מרכזי בתנועת ההעפלה.
ב- 1953-1961 היה איזנהאואר נשיאה של ארצות-הברית.

לקריאה נוספת:
ארצות-הברית
אונרר"א
בריטניה

באתר יד ושם:
ערכי לקסיקון נוספים בנושא העולם והשואה
משפטי נירנברג
טוראי טולקאצ'ב בשערי הגיהנום (תערוכה מקוונת)



אל האסופה העולם והשואה3

ביבליוגרפיה:
כותר: איזנהאואר, דויט דיויד (1890-1965)
שם  הספר: האנציקלופדיה של השואה
עורך הספר: גוטמן, ישראל
תאריך: 1990
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה; ספרית פועלים
הערות: 1. כרך א: א-ב
2. כרך ב: ג-ז
3. כרך ג: ח-מ
4. כרך ד: נ-צ
5. כרך ה: ק-ת
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית