עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > דת - תפילה ופולחןעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיי דת בתקופת השואה
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה



תקציר
בלהה שפר נולדה בשנת 1932 בברלין, גרמניה. בעדותה מתארת בלהה שפר את חגיגת בת המצווה שלה שחל ביום הגיעם למחנה ברגן-בלזן, ואת חגיגת בר המצווה של אחיה הקטן.



מעדותה של בלהה שפר על בת- מצווה במחנה ברגן-בלזן


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

בלהה שפר נולדה בשנת 1932 בברלין, גרמניה.
משפחתה היגרה לאמסטרדם לאחר ליל הבדולח, שם למדה בבית ספר יהודי.
במאי 1940, עם פלישת גרמניה להולנד, ניסתה משפחתה להימלט באוניות מרוטרדם לאנגליה אך נכשלה, ואביה נשלח למחנה ווסטרבורק.
ב- 1942 נשלחה עם אימה ושני אחיה לווסטרבורק, משם נשלחו לברגן בלזן. מברגן בלזן נשלחו דרך תורכיה לישראל בהסכם חילופי שבויים ייחודי מאוד וחד פעמי, במסגרתו הוחלפו יהודים בגרמנים שישבו בארץ ישראל (הטמפלרים)

כל הזמן שהיינו בווסטרבורק, היינו מקבלים חבילות מאחי (שהיה מחוץ למחנה עם המחתרת ההולנדית). היינו מקבלים מכתבים, והיינו מקבלים חבילות. בחבילות האלה היו כל מיני דברים שאפשר להשיג ודברים שנשמרים, שימורים, צנצנת ריבה, חפיסת שוקולד...כאשר ידענו שאנחנו עוברים לברגן בלזן, כשאנחנו מסתדרים שם בצריף, חילקו תה ולחם עם הריבה הנוזלית הזאת שהייתה אחר כך האוכל הקבוע שלנו בברגן בלזן, אז אימא אומרת: "נתאסף כאן על יד המיטה ונאכל משהו". ואז המשפחה מתאספת ואנחנו מתיישבים. ואז אימא שלי מתכופפת אל התרמיל שלה ושולפת צנצנת ריבת תות שדה, שאני אהבתי מאוד מאוד, ולפעמים אחי היה שולח בחבילה. וכבר לא הייתה לנו בזמן האחרון חבילה מאחי. ואז כולם מתפלאים, ואימא אומרת לי: "מזל טוב- בת-מצווה שלך, יום הולדת שלך." כלומר, הייתי אז בת 12. אימא זכרה לעשות איזה אירוע ושמה בתיק שלה את הצנצנת הזאת. זאת הייתה חגיגת בת-המצווה שלי. זה היה ביום שהגענו לברגן בלזן.

ואז הגיע הזמן שאחי השני, מאיר, הגיע לגיל בר-מצווה. אבי דאג שמישהו יקח על עצמו ללמד אותו מה שילד צריך לדעת לבר מצווה. לעלות לתורה, לברך, אפילו קצת לקרוא בתורה. הוא לימד את אחי. אנשים שהיו במחנה ועזבו, הרבה פעמים השאירו תרמילים נטושים. אז אחר כך היו מסתכלים מה יש בהם. וכך נמצא זוג תפילין נטוש של מישהו שנשלח הלאה, והחליט שאת זה הוא לא צריך. אבי לקח את זה, ומצא מישהו שיבדוק אם זה בסדר. אני אפילו הצלחתי לארגן מתנה לאחי. אישה שישנה באזור שלנו שכחה את הסידור שלה. אז במקום שהסידור יתגלגל אימא שלי אמרה: "תקחי את זה, תשמרי על הסידור שלא יתגלגל" זה היה סידור יפה. אז כתבתי שם הקדשה לאחי, וזאת הייתה המתנה שלי לבר-מצווה שלו.

אחי עוד שלח חבילה עם בקבוק יי"ש ואימא שלי אפתה עוגה מלחם ישן, זה היה פטנט שלה, אני לא יודעת בדיוק איך היא עשתה. היא לקחה את זה, פוררה את זה עם ריבה, ועל התנור (בכל צריף היה תנור גדול) היא אפתה עוגה. והייתה לנו בר-מצווה! אחי עלה לתורה, ואפילו קרא קצת בתורה. הוא התחיל להניח תפילין, ושתו לחיים, ואכלו עוגה! זו הייתה הבר-מצווה של אחי."

לקריאה נוספת:
מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו
מזיכרונותיו של שלום אילתי : יום הכיפורים בגטו קובנה
מיומנו של משה פלינקר על חג השבועות וסוגיית "העם הנבחר"

באתר יד ושם:
עדויות נוספות בנושא חיי דת בתקופת השואה
לחיות בכבוד ולמות בכבוד – שמירה על חיי הדת (תערוכה מקוונת)
מערך שיעור – בר/בת מצווה



אל האסופה חיי דת בתקופת השואה3

ביבליוגרפיה:
כותר: מעדותה של בלהה שפר על בת- מצווה במחנה ברגן-בלזן
שם  הפרסום מקורי: יד ושם : מרכז המידע אודות השואה
תאריך: -
בעלי זכויות : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הערות: 1. מידע זה מופק על ידי צוות בית הספר המרכזי להוראת השואה ובסיוע אגפי יד ושם השונים.
הערות לפריט זה:

1. ארכיון יד ושם, 10682 /0.3.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית