לורה קודיש, ילידת דורטמונד (DORTMUND) שבגרמניה, בשנת 1926.
אביה היה דמות מרכזית ומשפיעה בעיר, ונשלח לאחר ליל הבדולח למחנה זקסנהאוזן. העדה הועברה בטרנספורט הילדים לאנגליה וחיה אצל משפחה יהודית, שם קבלה יחס נפלא. היא התכחשה לעברה ולא ידעה את גורל בני משפחתה עד לפגישה עם ילדי הקינדר טרנספורט מאנגליה, בעקבותה נפגשה עם אחותה מארה"ב והכירה מחדש את האב דרך כתביו.
...אני רק יודעת שהגעתי לשם והייתי צריכה להיות מאד מבוגרת פתאום. הרגשתי את הכובד של להיות מבוגר. הייתי שמה, אני לא זוכרת כמה זמן. עד שבאמת הגעתי למשפחה.
ש. מי זאת הייתה המשפחה, ואיפה זה היה באנגליה?
ת. זה היה בלונדון.
ש. את גרת בבית בלונדון. באיזה אזור זה היה?
ת. אזור שנקרא טוטריץ'. גם כן לא אזור יהודי. מהרגע הראשון אני הייתי לגמרי מסונוורת ממה שאני ראיתי. ההתרשמות שלי היא הייתה של אור, של יופי, של הנאה, של כל דבר שלא היה לי לפני כן. זה היה בית זוהר.
ש. מה שם המשפחה היה?
ת. סבה – Sebba. משפחה גדולה, מאד ציונית. משפחה שמאד שומרת על הפרטיות שלה, מכיוון שהם תורמים מאד מאד גדולים היום. אז לא הייתי רוצה לפרט יותר מדי. הם משפחה שטדי קולק בעצמו פתח את המוזיאון בשבילם, אחרי שעות הפתיחה.
ש. מאיזה מוצא שם? הם ממוצא אנגלי?
ת. רוסי ביסודו של דבר, אבל מאד מאד אנגליים.
ש. את אומרת שראית פתאום אור, שזה סנוור אותך.
ת. כן, באופן פיזי. את נכנסת לתוך בית שפתאום הכל לבן, הכל מואר, הכל יפה, הכל מודרני, הכל אחר. זה כבר מחזיר אותי לכך שכשאני רציתי לדעת מה יהיה באנגליה. אז אמרו לי שזה מאד מאד אולד-פשנד. מיושן כזה, לא מתקדם. זה מה שהבנתי. פתאום הגעתי, ובפעם הראשונה בחיים שלי ראיתי אוטובוס בן שתי קומות. זה היה לי זעזוע אמיתי. אני לא ידעתי האם זה אולד-פשנד או אם זה מודרני. לא יכולתי לדעת. פתאום התבלבל אצלי המקובל והמושג.
אז פה נכנסתי לתוך בית שהכל היה מצוי. בית יפה, מסור, ילדים יפים, ילדים קטנים. בסך הכל בעלי הבית הם היו בני עשרים ותשע, אולי שלושים וקצת. הם היו צעירים עם ילדים קטנים בזמנו. אז היו שני ילדים, אחר כך היו שישה. בית שהיה מטופל עם גנן ועם מטפלת.
ש. אז את אהבת את החיים גם המטריאליים האלה?
ת. לא, לא במיוחד. אבל נקלעתי לתוך זה.
ש. זה הרשים אותך?
ת. לא, לא, בזה את טועה. זה לא מה שהרשים אותי, אבל הקלות אחרי הכובד, לא החומריות. אבל אחרי הצנע של החיים שחייתי. אני לא מדברת באופן פיזי או סביבתי. אבל נגיד שהחושך הסביבתי שנגרם על ידי כל המצב בגרמניה, אז השינוי היה כה גדול. ואני נקלעתי לתוך זה, וקיבלו אותי מאד מאד יפה, מכל הבחינות.
לקריאה נוספת:
קינדר-טרנספורט
מבצע ה"קינדרטרנספורט" להצלת ילדים יהודים באירופה
באתר יד ושם:
עדויות נוספות בנושא הצלה
אתר יד ושם: חסידי אומות העולם
המוזיאון החדש – התנגדות והצלה
