הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > גרמניה הנאצית והיהודים 1933-1939
יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. בית הספר המרכזי להוראת השואה



תקציר
שלושה שבועות לאחר חרם הראשון באפריל, ב-21 באפריל 1933, חוקק המשטר הנאצי את החוק האוסר על שחיטת בהמות ועופות על פי דין ישראל. זה היה החוק היחיד בתקופה זו שפגע בדת ישראל באופן ישיר.



איסור השחיטה הכשרה בגרמניה
מחברים: חוי בן ששון; עמוס גולדברג


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

שלושה שבועות לאחר חרם הראשון באפריל, בכ"ח בניסן תרצ"ג (21 באפריל 1933), חוקק המשטר הנאצי את החוק האוסר על שחיטת בהמות ועופות על פי דין ישראל. לפי החוק, נאסרה שחיטת העופות לפני כריתת הראש כולו ונאסרה שחיטת בהמה לפני הימומה במכת חשמל. הימום הבהמה עלול היה לפגוע באיבריה הפנימיים ולהופכה לטרפה, וממילא הפך את השחיטה, לכאורה, ללא כשרה. אמנם, היה זה רק חוק אחד מבין מאות תקנות, חוקים וצווים שניחתו על היהודים בגרמניה במהלך שנות השלושים, אולם היה זה החוק היחיד בתקופה זו שפגע בדת ישראל באופן ישיר. שאר הגזירות והחוקים שחוקק המשטר הנאצי נועדו לבודד את היהודים, להשפילם, לנשלם כלכלית ולגרום להם להגר.

את האיסור על השחיטה היהודית לא המציאו הנאצים. החל משנות השישים של המאה התשע-עשרה התאמצו אגודות של 'צער בעלי חיים' ברבות ממדינות אירופה לאסור את השחיטה היהודית בתואנה כי זו שחיטה אכזרית במיוחד הגורמת סבל רב לבעלי החיים. במרבית המקרים נשאו מאבקים אלו אופי אנטישמי מובהק ורבנים, חוקרים ואישי ציבור מכל גוני הקשת הציבורית-יהודית נדרשו למאמצים כבירים כדי למנוע חקיקת חוקים אלה ולהוכיח שדווקא השחיטה היהודית היא הרחמנית ביותר מבין שיטות השחיטה הקיימות. מאמצים אלו נשאו בדרך כלל פרי, ואולם, במדינות אחדות כגון שוויץ (בשנת תרנ"ג; 1893), נורווגיה (בשנת תרפ"ט; 1929), שבדיה (בשנת תרצ"ז; 1937) ואף במדינת בוואריה שבגרמניה (בשנת תר"ץ; 1930), הצליחו אגודות 'צער בעלי חיים' במאמציהן והחוק נגד השחיטה היהודית התקבל. במדינות אלה, למעט בוואריה, תקף חוק זה עד ימינו אלה.

עם החלת החוק נוצר בגרמניה מחסור חמור בבשר כשר. בשנים הראשונות עוד נהגו לשחוט במדינות שכנות לגרמניה, כגון צרפת ודנמרק, ולייבא את הבשר, אך פתרון זה היה יקר מאוד ורק מעטים יכלו להרשות לעצמם לרכוש בשר מיובא בתקופה כלכלית רעה זו. מאוחר יותר, בשנת תרצ"ו (1936), אסרו השלטונות לייבא בשר כמעט לגמרי. מכאן ואילך הותר יבוא מצומצם מאוד של בשר שנועד אך ורק למוסדות ציבור וגם זאת רק בתנאים מחמירים. בהמשך נאסר גם יבוא זה והיהדות האורתודוקסית נאלצה למעשה, להתמודד עם מציאות שבה הבשר אינו בנמצא. במקומות רבים התקיימה אמנם שחיטה מחתרתית, ואולם גם מעשים כאלה של מסירות נפש לא יכלו להביא פתרון לרבים.

לקריאה נוספת:
חרם אחד באפריל 1933
ארגון החרם של ה-1 באפריל 1933 : הוראת המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית
תגובת הציבור היהודי בגרמניה לחוקי נירנברג

באתר יד ושם:
המוזיאון החדש – גרמניה הנאצית והיהודים 33-39
ערכי לקסיקון נוספים בנושא גרמניה הנאצית והיהודים 1933-1939
מבחר חומרים בנושא גרמניה הנאצית והיהודים 1933-1939



אל האסופה גרמניה הנאצית והיהודים 1933-19393

ביבליוגרפיה:
כותר: איסור השחיטה הכשרה בגרמניה
שם  הספר: שנות ראינו רעה : פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה
מחברים: בן ששון, חוי ; גולדברג, עמוס
תאריך: 2003
בעלי זכויות : יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. בית הספר המרכזי להוראת השואה
הוצאה לאור: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. בית הספר המרכזי להוראת השואה
הערות לפריט זה:

1. מתוך כרך א' : האורתודוקסיה בגרמניה תחת השלטון הנאצי.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית