בציור מתוך הספר מתוארת שקילת ארבעת היסודות: יסוד העפר מצויר בצורת הרים וגבעות, בתים ושדות. על כך מדובר בפסוק "ושקל בפלס הרים וגבעות במאזניים" (ישעיה מ 12). המחבר פרש את המילה "פלס " כ"מטה הברזל" של המאזניים, שבציורו אוחזת בו יד שמימית, המגיחה מתוך ענן. יסוד המים מיוצג בציור על ידי מי הים שבאופק. היסוד "אויר" מתואר בציור ראליסטי של מפוח ובעיצוב סמלי של דמות מיתולוגית שמנשיפת פיה יוצא ונושב הרוח. לדברי המחבר, גם הרוח ניתן לשקילה: "גם פלס ומשקל שם לרוח" (המחבר רומז לפסוק "לעשות לרוח משקל" איוב כח 25) וכך גם האש, המיוצגת על ידי התנור המוסק.
המחבר מנסה להסביר, באמצעות ציור זה כי אמנם לבני האדם אין אפשרות לשקול אש או רוח במצבם הנפרד, אבל אפשר לשקול אותם כשהם מתחברים עם יסודות אחרים. למשל: כלים העשויים חומר מעורב במים, שמיבשים אותם באויר ואחר כך הם עוברים תהליך של שריפה בתנור אש, יש בהם מכל ארבעת היסודות. כלים אלו ניתנים לשקילה- וכך ניתנים לשקילה ה"יסודות" שבהם.