אם קבלת לוחות הברית על ידי עם ישראל היתה מתרחשת בימינו, אירוע דרמטי זה בוודאי היה משודר בטלוויזיה. ציור זה מתאר סצנה המופיעה על גבי מסך טלוויזיה. מעל משולש שחור הנדמה כמשטח מוגבה, מוצבת צורה המזכירה את לוחות הברית, אלא שלא כתובים עליה עשרת הדיברות. במקום, נראים הלוחות כאילו שמים כחולים נראים מבעדם, וקרני אור לבנות הממשיכות את צורת המשולש, וצורה נוספת, של מעין כן, מעמד או מזבח. ניתן לראות את המשולש השחור ובסופו לוחות הברית הכחולים כתזכורת לעבדותם של בני ישראל במצרים בבניית הפירמידות, עבדות שבסופה האפל והמאיים הגיעה גאולה (אור) - מתן לוחות הברית, המסמל את בריתו של האל עם בני-ישראל; ואולי ניתן לראות את המשולש גם כתזכורת להר ממנו ירד משה עם הלוחות. מאחור – קיר אבנים, כנראה הכותל המערבי, שנבנה הרבה אחרי שניתנו לוחות הברית לעם ישראל, אך קשור קשר הדוק לבריתו של האל עם בני-ישראל.
מימין ל"מסך" מתוארים כפתורים של עשרה ערוצי טלוויזיה, הכתובים פעמיים: באמצעות ספרות רומיות ובאמצעות ידיים, ספירה המתחילה למעלה עם אצבע אחת ומסתיימת למטה עם עשר אצבעות, או אולי להיפך: ספירה המתחילה למטה, מעשר עד אחת. האצבע האחת היא כנראה זו המייצגת את הערוץ הדולק עכשיו, שכן יד זו צבועה בצבע אחר, ומצויה במנח אחר. מוטיב של יד מופיע ביצירות נוספות של מיכאל סגן-כהן, ובין היתר מוטיב זה מתקשר לדמות האל. בציור "היהודי הנודד" שיצר סגן-כהן ב-1983 מתוארות שתי ידיים. אחת מהן היא יד אלוהים היוצאת מהשמים, כפי שנהוג היה לתאר באמנות היהודית את הנוכחות האלוהית. את היד המופיעה על גבי הטלוויזיה ניתן לראות כיד אלוהים, משום שהיא יוצאת מחלקו העליון של הציור, אך ניתן לראותה גם כיד שתפקידה להצביע לכיוון מסוים, כמו היד בציור "שם" משנת 1982 המשמשת בתפקיד של הצבעה. היד על גבי הטלוויזיה מצביעה באמצעות הבוהן כלפי מעלה, לכיוון השמים, לכיוון האל. הספירה מאחד עד עשר ובעיקר הספירה ההפוכה מלמטה למעלה מזכירה את הספירה בשיר "אחד מי יודע" ורומזת בכך שוב אל האל. ניתן לומר שהערוץ הדלוק הוא ערוץ מספר אחד שהוא הערוץ של אחד אלוהינו, וכל הסמלים המתוארים בערוץ זה קשורים לאל ולבריתו עם העם.
מה רוצה לומר מיכאל סגן-כהן כשהוא מציב סמלים לאומיים ודתיים אלה על גבי מסך טלוויזיה? מדוע קושר סגן-כהן את הסמלים האלו לתקשורת ההמונים?
