הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > גטו ובידוד > מערב אירופהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים בשנים 1945-1939 > הקהילה והמשפחה
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה



תקציר
בולה-לוי מרים, ילידת אמסטרדם (Amsterdam), הולנד, 1917. בעדותה מתארת מרים את הקמת מועצת היהודים ותחומי אחריותה בהולנד.



מעדותה של מרים בולה-לוי על הקמת היודסה-ראט ופעולתו בעת הגירושים, הולנד


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

בולה-לוי מרים, ילידת אמסטרדם (Amsterdam), הולנד, 1917.
העדה היא בת למשפחה דתית ציונית. העדה הייתה חברה בתנועת הנוער "זכרון יעקב". במסגרת עבודתה ב"ועד למען פליטים יהודים" סייעה ליהודים שהיגרו מגרמניה להולנד בשנות השלושים. ב-9-10 במאי 1940 פלש הצבא הגרמני להולנד וכעבור מספר ימים נכנע צבא הולנד. לאחר הכיבוש הגרמני עבדה העד במחלקה הסוציאלית של היודסה-ראט (מועצת היהודים). ביוני 1943 גורשה העדה למחנה המעבר ווסטרבורק, ועבדה בבית הספר שהוקם במחנה. בינואר 1944 גורשה העדה מווסטרבורק למחנה ברגן-בלזן. ב-10 ביולי 1944 התבצעה עסקת חליפין: אסירים יהודים במחנה ברגן-בלזן שהיו בעלי רשיונות עלייה לארץ ישראל הוחלפו תמורת אזרחים גרמנים שהתגוררו בא"י. העדה שהייתה חלק מעסקת חליפין זו הגיעה לארץ ישראל ביולי 1944.

…הכל עבר ליודסה-ראט (Joodsche Raad).

ש. גם תחום התרבות ובתי-ספר? הכל בתחום טיפולו של היודנרט?
ת. כן.

ש. מי מינה את היודנרט?
ת. הגרמנים... הם מינו את יושב ראש והמזכיר של ה- Committee for Jewish Refugees [הוועדה למען פליטים יהודיים] ליושבי ראש של היודסה-ראט, שיעמדו תחת פקודה של הגרמנים... שני יושבי הראש בחרו אחר כך מי יהיו חברים במועצה.

ש. האם האקציות היו מאורגנות? היו גם רשימות מאורגנות מראש, מי יוצא בכל משלוח נכון?
ת. על היודסה-ראט היה לערוך רשימות וכמעט בכל ערב באו הגרמנים, אחרי שמונה, כשידעו שהיהודים היו בביתם, והוציאו את היהודים לפי הרשימות האלה.

ש. מה היו הקריטריונים של היודסה-ראט לקביעת הרשימה? הלא הם ידעו שבערב יבואו להתדפק על דלתות היהודים, ולהגיד להם ללכת.
ת. זהו פרק עצוב מאוד. שני יושבי הראש: פרופסור דויד כהן ומר אברהם אשר קבעו את הקריטריונים. הרשימות נערכו מתוך הכרטסת של הקהילה היהודית לפי הקווים שכהן ואשר קבעו. החשיבות של האנשים כלפי היהדות בהולנד היה צריך להיות הקו המוביל, אבל למעשה היה המצב "מי מכיר את מי". כשאתה מכיר את האדם, אתה יכול להעיד שחשוב שיישאר בהולנד. בהתחלה זה היה נכון בהרבה מקרים. אבל במשך הזמן, כשנודע שהיודסה-ראט ערך את הרשימות, זרמו לבנין אלפי אנשים, שכולם התחננו למחוק את שמם מהרשימות, לקבל איזה משרה ביודסה-ראט שתתן להם Sperre [פטור] כי עובדי היודסה-ראט אפילו אם הוא היה שליח, או אפילו משרה פיקטיבי, קיבלו איזה מסמך שהיו פטורים 'לעת עתה' מה- Arbeitseinsatz , (כך קראו הגירוש). התוצאה היתה שאלה שנכללו ברשימות ונשלחו לווסטרבורק (Westerbork) היו אנשים בלי קשרים במקומות הנכונים. כל מי שהיה לו איזה שהוא קשרים הצליח להתחמק. אבל לזמן קצר בלבד. בסופו של דבר גם הוא גורש.

לקריאה נוספת:
וסטרבורק
מעדותה של אלן פבזנר על מצוקת היהודים באמסטרדם, הולנד עם כניסת הגרמנים

באתר יד ושם:
עדויות נוספות בנושא גטו ובידוד
מבחר חומרים בנושא גטו ובידוד



אל האסופה גטו ובידוד3

אל האסופה חיים יהודיים בשנים 1939-19453

ביבליוגרפיה:
כותר: מעדותה של מרים בולה-לוי על הקמת היודסה-ראט ופעולתו בעת הגירושים, הולנד
שם  הפרסום מקורי: יד ושם : מרכז המידע אודות השואה
תאריך: -
בעלי זכויות : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הערות: 1. מידע זה מופק על ידי צוות בית הספר המרכזי להוראת השואה ובסיוע אגפי יד ושם השונים.
הערות לפריט זה:

1. ארכיון יד ושם, 0.3/5570.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית