עמוד הבית > אמנויות > אמנויות העיצובעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומי
עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל


תקציר
עד המאה ה- 19 לא היו בגדים מותאמים לצורכי ילדים ותינוקות. רק בעקבות הדיון בזכויות האזרח, הגברת המודעות לצורכיהם המיחדים של הילדים והעלייה בהשפעת הבורגנות וערכיה המשפחתיים, החלו לעצב ביגוד מיוחד לילדים.



סיפורי בגדים
מחברת: שושנה-רוז מרזל


קשה להעלות על הדעת שעד המאה ה- 19 לא היו בגדים מותאמים לצורכי ילדים ולתינוקות. בגדי הילדים היו העתקים בזעיר אנפין של בגדי מבוגרים, כאשר כל מעמד הלביש את ילדיו בהתאם לבגדים המקובלים בשורותיו.

כיצד התפתחו בגדי הילדים? כיצד שיקף תהליך זה את השינוי ביחס לילדים עצמם. את תהליך התפתחותם של בגדי הילדים נציג להלן באמצעות תמונות תקופתיות. כן נבחן כיצד משקף תהליך זה את השינוי ביחס לילד גופו. בגדי ילדים מ- 300 השנים האחרונות המוצגים בימים אלה במוזיאון יהדות איטליה בירושלים, ידגימו את הפן היהודי של חלק מתהליך זה.

בימי הביניים היו עוטפים את התינוקות עם לידתם בתוך רצועות בד ארוכות מכף רגל ועד סנטר. הם היו "חנוטים" כמו גלמים ותנועתם הוגבלה. התפיסה הרווחת גרסה שרק כך, גופם יגדל בצורה ישרה ובריאה, בתחריט מן המאה ה- 16 המצוי בלובר והמתאר טקס ברית מילה עדיין עטוף התינוק בדרך זו וכך אף בציור משנת 1625.

עם התפתחותו החל התינוק ללבוש גלימה ארוכה. כאשר החל ללכת ולמד לשלוט בצרכיו קיצרו את הגלימה. הבגד היה זהה לבני שני המינים. לגלימת הבנים היה פתח מלפנים, ולגלימת הבנות – פתח מאחור. כאשר בגר מעט נראה הילד כמיניאטורה של איש בוגר ולא הייתה כל התחשבות בצרכיו כילד. הבגדים שיקפו את התפיסה האירופית כלפי הילד שראתה בו איש קטן, והאופנה אף לא הבחינה בין מבוגרים בגילאים שונים.

בתמונה משנת 1577, נראית ילדה כבת שלוש לבושה כמבוגרת, המחזיקה בובה הלבושה אף היא כך. הבד שממנו עשויה השמלה יקר ומקושט, והגזרה צמודה לגוף. במקביל, בתמונה שצוירה ב- 1599, נראית אליזבט הראשונה מלכת אנגליה הלבושה בסגנון דומה כנערה צעירה אף שכבר מלאו לה 66 שנים.

בציור מסוף המאה ה- 17 (1690) אין הבדל בין בגדי הדורות השונים וגם פני הילדים נראים כפני מבוגרים.

במהלך המאה ה- 18 התחולל שינוי רעיוני מהותי באנגליה שהעלה על נס את זכויות האזרח. התהליך פשט לצרפת ולארצות אחרות והגיע לשיאו במהפכה הצרפתית. העיסוק בזכויות האזרח מיקד את ההבחנה בשלבים השונים של חיי האדם והעלה את המודעות גם לילדים ולצורכיהם המיוחדים. הפילוסוף הצרפתי ז'אן-ז'אק רוסו ( 1712 -1778), שכתביו השפיעו רבות על בני דורו, פרס בספרו "אמיל" (1762) את משנתו החינוכית החדשנית דאז שלפיה יש לחנך ילדים בהתאם לצורכיהם, ובעקבות זאת הם יגדלו ויהפכו לאזרחים טובים ונאמנים.

ואכן, לקראת המאה ה- 19 מתחילים לעצב ביגוד ההולם את צורכי הילדים. התינוק כבר לא "ארוז" מהצוואר ומטה, והחיתול עוטף את הילד למטה מהחזה, חלקו העליון נתון בחולצה והוא יכול להניע את ידיו. חולצות מעין אלו ניתן לראות במוזיאון יהדות איטליה. בציוד מסוף המאה ה- 18 (1795) נראים שני ילדים שבגדיהם עדיין דומים לבגדי מבוגרים בני תקופתם אך כבר ניכר שינוי בלבושם ובהבעתם.

בציור משפחה מתחילת המאה ה- 19 (1810) נראים הבגדים מותאמים להבדלי הדורות ולצורכי הילדים. הילדות בשמלות בהירות ונוחות, ללא מחשוף ועם שרוולים פשוטים שאינם צמודים לזרועות. מתחת לשמלות מציצים מכנסונים המאפשרים תנועה חופשית תוך שמירה על צניעות.

במהלך המאה ה- 19, הולכת וגוברת השפעתה של הבורגנות וערכיה המשפחתיים, ואלה מאיצים את התהליך, מכאן ואילך משפרים את בגדי הילדים, הגזרות הופכות נוחות ומאווררות יותר, הבדים פשוטים ונעימים יותר למגע והצבעים כהים יותר. את הבגדים קל יותר ללבוש ולפשוט ואף מתחדדים ההבדלים בין בגדי בנים לבגדי בנות. בכרזה לבית כל בו בפריז מ- 1880 כבר לא ניכרת זיקה בין לבוש האם ללבוש הילדה. התפיסה המבחינה בין ילד למבוגר כבר הופנמה לחלוטין. במקביל, מאמצע המאה ה- 19 נפוצו לראשונה ספרי דגמים של בגדי ילדים אשר הקלו על האימהות את הכנת בגדי הילדים.

תהליכי השינוי שעברו על בגדי ילדים באירופה לא פסחו על בגדי הילדים היהודים באיטליה, מאחר שבגדי היום-יום עברו בדרך כלל מילד לילד במשפחה וכשהתבלו שימשו חומר הטלאה, שרדו בעיקר השמלות והגלימות ההדורות שנלבשו במועדים ובאירועים. מרבית ה"שמלות" המפוארות המוצגות בתערוכה "איטליה: זיכרונות ילדות" נועדו לטקסי ברית מילה. שמלות אלה עברו במשך דורות במשפחה ונלבשו בבריתות רבות. הפריטים נתפרו לרוב ביד אוהבת והם עשויים בדי משי, סטן, פשתן וכותנה לבנים ומעוטרים בעבודות תחרה עדינות וברקמות, גלימות טבילה בכנסייה ובגדים חגיגיים של יום ראשון היוו השראה לשמלות ברית מילה אלה, שהיו מלוות באביזרים כגון כובעים, גרביים, מעילונים ועוד.

ביבליוגרפיה:
כותר: סיפורי בגדים
מחברת: מרזל, שושנה-רוז
תאריך: נובמבר 2004 , גליון 2 (178)
שם כתב העת: עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. כתב העת עת-מול יצא בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן עד לשנת 1998. החל משנת 1999 ההוצאה לאור הינה יד יצחק בן צבי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית