עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומי > היסטוריה וארכיאולוגיהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור
מקסם


תקציר
סקירת חמישים שנות ארכיאולוגיה בישראל - על התפתחות ענף הארכיאולוגיה במדינת ישראל, הארכיאולוגים והחוקרים החשובים, אתרים מרכזיים וציוני דרך בתולדות המחקר.



חמישים שנות ארכיאולוגיה בישראל
מחבר: פרופ' אליעזר אורן


מבוא
מעמדה המיוחד של ארץ התנ"ך וקדושתה לשלוש הדתות הביאו להתעניינות רבה בעברה של ארץ-ישראל. כבר בשנת 1865 נוסדה הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל, והונחו היסודות למחקר ארכיאולוגיה ולמיפוי שיטתי של הארץ. בראשית המאה הנוכחית הוקמו בירושלים מכונים לחקר א"י ועברה, והוחל בפעולות סקר וחפירות באתרים מרכזיים כגון ירושלים, גזר, תענך, מגידו, יריחו ושומרון. בשנת 1920 כוננה מחלקת העתיקות הממשלתית ונוסח חוק העתיקות שנועד להסדיר את הפעולה הארכיאולוגית של משלחות החפירות והמוסדות המדעיים. המחקר הארכיאולוגי קיבל תאוצה ניכרת בין מלחמות העולם. בתקופה זאת נתגבשה המתודה הארכיאולוגית המודרנית בשורה של מפעלי חפירה מרשימים (בית שאן, מגידו, יריחו, לכיש, שומרון, בית שמש, תל בית מירסים וערי הנגב), שתוצאותיהם נעשו אבן פינה לארכיאולוגיה המודרנית, כולל התפתחות התרבות החומרית לתקופותיה, סיווג כלי החרס לסוגיהם וגיבוש הלוח הכרונולוגי. במיוחד ראוי לציין את תרומתם של חוקרים כגון ו.פ. אולברייט, נ. גליק וא. רייט בגיבוש האסכולה של הארכיאולוגיה המקראית.

הקמת החברה לחקירת א"י ועתיקותיה בשנת 1921 מציינת את ראשית השתתפותם של חוקרים יהודיים במפעל הארכיאולוגי, כגון נ. סלושץ בחפירות טבריה וירושלים, א.ל. סוקניק ונ. אביגד בשומרון, י. מ. קראוזה בהעי, נ. גליק בסקר עבר הירדן המזרחי וכן א.ל. סוקניק, ב. מייזלר, נ. אביגד וא. מאייר בחקירת שרידי החומה השלישית בירושלים, בתי-כנסת (טבריה, בית אלפא, חמת גדר, אשתמוע) ובבית שערים - העיר החשובה ובית הקברות שבקרבתה, שהייתה מקום מושבו וקבורתו של ר' יהודה הנשיא ושזוהתה לראשונה על-ידי י. בן צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל ומראשוני חוקרי קדמוניות ארץ-ישראל.

הקמת מדינת ישראל
אגף העתיקות והמוזיאונים של מדינת ישראל (בניהול ש. ייבין) ירש את מחלקת העתיקות המנדטורית ופעל תחילה במסגרת משרד העבודה, ולאחר מכן במסגרת משרד החינוך והתרבות.
בשנת 1990 הוקמה רשות העתיקות (בניהול א. דרורי) ומשכנה במשרדי מוזיאון רוקפלר ומוזיאון ישראל. לידה מייעצת המועצה לארכיאולוגיה שחבריה, נציגי המוסדות הארכיאולוגיים, מתמנים על-ידי שר החינוך ומשמשים, בין השאר, בוועדות משנה לרשיונות, לשימור אתרים ועוד.

במהלך השנים נתגבשה אסכולת מחקר ישראלית, שמייסדיה היו מ. שטקליס (ארכיאולוגיה פריהיסטורית), י. ידין, וי. אהרוני (ארכיאולוגיה מקראית או תקופות הברונזה והברזל) ומ. אבי-יונה (ארכיאולוגיה קלאסית). מסימני ההיכר המובהקים של אסכולה זאת הם התייחסות למקרא כאל טקסט היסטורי-לאומי ושחרור מן התיאולוגיה המקראית, וכן עיסוק מקצועי ומתמחה במחקר הארכיאולוגי. בין השאר, פיתוח שיטות ייחודיות של סקר וחפירה ארכיאולוגית וחפירה פריהיסטורית, וכן גישה ייחודית בשאלות מתודיות מרכזיות, כגון הרקע הארכיאולוגי של תקופת האבות או ההתנחלות הישראלית. מן הראוי לציין כי באותם שנים נערכו מחקרים ארכיאולוגיים חשובים בשטחי ארץ-ישראל שמעבר לקו הירוק, כגון ביריחו (ק. קניון), ירושלים (ק. קניון), תענך (פ. לאפ), תל פרע'ה - תרצה (פ. דה-וו), ח'רבת קומראן (פ. דה-וו), גבעון (ג"ב פריטצ'ארד). משלחת החפירות לשכם בראשות ג"א רייט, בדומה לחצור, שימשה כבית-ספר שדה לארכיאולוגיה עבור סטודנטים אמריקניים אשר עמדו בראש החפירות ארץ-ישראל ובירדן.

הפעילות הארכיאולוגית מאז הקמת מדינת ישראל עומדת בסימן של פיתוח חסר תקדים על-ידי מוסדות המחקר הישראליים לצד מוסדות זרים כגון בית-הספר הבריטי לארכיאולוגיה, המכון הגרמני, בית-הספר הצרפתי למקרא וארכיאולוגיה, מכון אולברייט וההיברו יוניון קולג'. מספר החפירות הארכיאולוגיות ב50- שנות מדינת ישראל עולה על כל אלה של מדינה אחרת, כולל מאות רבות של מפעלי חפירה גדולים וקטנים בהשתתפות מאות ארכיאולוגים מקצועיים הפועלים מטעם רשות העתיקות וחמש האוניברסיטאות המקיימות לימודי תעודה בארכיאולוגיה: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר-אילן, וכן משלחות מחקר מרחבי העולם. האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל, שיצאה בהוצאת החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, משקפת היטב את הגידול המואץ במספר החפירות. המהדורה הראשונה משנת 1970, המסכמת את הישגי המחקר עד לשנת 1968, נדפסה בשני כרכים בלבד, ואילו האנציקלופדיה החדשה משנת 1992 נדפסה בארבעה כרכים וכוללת 270 אתרים בתחומי מדינת ישראל. על-פי ארכיון רשות העתיקות הוענקו בשנים 1949 1998- 6,000 רשיונות והרשאות לחפירות ארכיאולוגיות.

מאז החפירה הראשונה במדינת ישראל שנערכה בעיצומה של מלחמת השחרור בתל קסילה בראשות ב. מייזלר (מזר), נתקיימו מאות רבות של מפעלי חפירה - כולל חפירות יזומות, חפירות הצלה ובדיקה וסקרים רבים. מקוצר היריעה נסתפק באיזכור המפעלים המרכזיים (בסדר א"ב). כאן המקום לציין את חידוש החפירות, בדרך-כלל על-ידי חוקרים ישראליים, באתרי מפתח שנחפרו בעבר כגון בבית שאן (ידין, מזר, צפריר ופרסטר), גזר (דיור), הצור (ידין, בן-תור), לכיש (אהרוני, אוסישקין), מגידו (ידין, פינקלשטיין ואוסישקין) ותל חסי (טומבס ואחרים).

חפירות חדשות - אבו מטאר וביר ספאדי (פרו), אכזיב (פראוסניץ), אפק (כוכבי ובק), אשדוד (דותן), אשקלון (סטייגר), דור (שטרן), תל דן (בירן), תל הדר (כוכבי), תל הרור (אורן), יקנעם (בן-תור), ירמות (מירושדז'י), כברי (קמפינסקי), מיקנה-עקרון (דותן וגיטין), ממשית (נגב), מערות כבארה והיונים (שטקליס, בר יוסף), נחל אורן (שטקליס, נוי), עבדת (אבי-יונה ונגב), עובידייה (שטקליס, בר-יוסף), עכו (דותן), ערד (אהרוני ועמירן), תל ערני (ייבין), ציפורי (נצר, מאיירס ואחרים), קיסריה (פורת ואחרים), תל קסילה (מייזלר, מזר) רמת רחל (אהרוני), תל שבע (אהרוני), תל שרע (אורן), תימנה (קלם ומזר). לבסוף נזכיר כי מאז שנת 1965 נערך מטעם האגודה לסקר ארכיאולוגי, מחקר שיטתי של הארץ לאזוריה ובמסגרתו מתועדים כל הנתונים הנראים על פני השטח.

מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים פתחה בפני החוקרים הישראליים את ירושלים העתיקה ואת המרחבים הגדולים של יהודה, שומרון, רמת הגולן, רצועת עזה ומדבר סיני. החל מחקר אינטנסיבי שהביא להכרות קרובה ביותר עם ההתיישבות הקדומה באזורים שהיו קודם לכן בחזקת ארץ לא נודעת. במחקרים אלה באה דיסציפלינת הסקר הארכיאולוגי למלוא ביטויה במפעלי סקר גדולים ביהודה, שומרון והגולן (כוכבי), סקר הר אפרים (פינקלשטיין) ומנשה (זרטל), גולן (אורמן, אפשטיין מטמן) וסיני (אורן, בית אריה, רוטנברג, בר-יוסף), וכן בסקר החירום שנערך בנגב לקראת פינוי מתקני צה"ל במדבר סיני. כמו כן נערכו באזורים אלה מאות חפירות כגון אלה בגמלא (גוטמן), בניאס (צפיריס, מעוז), חמת גדר (הירשפלד), הר גריזים (מגן), קדש ברנע (כהן), שילה (פינקלשטיין), העי (קאלווי), יריחו החשמונאית (נצר), וקסרווית (אורן).

ירושלים
פעולות הפיתוח והשיקום בירושלים לאחר איחודה בשנת 1967 הביאו לחשיפת עברה המפואר של העיר בהיקף שלא נודע כמוהו קודם לכן, וסייעו לשחזור תולדות ההתיישבות ותחומי היישוב בתקופות השונות, חיי הרוח והתרבות החומרית העשירה. החפירות העיקריות נעשו ברובע היהודי ובעיר העליונה (אביגד), הר הבית הדרומי (מזר), מצודת ציון (עמירן ואיתן), עיר דוד (שילה) והר ציון (ברושי), וכן בבתי הקברות העשירים שנחקרו בקרבת העיר. לציון מיוחד ראויות תגליות כגון ארכיון של טביעות חותם (בולות) מחפירות עיר דוד, שעליהן נטבעו שמות עבריים משלהי ימי בית ראשון, כגון גמריה בן שפן שהיה סופר בחצרו של יהויקים מלך יהודה, לוחיות כסף ששימשו קמיעות ועליהן חרותה בכתב העברי הקדום ברכת כהנים, "הבית השרוף" שנשתמר על תכולתו מן הימים האחרונים לחורבן ירושלים בחודש אב, שנת 70, וכן משקולת אבן ועליה שמו של בר קתרוס מן הכהנים הגדולים בירושלים בימי הורדוס, ועוד תגליות המלמדות על עושרה של העיר בימי בית שני.


 

להלן כמה ציוני דרך בתולדות המחקר הארכיאולוגי של מדינת ישראל:


מגילות גנוזות
אחת התגליות החשובות ביותר שנעשו בראשית מלחמת העצמאות היא הגילוי הדרמטי של המגילות הגנוזות באזור קומראן שלחוף ים המלח, והחפירות שנערכו באתר קומראן ובמערות בקרבתו על-ידי משלחת מטעם ביה"ס הצרפתי לחקר התנ"ך. תגלית מקרית של שבע מגילות קלף שנמצאו בידי בדווים בתוך כדי חרס במערה ליד קומראן, תרמה באופן משמעותי לחקר גיבוש נוסח המקרא, והביאה ליסוד דיסציפלינה מיוחדת של חקר מגילות ים המלח וכתיבת מאות ספרים ואלפי מאמרים בנושאים אלה. [כמה מן המגילות כגון מגילת ישעיהו ומגילה חיצונית לבראשית נרכשו על-ידי א.ל. סוקניק בעת שירושלים הייתה במצור].

חצור
"ראש כל הממלכות האלה" בלשונו של ספר יהושע. חפירות חצור בהנהלת י. ידין (1958-1955, 1968) היו המפעל הארכיאולוגי הראשון הגדול של הארכיאולוגיה הישראלית בהשתתפות הדור השני של הארכיאולוגים הישראליים (אהרוני, דותן, עמירן, אפשטיין, דונייבסקי ופרו). החפירות באתר היו נקודת מפנה בגיבוש דמותה של המשלחת ארכיאולוגית הישראלית ושימשו בית-ספר שדה לארכיאולוגיה ("וסט פוינט" בלשונו של ידין) לדור השלישי של הארכיאולוגים מתלמידי האוניברסיטה העברית.

מצדה
מפעל ארכיאולוגי רב היקף (1955 1956-, 1963 1965-), שהיה לאבן שואבת למתנדבים מרחבי העולם ושנתפרסם בעולם בממצאים "המרעישים", כגון הארמונות המעוטרים מימי הורדוס, מחסני המזון, בית המרחץ, בית-הכנסת הקדום והתעודות שברצפתו, שרידי יישוב הקנאים באתר וכן סוללת המצור האדירה ומחנות הצבא הרומי.

סקר מערות מדבר יהודה
בשנים 1960 - 1961, בעקבות ידיעות על חפירות שוד במערות על-ידי בדווים בחיפוש אחרי מגילות, נתארגנה בשיתוף צה"ל משלחת סקר בראשות נ. אביגד, י. אהרוני, פ. בר-אדון וי. ידין. במהלך עבודתה הביאה המשלחת לגילויים מרעישים כגון מטמון כלי הנחושת מהתקופה הכלקוליתית, תעודות מימי מרד בר כוכבא שנמצאו במערת האגרות בנחל חבר כולל ארכיון בבתא, וקבוצת אגרות שבהן נזכר "בר כוסבא הנסי על ישראל".

* פרופ' אליעזר אורן - המחלקה למקרא ומזרח קדום, אוניברסיטת בן- גוריון בנגב.

ביבליוגרפיה:
כותר: חמישים שנות ארכיאולוגיה בישראל
מחבר: אורן, אליעזר (פרופ')
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. פרופ' אליעזר אורן - המחלקה למקרא ומזרח קדום, אוניברסיטת בן- גוריון בנגב.

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית