מהן הברכה והקללה בפסל זה של רבינוביץ? ומדוע הן כרוכות יחד?
הפסל מורכב מאובייקטים המייצגים את ארץ-ישראל. הפסל ממוקם על חול, באופן המצביע על קשר לארץ, ואולי לנוף מדברי, המיוצג גם באמצעות הגמל העומד בראשו של הר. אנו תופסים את האובייקט עליו עומד הגמל כהר בגלל ההקשר בו הוא מוצב (הדרך בה העמיד אותו האמן וההצבה של דמות הגמל מעליו), אך למעשה ההר הוא מעדר, שקשור לאדמה בדרך אחרת - הוא מצביע על עבודת אדמה, על פריון הארץ, על ברכתה.
הגמל עומד מול אזור תחום ומגודר, סמל שחוזר ביצירתו של רבינוביץ ועירית רוזנברג קושרת אותו לגלותו של עם ישראל ומאבקו על הארץ. (רוזנברג, מתוך: "שירת הים, ריקוד ההר") בשתי פינות של האזור המגודר עומדים מוטות ברזל כחולים המזכירים בצורתם עצים. כמו שהמעדר הוא סָפֵק מעדר (אובייקט רדי-מייד, שנוצר על ידי האדם) סָפֵק נוף, כך גם מוטות הברזל הצבועים הם ספק מעשה ידי אדם ספק נוף.
החיבור החידתי שיצר רבינוביץ בפסל זה מעלה שאלות רבות - מה המשמעות של שימוש באובייקט שמחד מייצג נוף (הר) ומאידך מצביע על הגורם האנושי של עבודת אדמה (מעדר)? מה המשמעות של רמיזה למדבר, לאזור צחיח, ומאידך רמיזה לעבודת אדמה, לפריונה של הארץ? מדוע השתמש האמן בחומר מתכתי לבנייתם של עצים? ומדוע הוא השתמש באותו החומר לייצוגם של אלמנטים שונים כל-כך זה מזה (גדר ועצים)? ומהן הברכה והקללה? האם הרמזים לארץ הזו (הנוף) ולמעורבות האנושית בה (המעדר, הברזל, הגדר) קשורים לברכה ולקללה? האם יש בכך כדי לרמוז שבורכנו בארץ זו (גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ - בראשית, כ"ו, ג'), אך בו זמנית נוכחותנו בה צופנת בחובה קשיים?
