הערות שוליים:

* מאמר זה מוקדש למורי פרופ' ב' מזר שהיה בין החלוצים של חקר השאלה האמורית והיה עד לאימפקט הראשון של תגליות אוגרית על המקרא (ובכלל זה מזמור כט) באמצע שנות השלושים.

1. שני הספרים האחרונים, המסכמים את המחקר המודרני של מזמור כט הם O. Loretz, Psalm 29, Altenberge 1984; C. Kloos, Yahwe's Combat with the Sea, Leiden 1986, pp. 1-123 והשווה J. Jeremias, Das Königtum Gottes in den Psalmen, Göttingen 1987, pp. 29-45 וכן הסיכום המפורט J.L. Cunchillos, Estudio del Salmo 29, Valencia 1976 (הושלם ב-1970).
2. החוקר הראשון שהזקיק מזמור כט לעלילות אוגרית היה ח"א גינזברג בשני פרסומים: כתבי אוגרית, ירושלים תש"ו, עמ' 131-129; 'A Phoenician Hymn in the Psalter', Atti del 19 Congresso Internazionale degli Oreintalistici, 19 (1935), pp. 472-476. גינזברג שוב נדרש לנושא זה במאמרו 'A Strand in the Cord of Hebraic Hymnody' בתוך – א' מלמט (עורך), ארץ ישראל, ט (תשכ"ט), ספר אולברייט, עמ' 45 ואילך. הוא נטה שם לתארך את המזמור לממלכה המאוחדת, אם כי ייחס לו מקור פיניקי.
3. ראה לעיל, הערה 1. חוקרים רבים כופרים במקור כנעני של מזמורנו ומשערים כי מקורו היה יהויסטי בלעדי. השווה לורץ, לעיל (הערה 1), עמ' 68; וכן י' אבישור, 'מזמור כט – כנעני או עברי?', ספר בן ציון לוריא, ירושלים 1979, עמ' 274-246. שם ההויה נזכר במזמור י"ח פעמים, עובדה שנראתה כמשתקפת במתכונתה שלתפילת שמונה-עשרה, ואילו שבע הברכות בתפילות העמידה של שבתות וחגים באו, לדעת חז"ל, כנגד שבע ההזכרות של 'קול ה', במזמורנו (ראה הנאמר בתלמיד בבלי ברכות כח ב-כט א).
4. ראה: G. Dossin, 'L'inscription de foundation de ahdun-Lim, roi de Mari', Syria, 32 (1955), pp. 1-28; A.L. Oppenheim, ANET, pp. 556 f. ותרגום חלקי R. Borger, TUAT I/4, p. 355; A Malamat, 'Campaigne to the Mediterranean by Iahdunlim and other Mesopotamian Rulers', FS B. Landsberger (AS 16), Chicago 1965, pp. 365-373
5. T. Bauer, 'Ein viertes altbabylonisches Fragment des Gilgames Epos', JNES, 16 (1957), pp. 254-262; A.K. Grayson, ANET, pp. 504 f.
6. ידועים לי החיבורים הבאים: E. Lipinski, 'El's Abode - - Mytholgical Traditions Related to Mount Hermon…', OLP, 2 (1971), pp. 18 f.; F. Stolz, 'Die Bäume des Gottesgarten auf dem Libanon', ZAW, 84 (1972), pp. 149 f.; Cunchillos, op. cit. (above n. l), pp. 86 ff.
7. על המקורות האוגריתיים ראה לורץ, לעיל (הערה 1), עמ' 126-111; לתקבולת שבין שני ההרים השווה L.R. Fisher (ed), Ras Shamra Parallels, I, Rome 1972, p. 248; II, Rome 1975, pp. 333 f.. לאמנה החתית (המאה הי"ד לפסה"נ) ראה E. Weidner, Politische Dokumente aus Kleinasien, BoSt, 8 (1923), p. 68
8. HAR-ra-hudullu, Tab. XXII:6' – 7'; ef. MSI. XI, Rome 1974, p. 23, 11.9-10. על תחינות Lipšur ראה E. Reiner, JNES, 15 (1956), pp. 312 f.; 146
9. ראה התקציר של הרצאתו של ד' שרפין (Charpin): AOS Meeting, Los Angeles, March 1987; גדודים ממארי צעדו לקטנה, הגיעו לחוף הים התיכון ולאחר מכן פנו להר לבנון (Labnan) וממנו להר שריון (Sarian).
10. השם הארכאי והנדיר 'שריון' נזכר כבר בכתבי המארות המצריים מן המאה הי"ח לפסה"נ. ראה G. Posener, Princes et Pays dwAsie et de Nubie, Brussels 1940, p. 80 (E 30). שים לב לרשימת השמות בשביל החרמון או מול-הלבנון בדב' ג ט, לפיו שימש הטופונים שריון בפי הצידונים.
11. הפרשנים חלוקים בדיעותיהם בדבר החלוקה הנכונה של הצלעות בפסוק, לפי נוסח המסורה והטעמים המשקפים אותה (אתנחתא מתחת לתיבה 'עגל'), הצלע השניה היא 'לבנון ושריון כמו בן-ראמים', קריאה צורמת. חלוקת הצלעות החדשה, שנתקבלה בדרך כלל, וגם על ידינו, מבוססת על גילויו החשוב של ח"א גינזברג (לעיל הערה 2, עמ' 474) בדבר קיומה של אות מם אנקליטית בלשון אוגרית, וכי בהשפעתה חדרה גם אל העברית המקראית. מם זאת רגילה לבוא כסיומת למלה ומובאת לשם הדגשה. הוא הדין, בלי ספק, בסיומת מם בפועל 'וירקידם', הפותח את פס' ו (ואין המם מסמנת שם את יחס המושא). והשווה על הפסוק ביחוד ש"א ליונשטם "וירקידם כמו עגל" (תה' כט ו), לשוננו, מ"ז (תשמ"ג), עמ' 73-70.
12. ANET, p. 504, C, rev., 11. 11-21; וראה לעיל הערה 5.
13. ראה קלוז (לעיל, הערה 1), עמ' 38, 41. שינוי הניקוד הוצע כבר לפני למעלה ממאתים שנה על ידי R. Lowth, De Sacra poesi Hebraeorum, Oxford 1753, p. xxvii. לעומת זה הפרשנות המסורתית דבקה בניקוד המקובל.
14. 'אשכרוע' הוא תרגום (ארמי) של הלשון האכדית taskarinnu שפירושה עץ הבוק; ראה מלמט (לעיל, הערה 4), עמ' 368 והערה 15 וכעת 1336 AHw, p.; ואילו 'שורבינא' הוא תרגום (ארמי-סורי) של העץ האכדי šurmēnu; ו'אלמוג' הוא עץ ה-elammaku; ראה מלמט, שם.
15. הטקסט כאן קשה; הניב hamusam ihmus הוא בחזקת חידה ותורגם באופנים שונים. לדוגמה, מהדיר הכתובת ג' דוסין (לעיל, הערה 4), עמ' 14: 'II fit un grand carnage'; Oppenheim (supra, n. 4), p. 556a: 'he made his mazzia', Borger (supra, n. 4), p. 335: 'Er führte einen Beutezug durch'. תרגומנו מתבסס על הצעתו של פרופ' פ' ארצי, לפיה כרת יחדון-לם קרחת ביער כדי להעמיד שם את מצבת הניצחון שלו, על מנת שתיראה מרחוק; והשווה מלמט, לעיל, הערה 4. אם נחזור לפועל האכדי נוכל להבינו בבנן הקל ואז יימצא כאן כבר המעתק האפייני ללשון הכנענית ā > ō. אבל הוצע גם ש hamusam היא צורה אשורית בבנין הפיעל; השווה H. Hirsch, WZKM, 61 (1967), p. 19; אמנם אז הניב יהיה מורכב מאותו פועל, פעם בקל ופעם בפיעל. בנן הקל hamāsu, שמקובל עלינו, הוראתו היא 'להסיר בכוח', 'לחשוף'; ראה CAD, H, p. 68. באחרונה הוצע פירוש חדש לניב הנ"ל על ידי דו'רן ראה J.M. Durand, N.A.B.U., 3 (1987), p. 45 (no. 85). הוא מניח על סמך תעודות ממארי, שטרם פורסמו, שהניב עצמו מציין את מצבת הזיכרון.
16. פעולותיו של יחדון-לם כדי להנציח את שמו אינן מחוורות. מתוך אנלוגיה יש להניח שהקים מצבת ניצחון בשטח חשוף של היער; השווה מלמט (לעיל, הערה 4, עמ' 369 א'); אבל ראה עתה גם הנחתו של דו'רן (הערה קודמת).
17. כאן ההזכרה היחידה במקרא של מלה זו מחוץ לסיפור המבול וסיפור נוח, והיא נשארת בגדר בעיה. להצעה נדירה של פירוש המלה ראה י"נ אפשטיין, תרביץ, י"ב (תש"א), עמ' 82, הסבור שהכוונה לכורסה (של המלך) על סמך הערבית 'מנבר'. יש מתקנים את המלה 'למשל' או 'למלך'; השווה למשל B. Margulis, Biblica, 51 (1970), pp. 344 f.
    באחרונה הוצעה הצעה מעניינת ונועזת על ידי ח' כוהן, 'ה' למבול ישב (תהלים כט י) – פירוש חדש', ספר זכרון לאלון עוזיאל (בדפוס). הוא מפענח את התיבה 'למבול' על סמך הניב האכדי lam abubi = 'לפני המבול', היינו ה' ישב כמלך מאז הימים הקדמונים מלפני תקופת המבול. פירוש זה מכיל תיקבולת מעניינת למבול II לעולם (מראשית עד אחרית), אך הוא קשה.
    אולם עלינו ליחס גם ל'מבול' במזמורנו את המשמעות הרגילה שבספור המבול, של מי שטפון או אוקיאנוס במובן היווני. קלוז (לעיל, הערה 1), עמ' 62 ואילך, טוענת שהמבול הם המים שמעל לרקיע והם מקור גשמי הברכה שה' מוריד (עמ' 93). אפשר כי מילה זו נזכרת עתה גם בתעודות אבלה, שם נמצאת המשוויה הדו-לשונית A-KUL (בשומרית לדעת גורדון 'מים כבדים') = ma ba-lum. וראה: C.H. Gordon, G.A. Rendsburg and N.A. Winter (eds.), Eblaitica, I, Winona Lake (Ind.) 1987, p. 28. אבל KUL בשומרית נוטה יותר להוראה 'אדיר, הרבה, רבים' (אני מדה לפרופ' א' שפר על ההפנייה ל-MSL, XIII (1971), p. 191, 11.240a,b), וכך mabalum מקביל במזמורנו גם ל'מים רבים'.
18. על הפועל ה.ל.ך (illik) במשמעות של עריכת מסע צבאי ראה במאמרי הנזכר בהערה הבאה (הערה 19), עמ' 187.
19. לתרגום קטע זה והבעיות הלשוניות ראה א' מלמט, 'אלהותו של הים התיכון בטקסט פרה-אוגריתי', מחקרים במקרא (מאה שנה למ"ד קאסוטו), ירושלים תשמ"ז, עמ' 188-184.
20. ראה על המונח CAD A/I, p. 221, A.AB.BA=ayaba, ; גם דוסין ואופנהיים מתרגמים את המלה כאוקיאנוס במשמעות של עלילת הומר.
21. כפי שהראינו במקום אחר (ראה לעיל, הערה 19) הקטע מכתובת יחדון-לם צופה מראש את המושג האוגריתי של האלוהות 'ים' וכן את המושג שבמזמורנו 'מים' ו'מים רבים'; והשווה קלוז (לעיל, הערה 1).
22. על ה'גיבור' של מחבר המזמור, ה', מוסב הכינוי 'כבוד שמו'. למוטיב 'כבוד', ראה קלוז, עמ' 23 ואילך ו-56 ואילך והשווה מ' ויינפלד TWAT, 4 (1982/84), pp. 23 ff., ערך 'כבוד'. על ההנצחה של שמו של המלך יחדון-לם ראה מלמט (לעיל הערה 4), עמ' 369 ואילך. המלה 'שם' כוונתה, בין האר, הן באכדית הן בעברית 'פרסום, זכר' וכד'.