הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > מיפוי
גליליאו צעיר בע"מ


תקציר
המַפָּה היא סוג של ציור או תַּרְשִׁים שטוח של הצורה הַגֵּיאוֹגְרָפִית, הַפִיסִית, הַכַּלְכָּלִית אוֹ הַמְּדִינִית של הארץ, בעזרתו ניתן לְהִתְמַצֵּא במקומות רחוקים וגם קרובים. על המפות הראשונות, שפת הסימנים של המפות, וקַרְטוֹגְרַפְיָה כיום.



על המפה
מחברת: ענת בלזברג


שנים רבות לפני שהומצאו מַכְשִׁירֵי הַנִּיוּוּט הַמְּשׁוכְלָלִים, הַלַּוְיינִים ואפילו הַמַּצְפְּנִים, סַפָּנִים אַמִּיצֵי לֵב וְהַרְפַּתְקָנִים יצאו למרחבי הים וְשִׂרְטְטוּ את המפות הראשונות. בזכות אותן מפות למדנו להכיר את עולמנו ולהגיע לכל מקום בלי להתבלבל

אם יתחשק לכם יום אחד לצאת לטיול במקום מרוחק כמו אִיֵּי בּוֹרָה-בּוֹרָה, למשל, מהו לדעתכם הדבר הראשון שכדאי שתעשו לפני שתתחילו לארוז? ובכן, מומלץ קודם כל לגשת לַסִּפְרִיָּה, לפתוח את אַטְלָס הַמַּפּוֹת הצבעוני ולבדוק היכן בדיוק נמצא המקום המוזר וְהַמִּסְתּוֹרִי אליו אתם מעוניינים להגיע.

כעת, לאחר שגיליתם אם הוא קרוב או רחוק, בִּצְפוֹן כַּדּוּר הָאָרֶץ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ, אתם יכולים להתחיל לתכנן את מסלול הנסיעה שלכם וגם לארוז את הבגדים מתאימים. בעצם, כשחושבים על זה, כשיש מפות וגם יודעים כיצד להשתמש בהן, ממש קל לְהִתְמַצֵּא – אפילו במקומות בהם לא ביקרנו מעולם.

מהי, בעצם, מַפָּה? ובכן, המַפָּה היא סוג של ציור או תַּרְשִׁים שטוח של הצורה הַגֵּיאוֹגְרָפִית, הַפִיסִית, הַכַּלְכָּלִית אוֹ הַמְּדִינִית של הארץ, בעזרתו ניתן לְהִתְמַצֵּא במקומות רחוקים וגם קרובים. למַפָּה שִׁימּוּשִׁים רבים מאוד - בעזרת המַפָּה תוכלו לדעת, למשל, כיצד להגיע לחֲבֶרְכֶם, שגר בקצה השני של העיר. תוכלו גם לדעת באיזו יַבֶּשֶׁת שׁוֹכֶנֶת הָעִיר פָּארִיס, בִּירַת צָרְפַת, או ליד איזה ים שׁוֹכֶנֶת הָעִיר אֵילַת.

ואם תיסעו פעם לטיול במקום רחוק, אותו אתם לא מכירים, תוכלו להיעזר במַפָּה ולבדוק אילו אתרים נמצאים באזור ובאלו כבישים הכי כדאי לנסוע כדי להגיע למקום במהירות ובביטחון.

המפות הראשונות

המַפָּה אינה המצאה חדשה - בני האדם בכל העולם נָהֲגוּ לְשַׂרְטֵט מפות כבר לפני שנים רבות. בתחילה היו אלו מפות פשוטות, שעסקו בעיקר בתיאור הסביבה הקרובה. המפות הראשונות שׂורְטְטוּ ככל הנראה על הַחוֹל, וכללו הוראות פשוטות כמו: איך אפשר להגיע לְמַטַּע הַתַּפּוּחִים בלי להיכנס לנהר שׁוֹרֵץ הַתַּנִּינִים, או כיצד ניתן להגיע למערה בלי להתבלבל ולהיתקל בִּקְבוּצַת דּובִּים מורְעֶבֶת. למה, בעצם, הִסְתַּפְּקוּ במפות פשוטות שכאלה? ובכן, בתקופה הַקְּדוּמָה האנשים לא נהגו להתרחק מִסְּבִיבָתָם הקרובה, כיוון שהם לא ממש ידעו מה ומי נמצא מצידו השני של הים או מֵעֶבְרָה האחר של שרשרת ההרים הגבוהה. בעצם, באותם זמנים רחוקים בני האדם לא הכירו עדיין את כל העולם. מי שחי בְּאֵירוֹפָּה, למשל, כלל לא שמע על יַבֶּשֶׁת שֶׁשְּׁמָהּ אוֹסְטְרַלְיָה או אפילו על אָמֶרִיקָה. גם הַסַּפָּנִים, שהפליגו בימים והחלו לקיים קִשְׁרֵי מִסְחָר עִם אַרצוֹת רחוקות, נשארו תמיד קרובים לקו החוף, כדי לא לְהִסְתַּכֵּן וללכת לאיבוד בלב הים.

מפות על לוחות חֵמָר

תתפלאו, אך בָּעֵת הָעַתִּיקָה היו גם שחשבו כי העיר שלהם, או המדינה בה הם חיים, היא מרכזו של העולם. אַרְכֵיאוֹלוֹגִים, שֶׁחָפְרוּ בְּאֵזוֹר בָּבֶל הַקְּדוּמָה (עִירָאק של היום) מצאו מפות קְדוּמוֹת שֶׁהַבָּבְלִים שִׂרְטְטוּ לפני יותר מ-4,000 שנה על לוחות חֵמָר. באחת המפות שֶׁנִּשְׁתַּמְּרוּ נראה העולם כאילו היה דִּיסְקוּס שָׁטוּחַ מוקף מים, שבָּבֶל ניצבת בְּמֶרְכָּזוֹ.

זה אולי יישמע לכם מעט מוזר, אך גם בִּימֵי הַבֵּינַיִם היה מי שהאמין שדווקא העיר יְרוּשָׁלַיִם היא זו שנמצאת במרכז העולם וכל שאר המדינות סובבות אותה. כמובן שכיום כולם יודעים שאין זה נכון.

חשוב לדעת, כי הַמַּפּוֹת הָעַתִּיקוֹת לא היו ממש מְדויָּקוֹת, וכי לאנשים בִּימֵי קֶדֶם לא היו אֶמְצְעֵי מְדִידָה מְדויָּקִים. אם הייתם מתבוננים במַפָּה עתיקה הייתם מִתְקַשִּׁים לנחש מהו המרחק המדויק מנקודה לנקודה, ותוך כמה זמן בדיוק תגיעו ממקום למקום.

אם אנחנו כבר מדברים על שִׂרְטוּט מפות, כדאי שתדעו שהמקצוע העתיק הזה נקרא בשם "קַרְטוֹגְרַפְיָה", הַלָּקוּחַ מהמילה הַיְּוָנִית "קַרְט" (שפירושה מַפָּה) והמילה "גְרַפְיָה" (שפירושה ציור/ תַּרְשִׁים). כפי שאתם ודאי מבינים, רִאשׁוֹנֵי הַקַּרְטוֹגְרָפִיִּים, שעסקו בתחום באופן מקצועי וּמַדָּעִי כבר בְּמֵאָה הַשִּׁישִּׁית לִפְנֵי הַסְּפִירָה, היו הַיְּוָנִים. אחד מאותם קַרְטוֹגְרָפִים יְּוָנִים מפורסמים היה תַּלְמי, שחי לפני למעלה מ-1,900 שנה. תַּלְמי שִׂרְטֵט מפות רבות ואף הסביר כיצד ניתן לְשַׂרְטֵט את פניו העגולים של כַּדּוּר הָאָרֶץ עַל פְּנֵי מַפָּה שטוחה.

מגלים עולם

המפות הפכו למדויקות יותר רק בתקופות מאוחרות, בעיקר בזכות סַפָּנִים אַמִּיצִים וּמְגַלֵּי עוֹלָם חַסְרֵי פַּחַד, שֶׁהֵעֵזּוּ להפליג למרחקים ארוכים, לַחֲצוֹת יָמִים וְאוֹקְיָנוֹסִים ולגלות יַבָּשׁוֹת נסתרות. אחד מאותם מְגַלֵּי עוֹלָם אמיצים היה הַסַּפָּן הַפּוֹרְטוּגָלִי דִיאס בְּרַתוֹלוֹמִיאוֹ, שנשלח לחקור את חוֹפֵי אַפְרִיקָה, אך לבסוף גילה את כֵּף הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה. מְגַלֶּה עוֹלָם נוסף היה הַקֶּפְּטֶן גֵ'יְמְס קוּק, שהגיע בְּמַסְּעוֹתָיו לְחוֹפֵי נְיוּ זִילַנְד וְחוֹפֵי מִזְרַח אוֹסְטְרַלְיָה ושרטט את חוֹפֵיהֶם בְּדַיְקָנוּת רבה. ואל לנו לשכוח את הַסַּפָּן המפורסם מכולם - כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוֹמְבּוּס שניסה לגלות את הדרך לְהודּוּ, אך במקומה גילה את יַבֶּשֶׁת אָמֶרִיקָה.

לאותם סַפָּנִים אַמִּיצִים הצטרפו גם הַרְפַּתְקָנִים נוֹעָזִים שֶׁחָצוּ אֶת הַגְּלוֹבּוּס בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה ותרמו אף הם את חלקם. כידוע, חלק מֵהַתַּגְלִיּוֹת התגלה ממש במקרה, עקב הִיסָּחֲפוּתָהּ של ספינה, טָעויּוֹת בַּנִּוּוּט ועוד, אך התוצאה הסופית היתה דומה - גִּילּוּי וּמִיפּוּי של מקומות נוספים בהם לא דרכה מעולם כף רגלו של האדם הלבן.

אותם מְגַלֵּי עוֹלָם נהגו לְשַׂרְטֵט אֶת קַוֵּי הַחוֹף במקומות אליהם הגיעו, וכששבו הביתה העבירו את המידע שברשותם לַקַּרְטוֹגְרָפִים, שמיהרו לְעַדְכֵּן אֶת הַמַּפּוֹת שבידיהם.

באותה תקופה החלו גם לְהִשְׁתַּכְלֵל כְּלִי הַשַּׁיִט וְאֶמְצְעֵי הַנִּוּוּט, שבעזרתם ניתן היה להגיע לכל פינה בעולם. כך החל לְהִצְטַבֵּר יֶדַע על גודלו של העולם ועל הַיַּבָּשׁוֹת המרכיבות אותו, יֶדַע עליו אנו מִסְתַּמְּכִים עד היום.

שפת הסימנים

המַפָּה מְשׂורְטֶטֶת, כידוע, על גבי דף לא גדול במיוחד, ומכיוון שאין מקום לכיתוב רב, נֶעֱזָרִים מְשַׂרְטְטֵי המַפָּה בסימנים מוסְכָּמִים - סימנים הַמּוכָּרִים בכל העולם. ישנם סימנים מוסְכָּמִים המתארים כבישים, גשרים, נהרות ועוד, וכל מי שרוצה להשתמש במַפָּה חייב ללמוד ולהבין את השפה המיוחדת של הסימנים. אולם, אל דאגה, אין צורך ללמוד את כל הסימנים בְּעַל-פֶּה. לכל מַפָּה מצורף "מִקְרָא- מַפָּה" שתפקידו להסביר את כל הסימנים שמופיעים במַפָּה, ואם במקרה מתבלבלים – ניתן תמיד להציץ במִקְרָא ולהיזכר. בנוסף, מכיוון שלא ניתן לצייר במַפָּה את הָעֲצָמִים בְּגודְלָם הַטִּבְעִי (הרי לא נצליח להכניס למפה עיר בגודל האמיתי שלה...), אנו מְשַׂרְטְטִים אותם כשהם מוקְטָנִים. לְמִידַת הַהַקְטָנָה של האזור המופיע במַפָּה קוראים קְנֵה מִידָּה, ואם נרצה לדעת מהו הגודל האמיתי של ההר או מהו המרחק בין אֵילַת לִמְטוּלָה נצטרך לחשב את המרחק באמצעות קְנֵה המִידָּה.

קַרְטוֹגְרַפְיָה כיום

בניגוד לעבר, בְּיָמֵינוּ הרבה יותר קל ונוח לעסוק בקַרְטוֹגְרַפְיָה. למה? מכיוון שֶׁהַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה העומדת לרשותו של הַקַּרְטוֹגְרָף מְשׁוכְלֶלֶת בהרבה. אם לפני שנים רבות הִתְבַּסְּסוּ הַקַּרְטוֹגְרָפִים על עֵדויּוֹתֵיהֶם של סַפָּנִים, שיצאו לחפש יבשות רחוקות, וגם נאלצו לשרטט את המפות בעצמם, כיום משתמשים הקַּרְטוֹגְרָפִים בְּתוכְנַת מַחְשֵׁב מיוחדת שעוזרת להם להפיק מפות מדויקות ומוצלחות הרבה יותר. לעזרתו של הקַּרְטוֹגְרָף הַמּוֹדֶרְנִי יוצא גם הַלַּוְיָן, שמעביר תמונות בזמן אמת של השטח אותו מעוניין הקַּרְטוֹגְרָף לְמַפּוֹת. ואז, כל שנותר לעשות הוא להכניס למחשב את הַנְּתוּנִים הרצויים, לבחור את האזור המתאים, לקבל מהַלַּוְיָן שמרחף בחלל את תצלום האוויר של השטח, ללחוץ על מקש הַאנְטֶּר וְהוֹפּ... תוך דַּקּוֹת סְפוּרוֹת יכול הקַּרְטוֹגְרָף לקבל תַּדְפִּיס מתאים ומדויק. גם בָּאִינְטֶרְנֶט קיים מַאֲגָר גדול של מפות, בהן ניתן להשתמש ולהגיע ממקום למקום בקלות - והכל בלחיצת כפתור.

כעת, כשאתם מְצויָּדִים במַפָּה מדויקת וגם יודעים כיצד לעבוד איתה - כל שנותר לעשות הוא לצאת לטיול שטח ולבדוק, האם, כמו אותם סַפָּנִים אמיצים, גם אתם מסוגלים לגלות מקומות מרתקים ולשרטט מַפָּה שתעזור לאחרים להגיע למקום אותו גיליתם. ניווט קל ונעים.

ביבליוגרפיה:
כותר: על המפה
מחברת: בלזברג, ענת
תאריך: יוני 2006 , גליון 29
שם כתב העת: גליליאו צעיר : ירחון לילדים סקרנים
עורכת הכתב עת: פרידמן, מירית
בעלי זכויות : גליליאו צעיר בע"מ
הוצאה לאור: גליליאו צעיר בע"מ
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית