עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > מפגשים ועימותים בין-דתייםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת הממלכות ההלניסטיותעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > יחיד וחברה > בין ישראל לעמיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת הממלכות ההלניסטיות
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


תקציר
המאמר דן בקיומו של מפגש בין-תרבותי בין העולם היווני-רומי לבין היהדות.



עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות
מחבר: משה עמית


כאשר, בשנת תש"ך, החליטו ידידיו של יוחנן (הנס) לוי לכנס ולפרסם את מאמריו על היבטים שונים של היחסים בין היהודים לבין העולם היווני והרומי בתקופה העתיקה, בחרו ככותרת לקובץ את השם "עולמות נפגשים". לא נראה כי הבחירה של הכותרת נבעה מן הרצון למצוא שם מושך יותר מן הכותרת הרגילה של "מחקרים", "אוסף מאמרים", או כיוצא באלה. נראה כי היא היתה תוצאה של ההשקפה המקובלת על מקורות התרבות האירופית, תרבות אשר התגבשה מן המיזוג של יסודות מדיניים, רוחניים, משפטיים ואומנותיים של העולם היווני-הרומי עם ערכים מוסריים ודתיים מן המורשת היהודית, שעברו, בחלקם, דרך הנצרות. אין כל מחלוקת לגבי הקביעה כי יש מידה רבה של אמת בהשקפה הזאת, והמחקר על דעות ומושגים רבים על האדם והעולם, על דרכי ההתנהגות ועל מערכות מדיניות, חברתיות ומוסריות הרווחות בעולמנו המודרני, הראה שאנו נהנים ממורשת מורכבת, שלה תרמו במידה רבה ביותר, גם התרבות היוונית והרומית העתיקה וגם היהדות.

יחד עם זה, העובדה כי גורמים ממקורות שונים השפיעו על הִווצרות מוסד, מנהג או מערכת אנושית כלשהי, אינה אומרת כי היו מגעים ומפגשים בין המקורות האלה. לעתים קרובות הדבר הוא אף בלתי-אפשרי מבחינת הזמן והתנאים הגיאוגרפיים. ברם, במקרה של היהדות והעולם היווני-רומי העתיק, יש לתת את הדעת על כך שהחל מכיבוש הממלכה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול, בשנים 334-325 לפני סה"נ, במשך תקופה בת קרוב לאלף שנה, חי חלק חשוב ביותר של העם היהודי (ובתקופות מסוימות אף רובו) בתוך גבולות האימפריה המקדונית, ולאחר מכן, בתחום הממלכות ההלניסטיות, ובתחום האימפריה הרומית. בתקופת הזאת, יצרו העם היהודי והעמים השונים שהיוו את הממלכות המקדוניות (היווניות) ואת האימפריה הרומית נכסי תרבות בכל תחומי החיים, והיו ליהודים, ליוונים ולרומאים הזדמנויות לרוב למפגשים של ממש ולהיכרות הדדית. היהודים לקחו חלק בחיי הכלכלה של הארצות שבהן התגוררו, קיימו קשרים עם השלטונות (על סמך הסדר שקבע את התחומים שהשליטים ניהלו בעצמם, ואת אלה שהשאירו בידי המוסדות של היהודים, וגם הגדיר את חובותיהם וזכויותיהם ביחס לשלטון), שילמו מיסים, נזקקו לבתי דין של השליטים ולפעמים אף שירתו כחיילים, כיחידים או כקבוצות בצבאותיהם. לכן, טבעי הוא לחפש האם בצד הקשרים במישור החומרי, המדיני והמשפטי, התקיימו גם מפגש תרבותי והיכרות הדדית בין העמים. לדעת אנשים מסוימים, המפגש בין שני העולמות הוא בגדר עובדה מובנה מאליה, שאינה זקוקה כלל להוכחה או לתיעוד. כך ד'ישראלי, בספרו "לותייר" (Lothair), שם בפי אחת מדמויותיו את התיאור על הדרך שבה הגזעים הארי והשמי נפגשו מחדש, אחרי שנדדו במסלולים מנוגדים מאות בשנים, ושתי משפחותיהם הנבחרות, היוונים והעברים, חיברו יחדיו את אוצרות החכמה שצברו, ויצרו את התרבות האנושית.1

פגישות בין בני גזעים שונים, עמים ושבטים, משמעותן, בין השאר, מפגשים בין בני אדם יחידים. האגדה והספרות של עמים שונים מלאות בסיפורים על מפגשים אמיתיים או בדויים בין אנשים (על-פי-רוב, אנשים חשובים ורמי מעלה) ממוצא שונה, אשר מציגים את חכמתם של עמיהם השונים (לדוגמא סולון וקרויסוס,2 ר' יהודה הנשיא ואנטונינוס3) ומסמלים כביכול את המפגש בין העמים. גם ביחסים בין היהדות לבין העולם היווני והרומי מסופר כמה וכמה פעמים על מפגשים בין נציגים רמי מעלה של הצדדים. הבה נתבונן בכמה מהם.

לחלקים נוספים של המאמר:
עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות (פריט זה)
עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות : א. מפגשים בין יהודים לנוכרים
עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות : ב. איגרת אריסטיאס ותרגום השבעים
עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות : ג. השפעת תרגום השבעים על היוונים
עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות : ד. סופרים יווניים ורומיים על היהודים
עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות : ה. אחרית היוונית היהודית וכתביה

הערות שוליים:

  1. עמ' 397, בהוצאת Bradenham, לונדון 1929.
  2. הרודוטוס א, 30-29.
  3. ראה להלן, עמ' 255.
ביבליוגרפיה:
כותר: עולמות שלא נפגשו - יהדות ויוונות
מחבר: עמית, משה
שם  הספר: היהודים בעולם ההלניסטי והרומי : מחקרים לזכרו של מנחם שטרן
עורכי הספר: אופנהיימר, אהרן; גפני, ישעיהו; שוורץ, דניאל  (פרופ')
תאריך: תשנ"ו
בעלי זכויות : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הוצאה לאור: מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הערות: 1. ספר זה יצא לאור בסיוע האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח -  ועדת המחקר, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית