הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ירמיהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקרא > נוסח המקרא
קריית ספר


תקציר
חלק זה של המאמר מציג את ההשערה שספר ירמיהו הוא הראשון מבין נביאים אחרונים שנתקדש. לברוך בן נריה וחבורתו הייתה השפעה על התקדשות הספר, שכן הם עסקו בשימורו והפצתו.



ברוך בן נריה הסופר : אימתי נתקדש ספר ירמיהו?
מחבר: ד"ר חמ"י גבריהו


ועתה ננסה לעיין בשאלה כיצד נשתמרה ספרות ירמיהו? השאלה נוגעת לכל ספרי המקרא, אולם היא מעניינת בייחוד כאשר מתבוננים בכוחות ששמרו וקדשו את חזונות הנביאים האחרונים. בתחום זה בולטת במיוחד דרך התקדשות ספרו של ירמיהו, הנרדף שבקרב הנביאים.

התשובה היא: ברוך וחבורה של תלמידי ירמיהו, שהאמינו שירמיהו משמיע דברי אלהים אמת, הם ששמרו על מגילות ספרות ירמיהו. תלמידים ותלמידי תלמידים אלה, שנמצאו בגלות בבל, הם שהשפיעו שיתקבלו דברי ירמיהו בחזקת דבר אלהים קדוש לכלל האומה.

בוודאי שיש להבין את המושג "נתקדש" או המושגים הדומים, שהמסורת משתמשת בהם, כתהליך ממושך, כשגורמים שונים פועלים יחד ומשפיעים על התקדשותו של ספר מסויים. אמות המידה להתקדשות ספר הן תוכנו של הספר והמסורות השונות שהיו מתהלכות בדבר ערכו של הספר; כל זה קבע איזה חלק מהמורשה הספרותית הרוחנית של ישראל יתקדש וישתמר ואיזה יגנז87.

הקדמונים ראו את דברי הנביאים כעומדים למבחן של צרכי הדורות, ובלשונם "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה, ושלא הוצרכה לדורות לא נכתבה". חוקר מודרני בירקלנד88 תיאר את התהליך על פי מושג ביולוגי the survival of the fittest.

מעניינו כאן לעמוד ככל האפשר על זמן התקדשותו של ספר ירמיהו.89

יש להבחין בין התקדשות ספר מסויים לבין התקדשות נוסחתו. אנו עומדים כאן במגילות ירמיהו בפני תופעה שהספרות נתקדשה בתקופה קדומה – יחסית – וזה שהשפיע, לדעתי, שילקוטים משל ירמיהו – המסודרים בצורות שונות – התהלכו באומה בימי בית שני ונוצרו הבדלים בסדר הפרקים בין נוסח המסורה לבין נוסח תרגום השבעים. כל זה משתלב עם המסקנה שהסקנו שירמיהו זכה לרהבליטציה מהירה יחסית, ושעוד בימי דור ראשון של הגולים חדרה האמונה שירמיהו הענתותי הנרדף היה נביא אמת.

סבורני שאפשר ליחס להשפעת התלמידים ותלמידי התלמידים של ירמיהו, היינו, לברוך הסופר ולבני חבורתו, את העובדה שירמיהו נתקדש ראשון מכל ספרי הנביאים האחרונים.

ידועות לי שלש עדויות קדומות, בלתי תלויות זו בזו, שספר ירמיהו נתקדש לפני ספר ישעיהו. המקור העקרי הוא הברייתא בבבא בתרא י"ד, ע"ב: "תנו רבנן: סדרן של נביאים – יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיהו ויחזקאל, ישעיהו ושנים עשר". בתקופה מאוחרת תמהים היו על סדר זה והסבירו אותו הסבר פדגוגי-דרשני:

מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ליקדמיה לישעיה ברישא? כיון דמלכים סיפיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא וישעיה כוליה מחמתא, סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא.

אמנם לפי פשוטו של ענין יש גם בישעיהו תוכחה ולעומתו יש בירמיהו דברי נחמה, אולם ניתן להסיק מברייתא זו על העובדא שספר ירמיהו, כהמשכו ההיסטורי של ס' מלכים, היה הראשון בקודקס של נביאים אחרונים.

ב. האוונגליסט מתתיהו (ט"ז, יד) מזכיר בלשון סתמית "ירמיהו והנביאים". מתוך בטוי זה אפשר ללמוד שבימי בית שני נהגו לשים את ספר ירמיהו כראשון לקודקס של נביאים91.

ג. במדרש ההלכה ספרי לדברים, שהזכרנו לעיל, בקשר לברכת משה אומר הספרי: "וממנו (-משה) למדו כל נביאים שהיו אומרים להם לישראל דברים קשים תחילה וחוזרים ואומרים להם דברי נחמות".

פינקלשטיין תמה על כך שבעל הספרי מביא דוגמאות רק מהושע, יואל, עמוס, מיכה וירמיהו, ולכן הוא מסיק שדרשה זו נאמרה בראשית ימי גלות בבל על ידי אחד הגולים שגלה עם יהויכין מלך יהודה, עוד לפני שנתקדש ספר ישעיהו92.

בין שנקבל את התאריך המוקדם לספרי זה, שנתן פינקלשטיין, ובין שלא נקבלו, מכל מקום שרירה וקיימת העובדה שבתקופה קדומה יחסית לא היה עדיין ספר ישעיהו נפוץ במידה דומה לירמיהו ויתר נביאי בית ראשון. כבר העליתי את הרעיון שספרות ישעיה היה לה, תקופה ארוכה יחסית, מעמד של "מגילות סתרים" למחצה, והשתמרה כארכיון פרטי מקודש של בני חבורה, ולא הובאה לידיעת הכלל93.

מותר להניח, לאור שלש העדויות הנ"ל, שהן בלתי תלויות זו בזו, שבתקופה קדומה יחסית, נתקבל ספר ירמיהו כספר נבואות לאומי והושם בראש ספרי הנביאים האחרונים. על השפעתן הגדולה של נבואות ירמיהו מעידה גם ההתעסקות הרבה בימי שיבת ציון בשאלת מנין שבעים שנה שבחזון ירמיה.

ואם אמנם נכון הדבר שירמיהו נתקדש ראשון לספרי הנביאים האחרונים, הרי כאן לפנינו עובדה מופלאה בתולדות מסירת כתבי הקודש, שהנביא הנרדף ביותר היה ראשון שנתקבל כספר נבואות כלל-לאומי.

לחלקים נוספים של המאמר:
ברוך בן נריה הסופר : מבוא
ברוך בן נריה הסופר : קוים וזרמים בתולדות מחקר ההרכב הספרותי של ספר ירמיהו
ברוך בן נריה הסופר : הספרות הביוגרפית בספר ירמיהו
ברוך בן נריה הסופר : נתוח מספר פרקים ביוגרפיים בירמיהו- פרק כ"ו
ברוך בן נריה הסופר : נתוח מספר פרקים ביוגרפיים בירמיהו- פרק ל"ו
ברוך בן נריה הסופר : פרק ל"ב- דרך עבודתו של ברוך הסופר
ברוך בן נריה הסופר : פרק מ"ה- הנבואה לברוך בן נריה
ברוך בן נריה הסופר : "והלא שני ספרים כתב ירמיהו"
ברוך בן נריה הסופר : אימתי נתקדש ספר ירמיהו? (פריט זה)
ברוך בן נריה הסופר : דברי הפתיחה והכותרות- קולופנים בספר ירמיהו
ברוך בן נריה הסופר : ברוך בן נריה ובני חבורה של תלמידים-סופרים
ברוך בן נריה הסופר : ברוך בו נריה ועזרא הסופר
ברוך בן נריה הסופר : הערכת אישיותו של ברוך בן נריה הסופר

הערות שוליים:
87. ראה מ.צ. סגל מבוא למקרא, חלק ג', (1967) עמ' 28 ואילך. סגל אומר: "האמת היא שקדושת ספרי המקרא (לפחות קדושת ספרי הנביאים והכתובים) לא הוטלה על האומה מלמעלה בגזירה של בית דין, או של איזה מוסד לאומי אחר, אלא הקדושה היתה הסכמה כללית של האומה עצמה, שנתפתחה מתוך ההכרה שספרי המקרא נאמרו ברוח הקודש... על ידי הקריאה והלמוד בספרי המקרא, הכירו במשך הדורות שספרים אלה הם נעלים ונבדלים מספרים אחרים שהיו נמצאים בימים ההם".
88. ראה בירקנלנד, שם, עמ' 18 השווה Gunneweg, שם, עמ' 9.10.
89. מ.צ. סגל אומר שחתימת ספר ירמיהו והתקדשות נוסחתו היתה מאוחרת. שם ע' 388. נראה לי שיש להבחין בין התקדשות הספר לבין התקדשות הנוסחא שבו. העובדה שהיתה היסטוריה דרמטית יחסית לילקוטים השונם של דברי ירמיהו, מעידה על כך שנתקדש בתקופה קדומה יחסית.
90. ראה Bright במבוא לביאורו לירמיהו.
91. סברה היא שסופרים וספרנים בימי קדם היו נוהגים לכרוך בקודקס אחד ספרים דומים זה לזה, ולקרוא לכולם לפי שם המגילה הראשונה שבתוך הכרך. כך למשל נקראים ספרי תרי עשר – הושע והשנים-עשר, ראה אהרון בן-אשר, דקדוקי הטעמים. על נוהג זה בעולם התרבות היווני מעיד גם Wendel.
92. ראה Finkelstein, New Light from the Prophets
93. נראה לי שאפשר להסביר בכך את תעלומת השתכחות שמו של ישעיהו השני.
94. ראה הגדרות של קולופינים אצל Hunger, Kolophone במבוא לספרו, עמוד 1.

ביבליוגרפיה:
כותר: ברוך בן נריה הסופר : אימתי נתקדש ספר ירמיהו?
מחבר: גבריהו, חמ"י (ד"ר)
שם  הספר: זר לגבורות : קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית
עורך הספר: לוריא, בן ציון
תאריך: תשל"ג
בעלי זכויות : קריית ספר
הוצאה לאור: קריית ספר
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית