עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > השירה המקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > ממצרים לכנען > יציאת מצרים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
דף מידע על שירת הים (שמות ט"ו), זמן חיבורה והקשר בינה ובין הסיפור על קריעת ים סוף.



שירת הים
מחברת: גליה סמו


שירת הים היא שיר ניצחון. השירה מתארת את טיבוע צבא פרעה בים סוף וחסדים נוספים שעשה ה' לעם ישראל. לפי המתואר בכתוב, השירה היא הבעת תודה לה' שהושרה על-ידי כל העם לאחר הישועה על הים: "אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת לַה'". "אז" – לאחר טיבוע המצרים בים, כמסופר בשמות י"ד. ככל שירת ניצחון המופיעה במקרא גם "שירת הים" מהללת את כוחו ועוצמתו של ה', מודה לו על חסדיו למען ישראל ומצהירה על מלכותו הנצחית.

מתי חוברה "שירת הים?"

יש הרואים ב"שירת הים" אחת מהשירות העתיקות במקרא, וסבורים שחוברה בימי השופטים (מאה 11 לפני הספירה לערך). לפי פירוש זה, פסוק 17: "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ" מתאר את מקדשו השמימי של ה', או את המקדש העתיד לקום בירושלים בימי שלמה. קדמותה של השירה ניכרת גם מלשונה ומביטויים נדירים המופיעים בה, למשל:

• הסיומת מוֹ (במשמעות: שלהם, אותם) היא סיומת שירית עתיקה, למשל: יאכְלֵמוֹ; תִּמְלָאֵמוֹ; תּוֹרִישֵׁמוֹ; תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ;

• מילת הזיקה זוּ (במשמעות "אשר", "ש...") אופיינית לעברית הקדומה, למשל: "עַם זוּ קָנִיתָ", (פסוק 16);

• צורות תחביריות מוארכות, האופיינית לעברית הקדומה, כגון: אֲרמֲמֶנְהוּ, יְכַסְיֻמוּ, יִרְגָּזוּן.

לפי דעה אחרת, נתחבר מזמור זה בימי הבית הראשון, ואולי אף לקראת סופו (מאה שישית לפני הספירה). בשלב זה, כבר עמד בית המקדש בירושלים על תִלו, ומזמור זה חוגג את מלכות ה' ושלטונו, כפי שהם באים לידי ביטוי בקריעת ים סוף, בכיבוש הארץ, בבניית המקדש המפואר בירושלים ובניצחונו של עם ישראל על אויביו. על פי גישה זו, המאורעות המתוארים בשירה אירעו כולם בעבר ואזכורם בלשון עתיד הוא קישוט ניסוחי-אמנותי בלבד. למשל, הניצחונות על עמי הסביבה, המתוארים בפסוקים 15-14 ("חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת; אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמגוּ כּל ישְׁבֵי כְנָעַן") הם הניצחונות שנחל דוד על אויביו.

חוקר המקרא מ"ד קאסוטו, מצא ב"שירת הים" רמזים למיתוס על מלחמת האל בים. במיתולוגיה הכנענית והבבלית מתוארת מלחמתו של האל הראשי בים ובעוזריו. לדעת קאסוטו, גם בישראל סופרו סיפורים מיתולוגיים על מלחמתו של ה' בים ובמפלצות הים, ועל הכנעת כוחות אלה בידי ה'. כניעה זו נרמזת, לדעת קאסוטו, בפסוקים ובביטויים אחדים ב"שירת הים", כגון פסוק 8: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נזְלִים קָפְאוּ תְהמת בְּלֶב יָם".

השירה והסיפור

תבוסת הצבא המצרי לפני ה' וטביעתו בים סוף מתוארות פעמיים בספר שמות: פעם אחת בסיפור (שמות י"ד) ופעם אחת בשיר ("שירת הים", שמות ט"ו). ניתן להבחין בהבדלים בין הסיפור לבין השירה.

1. בסיפור, משה עומד במרכז ההתרחשויות. הוא מניף את מטהו והמים נערמים בשני צדדים מנוגדים וחושפים ביניהם יבשה, שבני ישראל עוברים בה. בהנפת מטה נוספת מחזיר משה את המים למקומם והמצרים טובעים. משמע, הוא ממלא חלק נכבד בהתרחשויות. בשירת הים משה אינו נזכר כלל. הניצחון הוא ניצחונו של ה', וטיבוע המצרים התרחש על-פי רצונו ובזכות מעשיו בלא מתווכים.

2. בסיפור, סדר המאורעות ברור ונמסר על פי התרחשותם: בתחילה המצרים רודפים אחרי בני ישראל אל תוך המדבר, בני ישראל עוברים בחרבה, המצרים נכנסים אל החרבה וטובעים במים השבים עליהם. בשיר, מאורעות אלה נמסרים באופן מקוטע, תוך חזרה על המאורע החשוב והמרכזי מכולם - טביעת צבא פרעה בים סוף: "מַרְכְּבת פַּרְעה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף... יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן" (שמות ט"ו 6-5), ושוב: " נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים" ( 10). המאורעות אינם נזכרים בסדרם הכרונולוגי: ראשית נזכרת טביעת צבא פרעה, אחר כך היפרדות הים (רמז למעבר בני ישראל בחרבה), רדיפת הצבא המצרי אחרי בני ישראל, ואז שוב תיאור טביעת צבא פרעה בים סוף.

אחרי "שירת הים" נאמר, שמרים החלה לשיר עם נשות העם: "שִׁירוּ לַּה' כִּי גָאה גָּאָה". מכאן, הסיקו חוקרים אחדים, ששירת מרים היא הגרעין ממנו צמחה "שירת הים". חוקרים אחרים סבורים, שהמספר רצה לומר, שמרים שרה שוב עם הנשים את שירת הים. לשם כך, ציין המספר רק שמרים חזרה בשירתה על החרוז הפותח את השירה.

ביבליוגרפיה:
כותר: שירת הים
מחברת: סמו, גליה
שם  הפרסום מקורי: מקראנט
תאריך: 2005
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית