אחרית הימים

"אַחֲרִית הַיָּמִים" הוא מונח המתאר את העתיד הרחוק. לעתים, עתיד רחוק זה מתייחס לתקופה שתבוא לאחר מותו של הדובר (כמו, למשל, כאשר יעקב אוסף את בניו לפני מותו ומספר להם מה יהיה גורלם בעתיד, בראשית מ"ט). לעתים, "עתיד רחוק" זה מצוי מעבר ליכולת ראייתם של בני האדם בכלל - כלומר, בעתיד הרחוק כל-כך, עד שאי-אפשר לשער מתי יגיע. משמעות זו של "אחרית הימים" היא אֶסְכַטוֹלוֹגִית – דהיינו, לקוחה מחלק מהתיאולוגיה העוסק באירועים הסופיים בהיסטוריה של העולם, או בגורלו הסופי של המין האנושי. במקרה זה, מדובר בזמן שהעולם יגיע בו לנקודת מפנה ותחל תקופה חדשה, תקופת ישועה אוניברסאלית. משמעות אסכטולוגית זו מופיעה בדברי הנביאים במקרא, והמאפיין העיקרי שלה הוא שינוי. השינוי חל בשלושה תחומים:

א. שינוי באדם היחיד: כל אדם יקבל גמול על מעשיו - החוטאים ייענשו ואילו הצדיקים יתוגמלו , כך לדוגמא בצפניה א 5-4: "וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם וְהִכְרַתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת שְׁאָר הַבַּעַל אֶת שֵׁם הַכְּמָרִים...וְאֶת הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל הַגַּגּוֹת לִצְבָא הַשָּׁמָיִם"; ד 18-17: "וַהֲצֵרתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַה' חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר...גַּם כַּסְפָּם גַּם זְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם".
אלוהים יברא לכל בני האדם לב חדש ורוח חדשה. כתוצאה מכך ייעלמו מן הארץ אי ציות לאלוהים ועבודה זרה. יחסי האדם ואלוהים יהיו כנים וטהורים. בני האדם יחיו חיים בריאים, ארוכים ומאושרים כך לדוגמא בישעיהו ס"ה 20: "כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל".

ב. שינוי בגורלו של עם ישראל: עם ישראל יתגבר על כל אויביו וינצח אותם בעזרת ה'. ה' עצמו יילחם בגויים למען ישראל, או יביא אותם למשפט לפניו וירשיע אותם כל לדוגמא בישעיהו ל"ד 2: "קֶצֶף לַה' עַל כָּל הַגּוֹיִם וְחֵמָה עַל כָּל צְבָאָם הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח"; וביואל ד 2: "וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ". כלי הנשק של הגויים יושמדו, או יהפכו לכלי עבודה. הגויים יבואו לבית המקדש, יביאו את אוצרותיהם ויהפכו למאמיני ה' כפי שמביא בנבואתו ישעיהו (ב 3-2): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּראשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקב וְירֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּארְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָם". הגולים ישובו אל הארץ המובטחת. ירושלים והמקדש ייבנו מחדש, מפוארים משהיו בעבר. הצומות והאבל על חורבן ירושלים יהפכו לימי שמחה כעולה מנבואת זכריה ח 19: "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמעֲדִים טוֹבִים". על העם ימלוך מלך מבית דויד, נציגו של ה' ככתוב בישעיהו י"א 3-1: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'... וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". מלך זה ימשול בצדק ובחוכמה, ומלכותו תהיה מקובלת לא רק על עם ישראל, אלא על כל עמי העולם לפי האמור בהמשך נבואה זו (ישעיהו י"א 5, 10): "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו"; "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד". דמותו של מלך-גואל זה היא הבסיס לרעיון "המשיח", שהתפתח בשלב מאוחר יותר ביהדות.

ג. שינוי בעולם כולו: ה' יברא אדמה חדשה ושמיים חדשים. הארץ תשוב למצבה בימי בראשית ותהפוך שוב לגן-עדן כמובטח בישעיהו י"א 8-6: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטן נהֵג בָּם. וּפָרָה וָדב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יאכַל תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה". אלוהים יופיע, וימלוך על בני האדם. אורו יאיר את העולם, והעולם לא יזדקק עוד לאור השמש או הירח על פי ישעיהו ס 20: "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם". האל ישליט סדר עולמי חדש. בעולם ישררו שלום ושפע רב, בני האדם לא יסבלו ממחלות, ממוות ומחוסר צדק ככתוב בישעיהו ב 4: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה"; ובישעיהו ס"ה 23-21: "וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם...לֹא יִגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה". בשלב מאוחר יותר נוסף לנבואות "אחרית הימים" רעיון תחיית המתים, והוא מופיע בנבואה המקראית במרומז בלבד: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ...הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁכְנֵי עָפָר" (ישעיהו כ"ו 19).

סוגי נבואות

אפשר לחלק את נבואות אחרית הימים לשני סוגים עיקריים: נבואות זעם ונבואות נחמה וישועה. נבואות הזעם מתארות בעיקר את המשפט האלוהי, ואת עונשם של החוטאים, או של אומות העולם. בנבואות אלה מופיע רעיון יום ה'. יום זה מתאר את יום המשפט ואת גורלם של הנענשים בידי ה', למשל: "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן. הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (יואל ג 4-3); "וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַם בַּנֵּרוֹת וּפָקַדְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הַקּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם הָאמְרִים בִּלְבָבָם לֹא יֵיטִיב ה' וְלֹא יָרֵעַ. וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה וּבָנוּ בָתִּים וְלֹא יֵשֵׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם. קָרוֹב יוֹם ה' הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאד" (צפניה א 14-12).

לאחר המשפט האלוהי תבוא הישועה. בכך עוסקות נבואות הנחמה, המתארות את ישועת ישראל והעולם כולו. לפנינו תחילתו של הרעיון, שהייסורים הם הכרח בדרך לגאולה, מעין "חבלי משיח".

מקורו של רעיון אחרית הימים

יש הסבורים, שמקורו של רעיון "אחרית הימים" הוא בישראל. על-פי גישה זו, רעיון "אחרית הימים" היה קיים בישראל עוד לפני תקופת המלוכה, ולאחר מלכות דויד הוא התפתח והורחב בידי הנביאים. רעיון זה נולד בישראל כדי לנחם את העם על אסונותיו בהווה על-ידי תיאור עתידו המזהיר. עם הכישלונות הצבאיים וחורבן ישראל ויהודה נולדה האמונה בכוחה של האמונה בה' להחזיר את זוהרם של ימי קדם. לפי אמונה זו, העונש האלוהי מהווה גמול על חטאים ומתקן את הפגמים. מלכות העתיד, שתשלוט בעולם לאחר יום ה', היא בעצם תקומתה והמשכה של המלכות הישנה, מלכות בית דוד, ועל כן נציגה יהיה מבית דוד.

חוקרים אחרים סבורים, שמקור האסכטולוגיה המקראית הוא בתרבויות המזרח הקדום. מיתוסים זרים חדרו, על-פי גישה זו, לתרבות ולאמונה הדתית בישראל ונקשרו לתפיסת ה' ויחסיו עם עמו ועם אומות העולם. במיתוסים אלה נכללו רעיונות של השמדת העולם באש ובמגפות, יצירה מחדש של העולם וחזרה אל גן העדן. בתחילה השתמשו הנביאים ברעיון האסון העולמי ביחס לישראל בלבד, אולם עם הזמן התפתח רעיון אחרית הימים וכלל את משפטו של ה' על העולם כולו ואת הישועה והשפע שיבואו על העולם לאחר יום ה'.